תוכנת הריגול פגסוס מתוצרת קבוצת NSO הישראלית שימשה על מנת לקדם הפרות זכויות אדם ברחבי העולם בהיקף אדיר מימדים, כך עולה מתחקיר נרחב ביותר של דליפת יותר מ-50 אלף מספרי טלפון של מטרות פוטנציאליות למעקב. בין המספרים המופיעים שם: ראשי מדינות, פעילי זכויות אדם ועיתונאים – לרבות בני משפחתו של העיתונאי הסעודי שנרצח ג’מאל חשוקג’י.
פרויקט פגסוס הוא שיתוף פעולה פורץ דרך של יותר מ-80 עיתונאים מ-17 כלי תקשורת ב-10 מדינות, שתואמו על ידי ארגון Forbidden Stories, שמושבו בפריז, ואת התמיכה הטכנית לתחקיר העניקו מעבדות המחקר של אמנסטי אינטרנשיונל, אשר סיפקו בדיקות פורנזיות פורצות דרך למכשירים סלולריים, על מנת למצוא עקבות של תוכנות ריגול.
“פרוייקט פגסוס חושף את האופן שבו הרוגלה מתוצרת NSO היא הנשק המועדף על ממשלות דכאניות שמבקשות להשתיק עיתונאים, לתקוף פעילים ולרסק מחאות, תוך הצבת חייהם של אינספור בני אדם בסכנה”, אמרה אנייס קלמאר, מזכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל.
“התגליות שבתחקיר מפרקות לחלוטין כל טענה מצד NSO שלפיהן המתקפות הללו הן נדירות ומבוצעות על שימוש פרוע לרעה בטכנולוגיה מתוצרתה. בשעה שהחברה טוענת שהרוגלה מתוצרתה משומשת רק למטרות לגיטימיות של חקירות למאבק בטרור ובפשע, מאוד ברור שהטכנולוגיה מתוצרתה מקדמת פגיעה שיטתית. הם מציירים תמונה של פעילות לגיטימית, בשעה שהם מרוויחים מהפרות נרחבות של זכויות אדם”.
“באופן ברור מאוד, הפעולות הללו מעלות שאלות גדולות יותר לגבי היעדר הפיקוח והרגולציה המקיפים שיצר אווירת הפקרות שכוללת פגיעה תדירה בפעילים ובעיתונאים. עד אשר החברה עצמה ותעשיית הסייבר כולה יוכלו להוכיח שהן מסוגלות לכבד את זכויות האדם, חייבת לחול הקפאה מוחלטת של ייצוא, מכירה, העברה ושימוש בטכנולוגיות מעקב”.
בתגובתה הכתובה שנשלחה ל-Forbidden Stories אומרת קבוצת NSO כי היא “מכחישה בתוקף… (את) הטענות הכוזבות” שבדיווח. עוד נכתב בתגובה כי הדיווחים של כלי התקשורת החברים בארגון מבוססים על “הנחות שגויות” ועל “תיאוריות בלתי מבוססות”, והדגישה שהחברה ממלאת “שליחות להצלת חיים”. סיכום מפורט יותר של תגובת קבוצת NSO לפרסום ניתן למצוא כאן.
התחקיר
במוקד התחקיר עומדת רוגלת פגסוס מתוצרת קבוצת NSO הישראלית, שכאשר היא מותקנת בחשאי במכשיר הסלולרי של הנפגע מעניקה לתוקף גישה מלאה למכשיר: להודעות, לאימיילים, למדיה, למיקרופון, למצלמה, לשיחות ולאנשי הקשר.
במהלך השבוע הקרוב הגורמים השותפים לפרוייקט פגסוס – בהם הגארדיאן הבריטי, לה מונד הצרפתי, סודדויוטשה צייטונג הגרמני והוושינגטון פוסט האמריקאי – יפרסמו סדרה של סיפורים שחושפים כיצד מנהיגים מהעולם, פוליטיקאים, פעילי זכויות אדם ועיתונאים נבחרו כמטרות פוטנציאליות של הרוגלה.
