הפגזות צבאיות במערב מיאנמר, אוקטובר 2021 © AFP via Getty Images

תמונת מצב: שנה להפיכה הצבאית במיאנמר

לפני שנה בדיוק, בשעות המוקדמות של ה-1 בפברואר 2021, התרחשה הפיכה צבאית במיאנמר, שבדרום-מזרח אסיה. מאז שתפס הצבא את השלטון, מיליונים יצאו להפגין למען הדמוקרטיה ונגד ההפיכה והתוצאות היו הרסניות – למעלה מ-1,400 בני אדם נהרגו עד עתה, כ-11,000 נעצרו, מאות אלפים הפכו לפליטים ומיליונים סובלים מרעב וזקוקים לסיוע הומניטרי דחוף. בשנה החולפת קראה אמנסטי אינטרנשיונל להפסקה מיידית של מכירת נשק והטלת אמברגו כללי על המדינה – קריאה שלבסוף גובתה חלקית בהחלטות העצרת הכללית של האו"ם. לציון שנה מאז ההפיכה הצבאית, אמנסטי אינטרנשיונל פרסמה ממצאים אודות המצב במיאנמר והוציאה הודעת גינוי חריפה נגד הקהילה הבינלאומית שגוררת רגליים ולא מסייעת לסיים את המשבר החריף במדינה:

"55 מיליון תושבי מיאנמר לא יכולים להרשות לעצמם שנה נוספת של היסוס ועמידה מהצד של ממשלות ברחבי העולם. יש לנקוט בפעולה קונקרטית כעת ולהטיל אחריות על הצבא ולמנוע ממנו גישה לנשק המשמש להפרות נרחבות של זכויות אדם. אחרת, המוות והסבל שהגדירו את החיים במיאנמר מאז ההפיכה, צפויים להימשך גם השנה"

Military coup leader Min Aung Hlaing and ousted leader Aung San Suu Kyi on better days, December 2, 2015 © PHYO HEIN KYAW/AFP/Getty Images

המצב הגאופוליטי במיאנמר גרם לאמנסטי להגדיר אותה כ"מדינה מתפרקת" – מיליוני בני אדם ברחבי המדינה סובלים מההפיכה הצבאית וזקוקים לסיוע דחוף בתחומים רבים, כגון מזון, טיפול בריאותי, הגנה ביטחונית ועוד. המנהיגה האזרחית עד להפיכה, אונג סן סו צ'י, אשר תקופת שלטונה התאפיינה גם היא בהפרות זכויות אדם חמורות, ותיזכר בעיקר בגלל רצח העם של בני הרוהינגה, הודחה, ובמקומה מונו נציגים צבאיים לראשות המדינה. סו צ'י נעצרה ונידונה לשש שנות מאסר בגין אישומים שונים, ואם היא תורשע בתיקים נוספים העומדים כנגדה, גזר דינה צפוי להיות למעלה מ-100 שנים בבית הכלא. בדומה לה, רבים מבעלי בריתה הקרובים ביותר, בהם הנשיא לשעבר וין מיין, הורשעו גם הם.

הפרות זכויות אדם בסיסיות תחת המשטר הצבאי

מאז תפס את השלטון, צבא מיאנמר ביצע התקפות חסרות הבחנה על אוכלוסיות אזרחיות וחסם בפני רבים את הגישה לסיוע הומניטרי. אמנסטי אינטרנשיונל ערכה ראיונות מקיפים עם ארבעה אזרחים עקורים ושישה עובדי סיוע הומניטרי מקומיים, אשר סיפרו על הניסיונות השיטתיים של הצבא להרעיב אנשים, בין אם הם חשודים בהתנגדות או לא, ולמנוע מהם בכוונה תחילה גישה לשירותי בריאות. במשך יותר מ-60 השנים האחרונות הצבא מיישם פרקטיקות של פגיעה באזורי הגבול, מפני ששם פועלים כוחות גרילה אתניים, אשר נלחמים עבור הגדרה עצמית. כעת, משתפס את השלטון, הצבא הרחיב את הטקטיקות הללו ומבצע תקיפות אוויריות כנגד אוכלוסיות אזרחיות, מונע מהם אספקת מזון, ציוד רפואי ועוד.

עוד לפני ההפיכה הצבאית, בעקבות רצח העם של בני הרוהינגה, הגיעה למיאנמר משלחת גילוי העובדות של האו"ם (FFM),אשר קראהלהעמיד לדין את מין אונג הלינג, מפקד הצבא דאז ומנהיג המדינה בפועל כיום, בגין פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם. כמו כן, בדו"ח אחר של האו"ם נטען כי מאז תחילת הסכסוך המזויין בשנה שעברה, לפחות 284,700 בני אדם נעקרו מבתיהם ולפחות שני מיליון נוספים נזקקו לסיוע הומניטרי במהלך 2021. בעקבות הרס של תשתיות רבות והשקעה נמוכה בפיתוח המדינה, האו"ם צופה הסלמה של המצב בשנה הנוכחית. אמרלין גיל, סגנית המנהלת האזורית למחקר של אמנסטי אינטרנשיונל, אמרה:

