בחודשים האחרונים, במיוחד בצל המלחמה הנוראית בעזה ואירועי השבעה באוקטובר, אנו עדים לעלייה חדה בהתעניינות המקומית אודות פרקטיקות אלימות המשמשות נגד עצורים וחטופים. הפעילות הענפה של אמנסטי אינטרנשיונל בנושא עינויים החלה עם הקמת הארגון לפני למעלה משישה עשורים, וכבר לפני כ-40 שנה אמנסטי הייתה אחד הגורמים המרכזיים בכתיבת האמנה נגד עינויים (UNCAT).
אמנסטי מגדירה עינויים כצורה האכזרית ביותר בה אדם שולל זכויות אדם ואזרח בסיסיות מאדם אחר. לפי המשפט הבינלאומי, עינויים וצורות אחרות של התעללות הינם בלתי חוקיים בכל מצב. השיטות של העינויים אמנם משתנות ואלו יכולות להיות בעלות אופי פיזי, מיני, פסיכולוגי – אך ההשפעה האיומה נותרת בעינה. עינויים משמשים לעיתים קרבות כדרך לחלץ “הודאה” על ביצוע פשע או לקבלת מידע, אך לעיתים גם כענישה או העברת מסר.
“כאב העינויים הוא בלתי נסבל. לא האמנתי לרגע שאצליח לשרוד את זה.”
מוזס אקטוגבה, נידון למוות כנער וחווה עינויים קשים בניגריה, אשר שוחרר לאחר פעילות אמנסטי
למרות שרוב מכריע של מדינות העולם חתמו על האמנה נגד עינויים, הנתונים של אמנסטי מוכחים כי פרקטיקות של התעללויות ממשיכות להיות נוכחות ברוב העולם – כאשר בשנים האחרונות תועדו עינויים בלפחות 141 ממדינות העולם. בסקר שערכה אמנסטי אינטרנשיונל בקרב 21,000 נשאלים ב-21 מדינות נמצא כי כמחצית מהנשאלים פוחדים שיעברו עינויים במידה ויעצרו ע”י הרשויות, וכ-80% דורשים חוקים חזקים אשר יגנו על זכויותיהם באופן אפקטיבי נגד עינויים.
👇להצטרפות לקבוצת העדכונים של אמנסטי ישראל בוואטסאפ לחצו כאן👇
לבנון: דו”ח אמנסטי חשף מערך עינויים נגד פליטים סורים, בית המשפט החליט להתעלם
במרץ 2021 פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל דו”ח המתעד מערך שלם של עינויים והפרות זכויות אדם קשות נגד לפחות 26 פליטים סורים, כולל ארבעה ילדים, אשר הוחזקו באשמת טרור בין 2014 לתחילת 2021. בין ההפרות היו משפט לא הוגן, עינויים או התעללות אחרת, ומוות בחקירה. כעת קרוב לארבע שנים לאחר פרסום הדו”ח, אמנסטי חושפת כי בית המשפט הקל את האשמות נגד החוקרים וביטל את אישומי העינויים והריגתו של בשאר עבד סעוד, פליט סורי.
ב-30 באוגוסט 2022, קציני ביטחון עצרו את סעוד מביתו במחנה הפליטים סברה ושתילה בביירות, בטענה כי החזיק שטר מזויף של 50 דולר אמריקאי. ב-3 בספטמבר 2022 יצרו כוחות הביטחון קשר עם משפחתו בבקשה לאסוף את גופתו מבית החולים. סרטונים ותמונות אשר הודלפו והגיעו לחוקרים של אמנסטי אינטרנשיונל, חשפו סימני עינויים והתעללויות קיצוניים אשר הובילו לסערה בלבנון ולמעצרם של חמישה אנשי ביטחון אשר חקרו את סעוד. זה היה התיק הראשון במסגרת חוק איסור עינויים בלבנון אשר הגיע למשפט, אך בניגוד למשפט הבינלאומי הוא נדון בפני בית המשפט הצבאי, חסר עצמאות וחוסר משוא פנים.
כעת, ב-1 בנובמבר 2024 הודיע בית המשפט בלבנון כי הוא מבטל את האישומים בעינויים כנגד החשודים והחליף אותם בהאשמה של הפרת תקנות על פי קוד המשפט הצבאי. למרות שאמנסטי אינטרנשיונל תיעדה עינויים חמורים בלבנון, ביתר שאת נגד פליטים סורים, בית המשפט במדינה העביר מסר מצמרר לפיו אנשי שירות הביטחון נמצאים מעל החוק והם רשאים לבצע עינויים, לרבות כאלו שמובלים למוות, ללא חשש מענישה.
