את עצמאותה מצרפת השיגה סנגל ב-20 ביוני 1960, ומאז רבים רואים ברפובליקה המערב אפריקאית מודל מוצלח לדמוקרטיה רב-מפלגתית מתפקדת ביבשת אפריקה. למרות שלאורך השנים סנגל לא ידעה הפיכות צבאיות, אמנסטי אינטרנשיונל טוענת בדו"ח חדש כי הממשלה בהובלת הנשיא, מאקי סאל, מדכאת באופן חריף את חופש הביטוי והזכות להפגין.
מאז 1994 אלכסנדר לוקשנקו שולט בבלארוס, מדינה מזרח אירופאית אשר ממוקמת מערבית לרוסיה וצפונית לאוקראינה, ביד קשה. המדינה בהובלתו קיבלה את הכינוי "הדיקטטורה האחרונה באירופה". בעקבות הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות, באוגוסט 2020, והסירוב של האיחוד האירופי וארה"ב להכיר בלוקשנקו כנשיא הנבחר, המדינה עומדת בפני בידוד בינלאומי נרחב, לרבות סנקציות בינלאומיות.
בבוקר יום ראשון ה-5 ביוני 2022 התקבל דיווח כי ברונו פריירה ודום פיליפס, מגיני זכויות סביבה ועמים ילידים, נעדרים ויש חשש ממשי לחייהם. המקום האחרון בו השניים נראו היה באזור וואלה דו ז'ווארי, באמזונס הברזילאי. פיליפס, עיתונאי בריטי מוכר, ופריירה, פעיל מוביל במחקר וסיוע לאוכלוסיות הילידים שגרות באמזונס, קיבלו איומים רבים על חייהם בשל עבודתם.
בחודש הראשון של השנה נהרגו לפחות 20 מגיני זכויות אדם וארבעה עיתונאים באמריקה הלטינית. התפלגות ההריגות למדינות מראה כי המקומות אשר נחשבו למסוכנים ביותר למגיני זכויות אדם בשנים קודמות, המשיכו בדיכוי הרצחני גם בחודש ינואר האחרון: 13 פעילי זכויות אדם בקולומביה, 3 בברזיל ו-3 בהונדורס, בעוד שמגינת זכויות אדם אחת ו-4 עיתונאים נהרגו במקסיקו, אשר נחשבת למדינה המסוכנת ביותר ביבשת לעיתונאים.
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-24 בפברואר החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה ואיתה החלו הפרות זכויות אדם באוקראינה, אך גם בתוך רוסיה עצמה. ביום הפלישה העביר רוסקומנדזור (Roskomnadzor), השירות הפדרלי לפיקוח התקשורת, הוראה לכלי התקשורת המקומיים כי עליהם להשתמש רק במידע שסופק על ידי מקורות רוסיים רשמיים לסיקור הפלישה לאוקראינה. רוסקומנדזור הינו סוכנות אשר כפופה למשרד התקשורת הרוסי ואחראי על הפיקוח והצנזורה של התקשורת המקומית.
ב-2 בינואר הודיעה ממשלת קזחסטן על הסרת הרגולציה אשר קבעה מחיר מקסימום לדלק במדינה, דבר שהוביל לעלייה חדה של מחירים והוציא אלפים רבים של אזרחים לרחובות במחאה חסרת תקדים. קזחסטן אשר שוכנת במרכז יבשת אסיה ונהנית ממצבורי נפט גדולים, הואשמה בעבר על ידי אמנסטי אינטרנשיונל בהפרות זכויות אדם קשות: פגיעה בזכות להתאגדות וחופש הביטוי, יד קשה נגד מפגינים וגופי אופוזיציה, הטרדות של מגיני זכויות אדם, ואלימות וסטיגמות מושרשות כנגד הקהילה הגאה. כמו כן, עקב מגפת הקורונה המצב הסוציואקונומי במדינה החמיר, באופן אשר הוביל לפגיעה בגישה לחינוך ואף הגדיל את עבודת הילדים. במשך השנים, השלטונות דיכאו את זכויות היסוד של האזרחים על ידי איסור מחאות שלוות והפגנות של מפלגות אופוזיציה. מנהיגי מחאה רבים, בהם מגיני זכויות אדם, בלוגרים ואחרים נעצרו ונכלאו לאחר משפטים לא הוגנים.