ביום ראשון ה-6 בנובמבר נפתחה בשארם א-שייח’ ועידת האקלים ה-27 בצל דיווחים רבים שמראים כי העולם מתקרב לעבר רמות התחממות של 2.5 מעלות צלזיוס. דו”ח אמנסטי אינטרנשיונל החדש ממחיש כי ההרס שמשבר האקלים גורם החל כבר עכשיו.
ועידת האקלים נפתחה לאחר קיץ קטלני שפקד את רוב העולם: שריפות גדולות באזורים הארקטיים, גלי חום קיצוניים באירופה, בצורות ושיטפונות עצומים באסיה, אפריקה ואוסטרליה. עקב החרפת משבר האקלים, אמנסטי אינטרנשיונל דורשת מכלל המדינות בוועידת האקלים לנקוט צעדים משמעותיים כבר עכשיו.
על המדינות לעדכן את יעדי הפליטה שלהן לשנת 2030 בכדי להבטיח כי יצליחו לשמור על עליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס. על מדינות העולם להתחייב להפסקה מהירה של השימוש והייצור של דלקים מאובנים מבלי להסתמך על “קיצורי דרך” מזיקים ולא מוכחים. נוסף על כך, אנו קוראים להקמת קרן אשר תבחן את הנזקים שנגרמו לבני אדם במשבר האקלים ותעניק סיוע ופיצויים לקורבנות.
“ככל שמתפתח משבר האקלים, האנשים אשר אחראים הכי פחות לגרימתו, נפגעים בצורה הקשה ביותר […] עלינו לראות בוועידת האקלים לקיחת אחריות וטיפול בעוול הזה”
אנייס קאלאמאר, מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל
אמנסטי מציגה: שבע קהילות שכבר עכשיו נפגעות ממשבר האקלים
בדו”ח אמנסטי אינטרנשיונל החדש, “כל גל עלול להטביע אותנו”, אנו חושפים סיפורים משבע קהילות שוליים מרחבי העולם, אשר כבר עכשיו נפגעות באופן קשה ממשבר האקלים: בבנגלדש, פיג’י, סנגל והקוטב הרוסי. הסיפורים האלה, הממחישים את הסכנה של ההתחממות הגלובלית, הם קריאה אחרונה בהחלט למדינות העולם לפעול למען הצלת כדור הארץ.
אמנסטי אינטרנשיונל עבדה עם פעילי זכויות אדם וסביבה מקומיים במטרה לראיין אנשים מוּדרים החיים במקומות הפגיעים ביותר למשבר אקלים בעולם. אלו שיתפו בפנינו את הסיפורים שלהם וביקשו מאיתנו לפעול למענם. הראיונות איתם סיפקו לנו הצצה לחיים בחזית משבר האקלים, המאופיין באפליה, עקירה כפויה, אובדן פרנסה, חוסר ביטחון תזונתי והרס של מורשת תרבותית.
“פעם יכולתי לשלוח את הבן שלי לבית הספר… אבל עכשיו אין לי את הלוקסוס הזה, אני הופך עני יותר ויותר מיום ליום”
דייג המתגורר באזור מפרץ פונסקה בהונדורס
בבנגלדש מרואיינים מקהילות חוף עניות בדרום-מערב המדינה הסבירו כיצד הצפות תכופות באזורי מגוריהם הרסו את בתיהם ואת התשתיות הקהילתיות שלהם: לאחר כל הצפה הם נאלצים לבנות מחדש את בתיהם, או לחיות בהריסות הבתים המוצפים. השיטפונות פגעו גם בתשתיות המים והתברואה של הקהילות, והותירו את היישובים עם מי שתייה מלוחים ושירותים לא שמישים.
בצפון מזרח רוסיה העמים הילידים באזור הארקטי של יאקוטיה חוו עליית טמפרטורה ממוצעת של 3-2 מעלות צלזיוס בשנים האחרונות. הדבר גרם להפשרת הקרח בחלקים ניכרים מאזורי המחייה שלהם, עלייה בשריפות ואובדן חלק מהמגוון הביולוגי.
“מזג האוויר חיוני לאורח החיים המסורתי של עמים ילידים. על סמך דפוסי מזג האוויר, אנו קובעים היכן לרעות את האיילים שלנו, היכן להקים מחנה כשאנו נודדים, מתי תגיע סופת שלגים, מתי ולאיפה ינדדו בעלי חיים, ציפורים ודגים”
בן לעם הילידי צ'וקצ'י, חיים בצפון-מזרח רוסיה
בסנגל,כ-80,000 בני אדם המתגוררים בחצי האי לאנג דה ברברי (Langue de Barbarie) סובלים באופן חריף מההתחממות הגלובלית: התושבים אשר דיברו עם אמנסטי אינטרנשיונל העידו כי ככל שההצפות תכופות יותר, כך גם הצפיפות בחצי האי גדלה. התושבים, רובם דייגים, מאבדים בכל שנה בין 6-5 מטרים מחוף הים עקב עליית מפלס המים, כפי שאחד המרואיינים אמר: “הים מתקדם לכיוונינו כל הזמן”.
פיג’י, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט, היא אחת המדינות אשר נפגעות בצורה הקיצונית ביותר ממשבר האקלים: בשנים האחרונות תועדה עלייה בטמפרטורות בים ובאוויר, ציקלונים טרופיים עזים יותר היכו במדינה, בצורת קשות ומפגעים נוספים הובילו לעלייה חדה במספר של פליטי אקלים וקורבנות של המשבר. כמו כן, חברי הקהילה הגאה הואשמו בתופעות הטבע החריגות והם מוטרדים על ידי הציבור, לרבות כוחות המשטרה במדינה בשל סטיגמות ואפליה.
אמנסטי אינטרנשיונל לקחה חלק בוועידת האקלים ה-27 אשר התקיימה בשארם א-שייח’; בעוד שהעלינו את החשיבות בפעילות מיידית וקונקרטית למען כדור הארץ, קראנו גם למדינה המארחת, מצרים, להפסיק את הפרות הזכויות החמורות אשר זו מבצעת ולקדם את הזכויות הבסיסיות ביותר – זכויות אדם ואזרח. באוקטובר האחרון, בצל ועידת האקלים, פרסמנו כתבת פרופיל אודות הפרות זכויות אדם במצרים.