לפני כשנה, מהסא אימני נעצרה על ידי “משטרת הצניעות” באיראן לאחר שנטען כי היא הפרה את חוק הרעלה. זמן קצר לאחר המעצר היא מצאה את מותה, לאחר שהוכתה באופן קטלני בתחנת המשטרה ע”י כוחות הביטחון המקומיים. על סיפורה של מהסא תוכלו לקרוא בכתבה “שמות לזה סוף”.

מותה של מהסא, צעירה איראנית-כורדית, עורר גל מחאות נרחב וחסר תקדים באיראן. מיליוני איראנים יצאו לרחובות במטרה ברורה – להשיג צדק למהסא, לקדם זכויות אדם ואזרח ולהפיל את השלטון הקיצוני אשר מדכא את אזרחיו בצורה נוראית.

בציון שנה לפרוץ המחאות, אמנסטי אינטרנשיונל פרסמה קריאה ברורה לקהילה הבינלאומית להתעורר ולהתערב במצב באיראן. בחלוף שנה, מצאה אמנסטי כי השלטון האיראני לא רק שלא השכיל להגן על זכויות אדם, אלא אף הגביר את הדיכוי הקשה: הרג לא-חוקי של מאות מפגינים, שימוש תכוף בעינויים וריסוק כל סממן של התנגדות – וכל זאת, כדרך של המשטר לשמר את כוחו.

חוק הרעלה – דיכוי עמוק של נשים ונערות

כיום באיראן, מעשה אשר עלול “לפגוע” במידות הטובות של הציבור עשוי לשלוח את מבצע העבירה למאסר בפועל או ענישה של 74 מלקות. בחוק נכתב כי על נשים הנראות בציבור ללא רעלה להיענש במאסר של 10 ימים עד חודשיים, קנס כספי או מלקות.

נשים ונערות הן הראשונות לסבול מהמשטר האיראני המדכא. למרות שהחוק באיראן מחייב ילדות החל מגיל תשע לעטות רעלה, בפועל החוק חל על ילדות מכיתה א’. בכך, חוקי הרעלה מובילים לאפליה והטרדות מערכתיות של נשים ונערות אשר נתונות למעצרים שרירותיים, עינויים, שלילת גישה לחינוך, לתעסוקה ולמרחבים ציבוריים.

במהלך השנה האחרונה, המשטר האיראני הבטיח לשקול את ביטולה של משטרת הצניעות, אשר אוכפת את חוקי הרעלה. עם זאת, כבר בדצמבר פרסמה אמנסטי כי זהו ניסיון “הונאה” והזהירה כי אין להאמין כי קיים רצון אמיתי לבטל את החוקים הדרקוניים – ואכן, השלטונות החזירו את משטרת הצניעות לרחובות. בכתבה “לא מוותרים” הרחבנו על הדיכוי הקשה של המשטר האיראני נגד נערות וילדות.

למרות שהמחאות הנרחבות באיראן נשאו את הסלוגן “נשים, חיים, חופש”, זכויותיהן של נשים ונערות במדינה נשללו ביתר שאת בשנה האחרונה. אמנסטי פרסמה כי לצד העמדה לדין וגזירת עונשי מאסר, קנסות והשפלות פומביות, בשנה האחרונה המשטר שלל מנשים איראניות את המכוניות שלהן – כדרך נוספת לרסק כל עצמאות וחוזק נשי. בפרסום האחרון של אמנסטי, נכתב כי הרשויות עובדות על חקיקה חדשה אשר תחמיר את הענישה על “חוסר צניעות” של נשים איראניות.

המחאות האזרחיות והריסוק המשטרי: הזכות להפגין לא קיימת באיראן

מאז החלו המחאות באיראן, מאות מפגינים, לרבות עשרות רבות של ילדים, מצאו את מותם באופן לא חוקי. למעלה ממחצית ההרוגים במהלך הדיכוי של המשטר שייכים למיעוט האתני הכורדי או הבלוצ’י, אשר מדוכאים לאורך השנים ביתר שאת על ידי הרשויות.

לאחר מותם של המפגינים, המשטר נוהג להאשים את הקורבנות בהתפרעות או מדווח כי המוחים התאבדו. במקביל, הרשויות החמירו את סבלן של משפחות הקורבנות, כאשר הטרידו והפחידו אותן במטרה שאלו לא יתקוממו או ידרשו צדק על מות יקיריהן.

בשנה האחרונה, עצרו השלטונות באיראן עשרות אלפי גברים, נשים וילדים. המשטר האיראני שם לעצמו מטרה לרסק כל סממן של התנגדות ועצר מפגינים, פעילי זכויות אדם וזכויות מיעוטים, עיתונאים ואקדמאיים. מאז ספטמבר 2022, לפחות 90 עיתונאים ו-60 עורכי דין נעצרו באופן שרירותי. לקראת יום השנה למותה של מהסא, הרשויות אילצו אלפי סטודנטים לחתום על התחייבויות שלא להשתתף בהפגנות יום השנה.

מפרוץ המחאות, אמנסטי הגדירה את השימוש בעינויים על ידי הרשויות כ”צונאמי”, עקב הפעלתם כנגד מפגינים, לרבות ילדים. לצד אלפים שקיפחו את חייהם במהלך המחאות, ניצולים רבים חיים עם טראומה פיזית ונפשית ארוכת טווח כתוצאה מהעינויים שחוו. המשטר האיראני ממשיך לרדוף אחר ניצולים ומשפחותיהם בצורה אכזרית.

במהלך השנה האחרונה, בית המשפט העליון באיראן המשיך לשמש חותמת גומי לביצוע הוצאות להורג של מפגינים וככלי להשתקה פוליטית. שבעה גברים הוצאו להורג בשנה האחרונה בהקשר ישיר למחאות וזאת לאחר קיום משפטים לא הוגנים בעליל, ועל עשרות רבות של מפגינים הוטל גזר דין מוות והם נמצאים בסכנת חיים ממשית.