מהמידע שדלף ומתחקיריהם של כלי התקשורת, ארגון Forbidden Stories ושותפיו זיהו לקוחות פוטנציאליים של NSO ב-11 מדינות: אזרבייג’אן, בחריין, הונגריה, הודו, קזחסטן, מקסיקו, מרוקו, רואנדה, סעודיה, טוגו ואיחוד האמירויות. נראה שקבוצת NSO לא נקטה פעולות הולמות על מנת לעצור את השימוש בכלים מתוצרתה למען מעקבים בלתי חוקיים אחר פעילי זכויות אדם ועיתונאים, חרף העובדה שהחברה ידעה, או צריכה היתה לדעת, ששימוש מסוג זה נעשה.
“הצעד הראשון ש-NSO חייבת לעשות הוא לכבות מיידית את מערכותיהם של לקוחותיה שיש ראיות אמינות לשימוש לרעה במערכות שברשותם. פרויקט פגסוס מספק ראיות כאלו בשפע”, אמרה אנייס קלמאר.
משפחתו וקרוביו של ג’מאל חשוקג’י סומנו כמטרות בסמוך לרצח
במהלך התחקיר עלו ראיות לפיהן גם בני משפחתו של העיתונאי הסעודי ג’מאל חשוקג’י סומנו כמטרות של רוגלת פגסוס לפני ואחרי רצח העיתונאי באיסטנבול ב-2 באוקטובר 2018 על ידי סוכנים סעודים, למרות הכחשות גורפות, חוזרות ותקיפות של קבוצת NSO.
מעבדות המחקר של אמנסטי אינטרנשיונל הצליחו לבסס את הראיות לשימוש ברוגלת פגסוס שהותקנה בהצלחה, בין היתר, במכשיר הטלפון הסלולרי של ארוסתו של חשוקג’י, האטיס צ’נגיז, ארבעה ימים בלבד לאחר הרצח.
אשתו של חשוקג’י, חנאן אלעטר, גם היא שימשה מספר פעמים כמטרה של הרוגלה, בין ספטמבר 2017 לאפריל 2018, וכן בנו עבדאללה ומספר קרובי משפחה אחרים בסעודיה ובאיחוד האמירויות.
בהצהרתה הכתובה שנשלחה בתגובה להאשמות שעולות מפרוייקט פגסוס, מסרה קבוצת NSO כי “הטכנולוגיה מתוצרת הקבוצה לא נקשרה בכל צורה שהיא עם הרצח המתועב של ג’מאל חשוקג’י”. החברה מסרה עוד כי “חקרנו מיד לאחר הרצח המתועב את הטענה הזו, שנשמעת כעת שוב ללא כל הוכחה”.
עיתונאים תחת מתקפה
במסגרת התחקיר זוהו עד כה לפחות 180 עיתונאים ב-21 מדינות שסומנו כמטרות פוטנציאליות לרוגלה מתוצרת NSO בין 2016 ליוני 2021, בהן אזרבייג’אן, הונגריה, הודו ומרוקו – מדינות שבהן המתקפות נגד התקשורת העצמאית הלכו והתעצמו.
הממצאים שבתחקירים מצביעים, בין היתר, על ההשפעות בעולם האמיתי של המעקבים המקוונים הבלתי חוקיים:
- במקסיקו, מכשיר הטלפון של העיתונאי ססיליו פינדה, סומן כמטרה שבועות ספורים לפני הירצחו בשנת 2017. בפרויקט פגסוס זוהו לפחות 25 עיתונאים ממקסיקו שסומנו כמטרות לאורך תקופה של שנתיים. NSO הכחישה קשר למותו, גם אם מכשיר הטלפון שלו סומן ואם נאסף ממנו מידע.
- שימוש נעשה ברוגלת פגסוס גם באזרבייג’אן, מדינה שבה קיימים רק כלי תקשורת עצמאיים בודדים. יותר מ-40 עיתונאים מאזרבייג’אן סומנו כמטרות פוטנציאליות, לפי התחקיר. מעבדות אמנסטי אינטרנשיונל מצאו שמכשיר הטלפון הסלולרי של סווניץ וקיפקיזי, עיתונאי פרילנס של הערוץ העצמאי מיידאן TV, היה נגוע ברוגלה לפחות במשך שנתיים, עד מאי 2021.
