מאז 1994 אלכסנדר לוקשנקו שולט בבלארוס, מדינה מזרח אירופאית אשר ממוקמת מערבית לרוסיה וצפונית לאוקראינה, ביד קשה. המדינה בהובלתו קיבלה את הכינוי “הדיקטטורה האחרונה באירופה”. בעקבות הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות, באוגוסט 2020, והסירוב של האיחוד האירופי וארה”ב להכיר בלוקשנקו כנשיא הנבחר, המדינה עומדת בפני בידוד בינלאומי נרחב, לרבות סנקציות בינלאומיות.
לאחר פרסום תוצאות הבחירות, בהן דווח כי לוקשנקו זכה ביותר מ-80% מקולות הבוחרים, המוני בני אדם יצאו לרחובות בסדרה של הפגנות פוליטיות כנגד הממשלה והעומד בראשה. בתגובה, רשויות המדינה נקטו ביד קשה כנגד המפגינים והחריפו את המתקפה כנגד פעילי זכויות אדם וחברה אזרחית.
השנה, בלארוס עלתה לכותרות פעם נוספת בהקשר שלילי: בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה, לוקשנקו, הנחשב לבעל בריתו הקרוב של פוטין, הביע תמיכה פומבית ברוסיה ויש הטוענים כי הוא אף מתכנן להצטרף ללחימה ולתקוף את אוקראינה. לצד המלחמה, בלארוס המשיכה בפגיעה הקשה בזכויות הבסיסיות ביותר של אזרחיה – חופש הביטוי והזכות למשפט הוגן כמעט אינם קיימים, פליטים הפכו למשחק פוליטי ואפילו פעילי זכויות אדם שברחו מהמדינה נמצאים תחת סכנה.
מכת מוות לחופש הביטוי
חופש הביטוי, ההתאגדות והעיתונות נותרו מוגבלים מאוד בבלארוס תחת שלטון לוקשנקו. ארגון זכויות האדם “עיתונאים ללא גבולות” דירג את בלארוס במקום ה-153 מתוך 180 מדינות בדיכוי חופש הביטוי והעיתונות. נכון להיום, לפי הארגון הלא-ממשלתי, לפחות 30 עיתונאים ושלושה בלוגרים עצמאיים כלואים בבתי הכלא במדינה רק בשל עבודתם.
לפי אמנסטי אינטרנשיונל, בשנת 2021 נחסמו כ-400 קבוצות טלגרם ויותר מ-480 אתרי אינטרנט, כולל אתרים של כלי תקשורת מרכזיים, לאומיים ובינלאומיים, וזאת בשל הניסיון שלהם ליצור דיווח עיתונאי עצמאי וביקורתי. הפרקטיקה המקובלת בבלארוס תחת חוק “העלבת פקידי מדינה”, נמשכת ומבקרי ממשלה ופעילי אופוזיציה רבים נכלאו באמתלה של פגיעה בביטחון המדינה.
מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה, בלארוסים רבים אשר העבירו ביקורת על המלחמה מצאו עצמם בסכנה ממשית לאבד את חירותם: דאנוטה פירדניה, סטודנטית בת 20 מבלארוס, נידונה לשש וחצי שנים בבית הכלא לאחר ששיתפה ברשתות החברתיות טקסט המבקר את ולדימיר פוטין ואלכסנדר לוקשנקו בשל המלחמה באוקראינה.
דאנוטה נעצרה ימים ספורים לאחר תחילת הפלישה – היא סולקה מיד מהאוניברסיטה והואשמה ב”פגיעה באינטרסים הלאומיים של בלארוס” וב”העלבת הנשיא”. בזמן שהייתה במעצר, הוועדה לביטחון המדינה הבלארוסית הוסיפה אותה לרשימה הרשמית של “אנשים המעורבים בפעילות הטרור”. ב-5 ביולי, גזר בית משפט מקומי שש וחצי שנות מאסר על דאנוטה. מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר, יותר מ-1,000 בני אדם נעצרו בבלארוס בגלל הבעת דעה נגד המלחמה.
במהלך שנת 2021 למעלה מ-270 ארגוני חברה אזרחית בבלארוס נסגרו או שהיו בתהליך של סגירה כפויה. בראיון ל-BBC בנובמבר האחרון, כאשר לוקשנקו נשאל על המתקפה של הרשויות על ארגונים לא ממשלתיים הוא ענה כי הוא מבטיח “לטבוח בכל החלאות האלה שאתם [המערב] מממנים”. אמנסטי אינטרנשיונל טוענת כי מאות, ואולי אף אלפים, של פעילים פוליטיים עזבו את בלארוס מחשש לפעולות תגמול, אך חלקם ממשיכים להיות בסכנה.
