אמנסטי אינטרנשיונל היא תנועה עולמית המונה למעלה מ-10 מיליון אנשים הנאבקים נגד כל עוול ואי-צדק. אנו פועלים למען עולם שבו כל אדם יזכה לממש את כל זכויותיו.
אנו ממומנים על ידי חברים ואנשים כמוך, ולא תלויים באידיאולוגיה פוליטית, אינטרס כלכלי או דתי. אצלנו, אף ממשלה אינה חסינה מבדיקה. שום מצב אפל אינו חזק מהתקווה.
כשהתחלנו, מעטים האמינו שעינויים יאסרו ע”י החוק, שרוב מדינוות העולם יבטלו את עונש המוות, ושדיקטטורים שנראו כבלתי ניתנים להחלפה יוכרחו לתת דין וחשבון על פשעיהם.
עדיף להדליק נר מאשר לגנות את החשיכה
אמנסטי אינטרנשיונל
איך הכל התחיל
בשנת 1961 הקים פיטר בננסון, עורך דין אנגלי, את ארגון אמנסטי אינטרנשיונל. בננסון הזדעזע כשנודע לו על כך שקבוצת סטודנטים בפורטוגל נכלאה לאחר שהרימו כוס בבית קפה וקראו “למען החופש”. הדבר הוביל אותו לצאת בקריאה למען “אסירי מצפון”, כפי שלימים הם נקראו, הכלואים בבתי הכלא ברחבי העולם. הוא קרא לאנשים בכל מקום להצטרף לקמפיין כתיבת מכתבים המוני שנועד להפעיל לחץ על ממשלות להוציא אסירים כאלו לחופשי.
תוך חודשים ספורים, אנשים בכל רחבי העולם הקימו קבוצות פעולה מקומיות, שהתאגדו יחד והקימו את אמנסטי אינטרנשיונל.
כיום, אמנסטי אינטרנשיונל הוא ארגון זכויות האדם הגדול בעולם – תנועה עולמית המונה למעלה מ-10 מיליון תומכים/ות, חברים/ות ופעילים/ות מלמעלה מ-150 מדינות ואזורים.
בתחילתו, התמקד הארגון בפעילות להגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות, פעילות למען אסירי מצפון ונגד עינויים ועונש המוות. בתגובה לשינויים בשיח זכויות האדם הבינלאומי, הרחיב הארגון את נושאי עבודתו, כך שיכללו גם זכויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות ואזרחיות.
בשנת 1977 הוענק לאמנסטי אינטרנשיונל פרס נובל לשלום על פועלו.
פיטר בננסון מת בשנת 2005 אך נר זכויות האדם שהדליק אי שם בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, עודנו זורח.
רק כאשר אסיר המצפון האחרון ישוחרר, תא העינויים האחרון יסגר, וההצהרה האוניברסלית לזכויות האדם של האו”ם תהווה מציאות עבור כל תושבי העולם, עבודתינו תיגמר.
פיטר בננסון, מייסד אמנסטי אינטרנשיונל
