לא מוותרים: בצל הדיכוי המחאות באיראן ממשיכות

מאז החלו בספטמבר האחרון המחאות באיראן, המשטר האיראני היה אחראי למותם של מפגינים רבים, לרבות עשרות ילדים. מותה של מהסא אמיני ע”י משטרת הצניעות היה אמנם הזרז אשר הוציא מיליוני איראנים להפגין ברחבי המדינה, אך כפי שתיארנו בכתבה “שמות לזה סוף” מיד עם תחילת ההפגנות, הקריאה של המפגינים הפכה להיות דרישה לחיים שיוונים ולזכויות אדם ואזרח.

בחודשים האחרונים, המשטר האיראני הגיב ביד קשה להפגנות והרשויות פתחו לעיתים תכופות באש חיה כנגד מפגינים שלווים – דבר שהוביל למותם של רבים. כמו כן, על מנת לרסק את המפגינים, המשטר הגביר באופן משמעותי את השימוש בעונש המוות.

בחודשים האחרונים, המשטר האיראני הגיב ביד קשה להפגנות והרשויות פתחו לעיתים תכופות באש חיה כנגד מפגינים שלווים – דבר שהוביל למותם של רבים. כמו כן, על מנת לרסק את המפגינים, המשטר הגביר באופן משמעותי את השימוש בעונש המוות.

Since the eruption of the uprising on 16 September 2022, Iran’s security forces have killed with absolute impunity at least 44 children © Private

למרות הצהרה של התובע הכללי של איראן, מוחמד ג’אפר מונטזרי, כי המשטר החליט כי הוא יבטל את “משטרת המוסר” האיראנית ויבחן מחדש את חוקי הרעלה, אמנסטי אינטרנשיונל קבעה כי זה ניסיון “הונאה” ואמינות האמירות הללו מוטלת בצל כבד.

במשך עשרות שנים, הפללה ודיכוי עמוק של נשים ונערות באמצעות חוקי הרעלה הכפויה קיבלו חותמת גומי מצד מערכת המשפט האיראנית. לנוכח הזעם הנוכחי מצד אזרחים והקהילה הבינלאומית על הקיצוניות, האלימות והדיכוי – הרשויות האיראניות ממשיכות באותו קו גם כנגד תנועת המחאה ואינדיבידואלים אשר מתנגדים למשטר.

על מה המחאות? משטרת המוסר, חוקי הרעלה ודיכוי נרחב

Benjamin Girette ©

על פי סעיף 638 לחוק העונשין האסלאמי של איראן, כל מעשה הנחשב “פוגע” במידות הטובות של הציבור עלול לשלוח את מבצע העבירה למאסר בפועל או להיענש ע”י 74 מלקות. בחוק נכתב כי נשים הנראות בציבור ללא רעלה צריכות להיענש במאסר של 10 ימים עד חודשיים, קנס כספי או מלקות.

החוק לכאורה חל על נערות החל מגיל תשע, המהווה את הגיל המינימלי לאחריות פלילית באיראן, אך בפועל הרשויות מחייבות בנות מכיתה א’ לעטות רעלה. בכך, חוקי הרעלה מובילים לאפליה והטרדות על בסיס קבוע של נשים ונערות אשר נתונות למעצרים שרירותיים, עינויים, שלילת גישה לחינוך, תעסוקה ולמרחבים ציבוריים.

משטרת המוסר, או בשמה הרשמי “סיירת ההדרכה”, הוקמה בשנת 2005 במטרה לחייב את כלל האזרחים באיראן לשמור על קוד הלבוש האסלמי. אם חוקי הרעלה, אשר קיימים דה פקטו מאז מהפכת 1979, מחייבים נשים ונערות לעטות חיג’אב בציבור – דהיינו שמשטרת המוסר הינה הגוף האוכף את חוקי הצניעות.

אמנסטי אינטרנשיונל קבעה כי הנורמות החברתיות באיראן גרמו לאזרחים רבים, אשר אינם עובדי ציבור, לקחת את החוק לידיים ולתקוף נשים “לא צנועות” על דעת עצמם. בכך נתונה כלל אוכלוסיית הנשים באיראן למעקב והטרדות יומיומיות, השפלות ותקיפות במרחבים פומביים – על ידי משטרת המוסר ואזרחים.

חוקי הרעלה ומשטרת המוסר מפרים באופן בוטה שורה שלמה של זכויות אדם ואזרח: הזכויות לשוויון ופרטיות, חופש הביטוי והאמונה. בנוסף, החוקים מבזים נשים ונערות, שוללים מהן את כבודן, האוטונומיה הגופנית והערך העצמי שלהן.

בשנים האחרונות אזרחים רבים ברפובליקה האיסלמית של איראן חוו הפרות זכויות אדם קשות לרבות משפטים לא הוגנים, מעצרים שרירותיים, כליאה לא צודקת, אפלייה של נשים ומיעוטים ומתקפה על כל ביטוי של גופי החברה האזרחית. לאורך השנים, כמו בגל ההפגנות האחרון, כוחות הביטחון השתמשו שלא כדין בירי קטלני כדי לדכא מחאות, כאשר הפעם מיליוני בני אדם יצאו לרחובות וזעקו את הסלוגן הכורדי האייקוני: “נשים, חיים, חופש”.

אמנסטי אינטרנשיונל מזועזעת מכמות ומחומרת הפרות זכויות האדם אשר מבצע המשטר האיראני. גל המחאות האחרון מוכיח כי העם האיראני לא ישקוט עד אשר יושג שוויון זכויות מלא במדינה.

תמכו בנו עכשיו!