"מאז שהצבא תפס את השלטון, תושבי מיאנמר מתמודדים עם קשיים קיצוניים. מאות אלפים נאלצו לעזוב את בתיהם. רבים סובלים מרעב ומתמודדים עם מציאות מפחידה וללא גישה לטיפול רפואי גם בזמן המגיפה שנמשכת במדינה"

Demonstration in Yangon, Myanmar's capital just days after military coup, February 6, 2021 © Getty Images

במהלך הראיונות שערכה אמנסטי עם עובדי הסיוע ההומניטרי, הם סיפרו כי הצבא לא רק מגביל כניסה של מזון, תרופות וציוד סיוע לאזורים מסוימים, אלא, באמצעות מחסומים ובדיקות תכופות של רכבים, גם מחרים את הציוד שמיועד לאוכלוסייה אזרחית, ולעיתים אף משמיד אותו. בנוסף, עובדי הסיוע סיפרו כי הם נמצאים בסכנה ונתונים להצקות, רדיפות ומעצרים מצד הכוחות הצבאיים. הם סיפרו כי בעקבות הקושי לספק ציוד סיוע והסכנה הנשקפת לעובדים, במקומות מסוימים הם מסליקים את הציוד ברכבים בכמויות קטנות, מורידים את סימני הזיהוי שמעידים על כך שהם ארגון סיוע ובמקרים מסוימים אף מפסיקים לגמרי לעבוד באזורים בהם הסכנה גבוהה.

הפגנות, גופי אופוזיציה והתנגדות להפיכה הצבאית

שליטת הצבא במוקדי הכוח של המדינה איננה דבר חדש במיאנמר. בתחילת שנות ה-60 השלטון הצבאי תפס את המושכות ושלט למשך כ-26 שנים תחת הגנרל נה וין.  בשנים ההן התקיימו הפגנות נגד השלטון הצבאי וקראו להשתית שלטון אזרחי ודמוקרטי. המחאות היו אז בעיקרן לא אלימות והובלו על ידי נזירים וסטודנטים צעירים. עם זאת, הרשויות המקומיות, ובעיקר הצבא, דיכאו את המפגינים וגרמו למותם של רבים. בסוף שנות ה-80 שונה שמה של המדינה, שעד אז נקראה בורמה, למיאנמר ופעילת האופוזיציה אונג סן סו צ'י, לימים מנהיגת מיאנמר, הושמה במעצר בית, שבו שהתה לסירוגין עד שנת 2010, אז שוחררה.

ב-2012 המפלגה שלה, הליגה הלאומית למען דמוקרטיה, השתתפה בבחירות הארציות וזכתה בפופולריות רבה. בבחירות הבאות, בנובמבר 2015, זכתה סו צ'י ברוב גדול של קולות הבוחרים ומונתה לתפקיד מקביל לראש ממשלה. סו צ'י כיהנה בתפקיד כחמש שנים, במהלכן היא הואשמה בפשעים נגד האנושות, ופרסים רבים בהם זכתה בזכות פעילותה לקידום הדמוקרטיה במדינה, לרבות פרס שגרירת המצפון מטעם אמנסטי אינטרנשנל, נשללו ממנה.

בשנה שעברה, עם השלמת המהפכה הצבאית, פרצו מחאות אדירות נגד הצבא, ומיליוני אזרחים יצאו לרחובות ברחבי המדינה. לרוב, ההפגנות היו שלוות, אך כוחות הביטחון של מיאנמר הגיבו עליהן בשפיכות דמים, חטיפות, מאסרים ועינויים. העדויות שהגיעו לאמנסטי מספרות על שימוש בנשק חם כנגד אוכלוסייה אזרחית – מקלעים, רובי צלפים ורובים חצי אוטומטיים אשר הופעלו כנגד מפגינים ועוברי אורח וגרמו להרג של המונים. כל זאת בזמן שהצבא ניתק את האינטרנט בכדי להסתיר את ההתקפות האכזריות.

Rubber bullets fired at protesters – Evidence obtained by Amnesty International also demonstrated systematic use of firearms © 2021 SOPA Images

באוקטובר 2021 אמנסטי אינטרנשיונל שלחה מכתב למדינות החברות באו"ם בכדי שאלו ינקטו בפעולות דחופות במטרה לעצור את הפרות זכויות האדם והאסון ההומניטרי המתמשך במיאנמר. כמו כן, אמנסטי ציינה את כי יש חשיבות בהעמדתם לדין של מבצעי פשעים אלו. לאורך השנים,  אנחנו באמנסטי אינטרנשיונל פעלנו באופן נחרץ כנגד המשטרים הצבאיים במיאנמר, כנגד הפרות זכויות אדם במדינה, ואף באופן ספציפי במטרה לחשוף ולעצור את רצח העם של בני הרוהינגה.

אמנסטי אינטרנשיונל תמשיך לעקוב, לסקר ולדווח אחר הפרות זכויות אדם במיאנמר, בתקווה כי השנה נראה שינוי חיובי במדינה, ואף בעולם כולו.