- בהודו, לפחות 40 עיתונאים מכל כלי תקשורת גדול כמעט סומנו כמטרות פוטנציאליות בין 2017-2021. מבדקים פורנזיים גילו שמכשירי הטלפון של סידהרתא וראדארג’ן ו-MK ונו, מייסדי כלי התקשורת העצמאי The Wire היו נגועים בפגסוס עד יוני 2021.
- התחקיר אף זיהה עיתונאים שעובדים עבור תאגידי תקשורת בינלאומיים כגון, Associated Press, ניו יורק טיימס, CNN ורויטרס סומנו כמטרות פוטנציאליות. אחת העיתונאיות הבולטות ביותר שסומנה היא עורכת הפיננשל טיימס, רולא חלאף.
“מספר העיתונאים שסומנו כמטרות ממחיש באופן חיוני את האופן שבו פגסוס משמשת ככלי להטיל אימה בקרב תקשורת ביקורתית. היא משמשת לשליטה על הנרטיב הציבורי, התנגדות לביקורת ולדיכוי כל קול מחאה”, אמרה אנייס קלמאר.
“החשיפות הללו חייבות לשמש כזרז לשינוי. תעשיית הריגול המקוון לא יכולה להוסיף לפעול בחופשיות עבור ממשלות בעלות עניין להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לבצע הפרות של זכויות אדם”.
חשיפת התשתית של פגסוס
אמנסטי אינטרנשיונל פרסמה היום דו”ח שכולל את כל הפרטים הטכניים של בדיקות העומק הפורנזיות שנעשו במעבדותיה במסגרת התחקירים של פרויקט פגסוס. דו”ח המתודולוגיה של המעבדה כולל תיעוד של האבולוציה של המתקפות באמצעות פגסוס מאז 2018, עם פירוט של התשתית שמשמשת את הרוגלה, לרבות כתובות של יותר מ-700 דומיינים שקשורים לפגסוס.
“קבוצת NSO טוענת שהרוגלה שלה בלתי ניתנת לזיהוי ומשמשת רק למטרות לגיטימיות כגון חקירות פליליות. אנחנו כעת מספקים הוכחה ניצחת, בלתי ניתנת להפרכה, שזו טענה מגוחכת ולא נכונה”, אמר אטיין מיינייר, מצוות מעבדות אמנסטי אינטרנשיונל.
אין כל ראיה שתצביע על כך שלקוחותיה של NSO לא השתמשו בפגסוס גם לצורכי חקירות פליליות או חקירות טרור, וכלי התקשורת שהשתתפו בפרויקט מצאו גם מספרים השייכים לגורמים החשודים כגורמים פליליים.
“הפרות זכויות האדם שפגסוס מאפשרת ומשמשת להן חייבות להיפסק. אנחנו מקווים שפרסום הראיות המרשיעות בשבוע הקרוב יובילו ממשלות לבחון מחדש את תעשיית הסייבר הביטחוני, שיצאה משליטה”, הוסיף אטיין מיינייר.
בתגובה לבקשת זכות התגובה שהגישו כלי התקשורת המעורבים בפרויקט פגסוס, מסר קבוצת NSO שהיא “מכחישה באופן תקיף” את הטענות והצהירה כי “רבות מהטענות הן תיאוריות בלתי מבוססות, מה שמטיל ספק רציני לגבי אמינות מקורותיכם, כמו גם לגבי הבסיס לסיפורים שלכם”. קבוצת NSO לא אישרה ולא הכחישה את שמותיהן של ממשלות שמהוות לקוחות של החברה, אם כי הדגישה כי בפרויקט פגסוס נעשו “הנחות בלתי מבוססות” בנושא. למרות ההכחשה הכללית של הטענות, קבוצת NSO מסרה כי “תוסיף לחקור כל טענות אמינות על שימוש לרעה ולנקוט פעולות הולמות בהתבסס על ממצאי התחקירים הללו”.