בצל המשבר העמוק שפוקד את לבנון בשנים האחרונות, אמנסטי אינטרנשיונל קבעה בחודש שעבר כי הרשויות המקומיות לא מצליחות לשמור על הזכות לחיים ועל הזכות לבריאות של אזרחי המדינה, עקב היעדר הגישה של הציבור לתרופות וטיפולים רפואיים חיוניים. בשנים האחרונות, לבנון אופיינה בחוסר יציבות פוליטית וכלכלית כאחד: בשנת 2019 פרצה "אינתיפאדת המס" עקב העלאת מיסים שונים – בניהם מס על שימוש באפליקציית וואטסאפ. המחאות הובילו לכך שהממשלה הכריזה על מצב חירום במדינה וראש הממשלה דאז, אל חרירי, אשר הכריז על שורת רפורמות נרחבות, התפטר לבסוף. בצל הקורונה, המשברים במדינה החריפו והחלה היפר-אינפלציה בלבנון. כמו כן, הפיצוץ בנמל ביירות אשר אירע באוגוסט 2020 הוביל להתפטרותה של הממשלה.

לפני קצת למעלה מ-20 שנה, באוקטובר 2001, התקבצה קבוצה קטנה של פעילי אמנסטי אינטרנשיונל בוורשה, פולין. הם תכננו ביחד פעילויות יצירתיות לקראת יום זכויות האדם ב-10 בדצמבר ולבסוף החליטו על רעיון אשר עתיד היה לעצב מחדש את פעילות קידום זכויות האדם מסביב לעולם. הם החלו במרתון של כתיבת מכתבים לממשלת פולין במטרה שזו תפסיק להפר זכויות אדם, ובתוך 24 שעות כתבו האקטיביסטים הפולנים הצעירים 2,326 מכתבים ומבלי שידעו באותו הרגע, הם יצרו את "Write for Rights", קמפיין זכויות האדם הגדול ביותר בעולם נכון להיום.

בעוד פחות משנה ייפתח המונדיאל ה-22 במספר, הטורניר שמאגד אליו את נבחרות הכדורגל הטובות בעולם ונחשב לאחד מאירועי הספורט הגדולים ביותר. זו אינה הפעם הראשונה שטורניר הכדורגל נמצא במרכז פרשה של הפרות זכויות אדם אשר מעיבה על החגיגה הספורטיבית. אחת השערוריות הגדולות בהיסטוריה של המונדיאל הייתה ב-1978 כאשר ארגנטינה אירחה את הטורניר. מדינות ושחקנים רבים התנגדו לקיומו במדינה הדרום-אמריקאית, שהייתה תחת שליטה של החונטה הצבאית, שנודעה לשמצה בשל היעלמויות כפויות של מתנגדי משטר והפרות זכויות אדם חמורות נוספות. הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א) הכריזה בדצמבר 2009 על המארחת של גביע העולם לשנת 2022. בעוד חלק נכבד מאוהדי הכדורגל מסביב לגלובוס לא מכירים בהכרח את היכולות הספורטיביות של המדינה שנבחרה – אמירות קטנה בצפון-מזרח חצי האי ערב ושמה קטאר. אנחנו באמנסטי אינטרנשיונל רוצים שתכירו דווקא צד אפל ומדכא יותר. 

רבות נשמע מצד ארגוני זכויות אדם, בהם אמנסטי אינטרנשיונל, על הפרות זכויות האדם של הרפובליקה האסלאמית של איראן כנגד אזרחיה: דיכוי של חופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, שימוש בכוח מופרז בכדי לרסק מחאות נגד המשטר, מעצרים שרירותיים, עינויים והוצאות להורג, פגיעה קשה בזכויות נשים, רדיפה של מיעוטים אתניים ודתיים, היעלמויות כפויות ועוד. אמנסטי אינטרנשיונל אף האשימה את השלטון האיראני בביצוע פשעים נגד האנושות וקראה להתערבות מיידית של הקהילה הבינלאומית במטרה לשפר את מצב זכויות האדם במדינה. ע"פ אמנסטי, משרדי הממשלה וגופי הביטחון המקומיים ממשיכים לאסור ולרדוף אחר גופי אופוזיציה עצמאיים וארגוני חברה אזרחית. כמו כן, חופש העיתונות כמעט לא קיים באיראן: ישנה צנזורה על ערוצי טלוויזיה זרים ורשתות המידה החברתית – פייסבוק, טלגרם, טוויטר ויוטיוב – חסומות לשימוש במדינה.

זכויותיהם הבסיסיות של מיליוני בני אדם נמצאות תחת סכנה כתוצאה מההתחממות הגלובלית וממשבר האקלים. בשנת 2021 בלבד היינו עדים לתופעות קשות שגבו את חייהם של רבים: גלי חום קיצוניים בקנדה, פקיסטן ויוון, שיטפונות קטלניים במערב אירופה אשר גבו את חייהם של 242 בני אדם, ובמדגסקר תועד "הרעב ההמוני הראשון בעולם" שנגרם כתוצאה ישירה של משבר האקלים. הדבר הוביל את אמנסטי אינטרנשיונל להודיע כי "משבר האקלים עשוי להיות הפרת זכויות האדם הבין-דורית הגדולה ביותר בהיסטוריה".

ב-15 באוגוסט 2021, תפס ארגון הטליבאן באופן רשמי את השלטון באפגניסטן והביא לשינויים קיצוניים בחייהם של כלל תושבי המדינה. עם זאת, ניתן אולי לומר כי נשים ונערות אפגניות הן אלו אשר מתמודדות עם ההשלכות באופן הקשה ביותר. אמנסטי אינטרנשיונל עוקבת באופן שוטף אחר משבר זכויות האדם באפגניסטן שהגיע בחודשים האחרונים לנקודת שיא ובא לידי ביטוי בין היתר בזרם פליטים, שינוי שלטוני אשר מאיים על חירותן וזכויותיהן של הנשים האפגניות והחרפה כללית של המצב הכלכלי, החברתי והפוליטי במדינה המרכז-אסייתית.