הדוגמא המוכרת ביותר של רדיפת פעילים פוליטיים גם לאחר שנמלטו מהמדינה התרחשה בחודש מאי 2021, כאשר רומן פרוטסביץ’, עיתונאי ומבקר משטר בלארוסי, נעצר בנמל התעופה של מינסק לאחר שטיסתו לליטא ביצעה נחיתת חירום בליווי מטוס קרב של חיל האוויר של המדינה. כאשר הוא ובת זוגתו, סופיה סאפגה, נחתו בבירת בלארוס, הם נעצרו מיידית על ידי הרשויות.
פרוטסביץ’ וסאפגה הואשמו ב”הסתה להתפרעויות המוניות”, “הפרה בוטה של הסדר הציבורי” ו”הסתה לשנאה חברתית” כנגד פקידי ציבור וגורמי אכיפת חוק, והם צפויים לגזר דין של עד 15 שנות מאסר. לאחר מעצרם של השניים, הטלוויזיה הממלכתית של בלארוס שידרה “וידויים” שלהם, דבר שנעשה תחת כפייה ואולי אף בעינויים.
השלטונות המקומיים המשיכו במדיניות של איסור גורף על מחאה שלווה. הפרה של האיסור עלולה לגרור מעצר למספר שבועות וקנסות כספיים גבוהים. במהלך שנת 2021, למעלה מ-900 אנשים נעצרו והועמדו לדין בהליכים אשר נבעו ממניעים פוליטיים, ועל רבים נגזר עונש מאסר ממושך.
בינואר 2021, הודלפה הקלטה של פקיד בכיר במשטרה הבלארוסית, בו הוא הנחה את השוטרים אשר בפיקודו להתעלם מהמשפט הבינלאומי בדבר זכויות אדם בהפגנות ולבצע ירי כדורי גומי לעבר איברים חיוניים של מפגינים, מה שמרמז שמותם של מפגינים שלווים יהיה מקובל. ואם לא די בכל אלה, הרשויות בבלארוס אימצו בחודש מאי האחרון חוק חדש אשר מתיר גזר דין מוות על “ניסיונות לבצע פעולות טרור” – הסעיף בו הואשמה דאנוטה.
“בלארוס היא המדינה היחידה באירופה אשר עדיין משתמשת בעונש מוות […] זאת ההוכחה האחרונה המעידה על הפגיעה הקשה של הרשויות הבלארוסיות בזכויות האדם”
מארי סטרוטרס, מנהלת אמנסטי אינטרנשיונל למזרח אירופה ומרכז אסיה
מבקשי מקלט ומהגרים הפכו לכלים במשחק הפוליטי של בלארוס
גם חייהם של מבקשי מקלט ומהגרים המגיעים לבלארוס אינם פשוטים. מאז יולי 2021, מאות מבקשי מקלט מהמזרח התיכון אשר ניסו להיכנס דרך בלארוס לאיחוד האירופאי נעצרו באופן שרירותי, סבלו מתנאי מעצר משפילים במרכזי כליאה המוניים או הושארו בגבול והפכו לכלים במשחק הפוליטי של לוקשנקו מול האיחוד האירופאי.
השלטונות בבלארוס הקלו במכוון על מעבר של מבקשי מקלט ומהגרים לתוך המדינה, וזאת במטרה “לדחוף” אותם לכיוון האיחוד האירופי, תוך הבטחות שווא על מעבר קל לאחת ממדינות האיחוד, שם הם יהיו מוגנים תחת אמנות בינלאומיות. הפעולות האלו הן חלק מהפרקטיקה של הנשיא לוקשנקו ליישם את האיום לפגוע בגבולות האיחוד האירופאי ו”להפסיק להגן” על האיחוד מפני פליטים. בחודש מאי האחרון הרחבנו על הנושא בכתבה “אין כניסה: הפרות זכויות אדם של מבקשי מקלט בגבול פולין-בלארוס”.
במקום “מעבר קל” כפי שהבטיחו הרשויות בבלארוס למהגרים ופליטים, הם נאלצו להתמודד עם דחיפות חזרה (Pushback) בגבולות בלארוס עם פולין, ליטא ולטביה. כאשר הם נמצאים בגבול, נמנעת מהפליטים והמגרים גישה למזון, מים, מחסה ותברואה. הם הפכו למטרות קלות של גניבה וסחיטה על ידי הכוחות הבלארוסים, אשר אמורים להגן ולשמור עליהם.
משמר הגבול הבלארוסי מנע מהם באופן קבוע את היכולת להתנייד והם חויבו להישאר בשטחים פתוחים, לרבות בחודשי החורף הקופאים. מספר אנשים, כולל לפחות ילד אחד, מתו מהיפותרמיה. כמו כן, מבקשי המקלט שלא ניסו לעבור לאיחוד האירופאי אלא ביקשו להגיש בקשת מקלט בבלארוס, גורשו מהמדינה.
“מבקשי מקלט שניסו לחצות את גבול בלארוס לפולין […] עצורים כעת במרכזי מעצר מטונפים וצפופים, שבהם הסוהרים חושפים אותם לטיפול פוגע ומונעים מהם קשר עם העולם החיצון.”
אמנסטי אינטרנשיונל
