זכויותיהם הבסיסיות של מיליוני בני אדם נמצאות תחת סכנה כתוצאה מההתחממות הגלובלית וממשבר האקלים. בשנת 2021 בלבד היינו עדים לתופעות קשות שגבו את חייהם של רבים: גלי חום קיצוניים בקנדה, פקיסטן ויוון, שיטפונות קטלניים במערב אירופה אשר גבו את חייהם של 242 בני אדם, ובמדגסקר תועד “הרעב ההמוני הראשון בעולם” שנגרם כתוצאה ישירה של משבר האקלים. הדבר הוביל את אמנסטי אינטרנשיונל להודיע כי “משבר האקלים עשוי להיות הפרת זכויות האדם הבין-דורית הגדולה ביותר בהיסטוריה“.
מאז המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-18, ישנה עלייה מתמדת בשריפת דלקים מאובנים – פחם, גז ונפט – כאשר זו הגדילה את ריכוז גזי החממה באטמוספירה. כתוצאה מכך, כדור הארץ מתחמם בקצב מהיר, מה שמציב את העולם, הטבע ואת האנושות בסכנה משמעותית.
אנו באמנסטי אינטרנשיונל מאמינים כי קיים קשר הדוק בין משבר האקלים לזכויות אדם, וזאת עקב השפעתו ההרסנית לא רק על הסביבה, אלא על היכולת של בני אדם לחיות בשוויון ובכבוד. משבר האקלים מאיים על זכויות האדם באופן ישיר, כאשר רבים עלולים לאבד את זכויותיהם לחיים, בריאות, מזון, מים, דיור ופרנסה. כמו כן, משבר האקלים מגדיל את חוסר השוויון העולמי. המדינות המתועשות, העשירות, והמזהמות העיקריות גורמות למדינות הדרום הגלובלי לשלם את המחיר הגבוה ביותר של שינויי האקלים. למרות שהתרומה שלהן למשבר האקלים הייתה מינימלית, במדינות בדרום הגלובלי אנשים רבים איבדו את בתיהם, את פרנסתם ואפילו את חייהם בעקבות אסונות טבע. בזמן שמדינות מתועשות עשירות הרוויחו כלכלית במשך עשרות שנים מפליטות גזי החממה, אך סבלו הרבה פחות באופן יחסי מהנזק שהן עצמן גרמו, מדינות מתפתחות סבלו מעליית הטמפרטורה, הצפות, בצורות ועוד.
משבר האקלים מאיים על זכויותינו כבר היום: הזכות לחיים נמצאת בסכנה בעקבות אירועי קיצון הקשורים לשינויי האקלים, דוגמת סערות, שיטפונות ושריפות. בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר אירועי מזג אוויר קיצוניים, דבר אשר הוביל בינואר 2020 את גוף זכויות אדם של האו”ם לקבוע באופן תקדימי כי יש להכיר במעמדם של פליטי אקלים. ההחלטה דורשת ממשלות העולם לקחת בחשבון את משבר האקלים כהפרת זכויות אדם ולהתייחס אליה כאשר אלו בוחנות בקשות מקלט.
אמנסטי אינטרנשיונל עוקבת מקרוב אחר המצב הקשה במדגסקר, מדינת איים באוקיינוס ההודי, אשר למרות שאיננה מהווה גורם משמעותי בהחרפת משבר האקלים, תושביה סובלים ממנו באופן קיצוני ומסכן חיים. המדינה אשר לאורך השנים סובלת באופן תדיר מציקלונים, הצפות, סופות חול ומצבי מזג אוויר קיצוניים אחרים, נמצאת כיום בסכנה משמעותית וגוברת, אשר מאיימת על אזרחיה.
בשנת 2021, מדגסקר חוותה את הבצורת הקשה ביותר מזה 40 שנים. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר במספר הילדים במצב של תת-תזונה, אשר הוכפל בהשוואה לשנה שעברה. המדינה מוגדרת כיום כאחת מ-10 המדינות הפגיעות ביותר בעולם לסכנות משבר האקלים.
אנו באמנסטי אינטרנשיונל חקרנו את הקשר בין משבר האקלים והזכות למזון במדגסקר, כאשר ע”פ הדו”ח שפרסמנו, מעל מיליון בני אדם במדינה מתמודדים עם רעב כתוצאה מהבצורת. על-כן, אנו קוראים להתערבות מיידית של הקהילה הבינלאומית.
אמנסטי מציינת כי גם הזכות לבריאות נמצאת בסכנה עקב משבר האקלים: אנחנו חשופים יותר לפציעות, מחלות ומוות כתוצאה מאירועי קיצון: הדוגמא של מדגסקר מצביעה כי משבר האקלים מביא עימו סיכון מוגבר לתופעות כמו תת-תזונה, זיהומים תברואתיים וירידה באיכות ובכמות המזון.