אמנסטי חושפת במחקר חדש עינויים נוראיים במחנה מעצר בעיראק
אזהרה: להלן תיאוריים גרפיים של עינויים
בין השנים 2023 ו-2024 אמנסטי אינטרנשיונל תיעדה מקרים קשים ביותר של עינויים של לפחות שמונה בני אדם, שבעה גברים ואישה אחת, אשר הוחזקו במחנה אל-ג’דה בעיראק, מחנה שיקום לעקורים ליד העיר מוסול שבצפון המדינה. במסגרת המחקר של אמנסטי, נעשו מספר ראיונות בהם העידו הקורבנות על עינויים קיצוניים אשר כללו מכות יבשות, מכות חשמל, הכנסה למצבי לחץ נפשי ופיזי, עינוי באמצעות מים, שלילת אספקת חמצן ועוד. מלבד הפגיעה הנפשית ופסיכולוגית העמוקה, הקורבנות העידו, במידע אשר אומת ע”י אמנסטי, על עצמות אשר נשברו כתוצאה מהעינויים.
בשנים האחרונות הועברו למרכז אל-ג’דה עצורים עיראקים אשר נחשדו כקשורים לארגון המדינה האסלאמית (דאעש) והוחזקו במחנה המעצר אל-הול בצפון-מזרח סוריה, גם שם רבים היו נתונים לעינויים וזוועות. שם, עדיין עצורים באופן שרירותי עשרות אלפי בני אדם. מאז 2021, כ-9,500 בני אדם הוחזרו לעיראק ממחנה המעצר אל-הול. כיום, הרשויות העיראקיות שוקלות בתיאום עם האו”ם תוכנית אשר תגדיל את קליטת העצורים העיראקים מאל-הול, כך שרובם המכריע של 18,000 העצורים יועברו לעיראק עד סוף 2027. עם זאת, הדו”ח של אמנסטי חושף כי עיראקים במחנה אל-ג’דה, לרוב אלו שהוחזרו מסוריה, חשופים לזוועות ועינויים חמורים ביותר.
נכון לספטמבר 2024, החוזקו במרכז אל-ג’דה 2,223 אנשים, בהם 1,318 ילדים, 627 נשים ו-278 גברים. מרכז אל-ג’דה מנוהל על ידי משרד ההגירה והעקירה העיראקי, ומאז 2021, כוחות הביטחון העיראקים ביצעו כ-80 מעצרים של אנשים במרכז אל-ג’דה באשמת השתייכות לדאעש. הרוב המכריע של העצורים הם גברים, אך גם נשים וילדים נעצרו.
אמנסטי אינטרנשיונל תיעדה בעבר את הדפוס של כוחות הביטחון העיראקים כלפי העקורים במחנות, כאשר אלו נתונים להיעלמות כפויות. גם בדו”ח החדש נקבע כי בשישה מתוך שמונת המקרים אשר תועדו ע”י אמנסטי, נעלמו העצורים לתקופה שנעה בין 14 ימים עד לשלושה חודשים. הרשויות וגורמים רשמיים אחרים סירבו לחשוף את מוקם הימצאו של האדם אשר נעצר, ולעיתים קרובות, הדרך היחידה לדעת את מיקום העצור הינה באמצעות עצור אחר אשר שוחרר והעיד.
בעוד שחלק מהמעצרים במרכז אל-ג’דה בוצעו על רקע לגיטימי, עלו מספר טענות בנוגע להאשמת שווא. במקרים מסוימים, אנשים הואשמו במעורבות בדאעש במקרה בו אחד מקרובי משפחתם הצטרף לארגון. כמו כן, גם סכסוכים אישיים עלולים להוביל להאשמות שווא ומעצרים – בשני מקרים אשר תועדו על ידי אמנסטי אינטרנשיונל, ההאשמות בהשתייכות לדאעש עלו מתוך סכסוכי נישואין. לבסוף, אמנסטי תיעדה טענות על מעצרים לאחר שסכסוך על החזקה בנכס הסתיים בעדות על השתייכות לדאעש.
בכל שמונת המקרים אשר תועדו על ידי אמנסטי אינטרנשיונל, כלל העצורים הואשמו על פי החוק מעורר המחלוקת למלחמה בטרור אשר העבירה עיראק בשנת 2005. בכל המקרים אשר אמנסטי חקרה, נמצא כי העצורים היו מוחזקים תחת תנאי כליאה לא אנושיים ומן העצורים נמנעה גישה למזון, מים, תברואה ושירותי בריאות נאותים. בעבר התקבלו דיווחים על התעללות פיזית ומילולית באופן שגרתי מצד הסוהרים.
אמנסטי אינטרנשיונל קוראת לרשויות העיראקיות והלבנוניות להפסיק לאלתר את השימוש בעינויים והתעללות אחרת, לערוך משפטים חוזרים העומדים בסטנדרטים הבינלאומיים לכל אלה אשר הורשעו על בסיס הודאות לאחר עינויים, וכן לפעול על מנת שכלל אלו אשר ביצעו פשעים מסוגים אלו יעמדו לדין ויענשו בהתאם למעשיהם.