בנוסף, עם החרפת משבר האקלים, הזכות לדיור נמצאת גם היא בסכנה ממשית: אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שריפות, הצפות או ציקלונים, משאירים כבר היום אנשים רבים ללא קורת בית, בעוד שעליות במפלס הים ושיטפונות מסכנים את בתיהם של מיליונים רבים של בני אדם.
על-כן, אנו באמנסטי אינטרנשיונל מאמינים כי זכויות אדם ומשבר האקלים הם תחומים בעלי השפעה הדדית, לא רק בגלל ההשפעות העתידיות של שינויי האקלים, אלא גם מאחר ואנו, בני האדם, הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית. נוסף על כך, אוכלוסיית העולם, בדגש על מדינות הצפון הגלובלי, היא היחידה שיכולה למנוע את החרפת המשבר.
בחודש יוני 2021, פרסמנו את הדו”ח “תפסיקו לשרוף את הזכויות שלנו!” בו אנו קובעים כי משבר האקלים הוא מצב חירום המסכן את זכויות האדם של כולנו באופן חסר תקדים. בדו”ח, אמנסטי כותבת על הדרכים להגן על האנושות ועל כדור הארץ מפני משבר האקלים, ומה על ממשלות ותאגידים לעשות באופן מיידי בכדי לשנות את המצב העגום. כיום, למרבה הצער, אנו מציינים את הרמות הגבוהות ביותר שנמדדו של פליטת גזי חממה במהלך 800,000 השנים האחרונות. העלייה המהירה הזו, מעשי ידי אדם, מעמידה אותנו בפני בעיה אקוטית אשר מאיימת על בני אדם, בעלי חיים והטבע כולו.
בדו”ח אשר הוציא ארגון הבריאות העולמי, הוא צופה כי שינויי האקלים יגרמו ל-250,000 מקרי מוות בשנה בין השנים 2030 ו-2050, כתוצאה ממלריה, תת תזונה, לחץ חום ועוד. הארגון קבע כי: “שינוי האקלים הם האיום הבריאותי הגדול ביותר העומד בפני האנושות“. נוסף על כך, הארגון מציין כי משבר האקלים גורם ומגדיל פערים חברתיים, כלכליים וסביבתיים כבר היום; כאשר אזורים עם תשתיות בריאות וסביבה חלשות יותר – בעיקר במדינות מתפתחות – הם הנפגעים העיקריים, וזאת מכיוון שאין ביכולתם להתמודד עם השינויים שיוצר משבר האקלים.
משבר האקלים אינו דבר חדש. כבר בשנת 1992 גיבש האו”ם את האמנה לשינויי אקלים וכיום, 197 מדינות חתומות עליה. הן מקיימות פגישות מדי שנה, במטרה לפתח שיטות להתמודדות עם שינויי האקלים, לקבוע מטרות קונקרטיות לעתיד וכן להסתגל למציאות איתה אנו מתמודדים. הפגישה האחרונה התקיימה בחודשים אוקטובר-נובמבר 2021 בגלזגו, סקוטלנד. לפני ההתכנסות של הוועדה, פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל קריאה דחופה – “המלצות למדינות המשתתפות בוועידת האקלים“.
יום לאחר סיום ועידת האקלים האחרונה, פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל את הממצאים שלה מהפגישה והגדירה אותה כ”כישלון קטסטרופלי“. אמנסטי קבעה כי ההסכמים שנחתמו בוועידה פרוצים, חסרי חזון, ונכנעים לאינטרסים של התאגידים המזהמים במקום לפעול למען טובת האנושות וכדור הארץ.
בשנים האחרונות אנו באמנסטי אינטרנשיונל מעורבים יותר ויותר בנושא שינויי אקלים. בין הפעילות שלנו: עמידה למען האינטרסים של זכויות האדם בהסכם פריז, הפעלת לחץ על ממשלות העולם ותאגידים מזהמים לפעול יותר למניעת שינויי האקלים. נוסף על כך, אנחנו תומכים בקבוצות סביבתיות, עמים ילידיים, איגודים מקצועיים וקהילות אשר מושפעים ממשבר האקלים, במטרה ליצור מציאות בה משבר האקלים לא מאיים עוד על זכויות אדם.
למרות המצב העגום, אנו באמנסטי אינטרנשיונל משוכנעים כי עדיין לא מאוחר מידי לפעול ולמנוע החרפה נוספת של המשבר, ולכן פרסמנו את רשימת הדרישות שלנו מתאגידים מזהמים וממנהיגי העולם:
- למנוע את עליית הטמפרטורה העולמית ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס.
- לצמצם את פליטת גזי החממה לאפס מוחלט עד 2050, כאשר מדינות עשירות ומזהמות צריכות לעשות זאת כבר בהקדם.
- להפסק להשתמש בדלקים מאובנים במהירות האפשרית.
- לוודא כי מדינות עניות מקבלות תמיכה לאחר משברים אקלימיים.
- לשמור על זכויותיהם של עקורים או כאלה שבסיכון עקב משבר האקלים.
