©Amnesty Israel

חשש לניצול הקורונה לאפליה: המגבלות על ביקורי משפחות ועורכי דין ביחס לקטינים פלסטינים כלואים הוסרו רשמית הרבה אחרי פתיחת המשק ובפועל טרם הוסרו במלואן

ח"כ יוסף ג'בארין: ״דווקא בתקופת משבר קורונה, צריך להבטיח ביקורים – שהם זכות בסיסית של האסירים. הדברים נכונים בייחוד לגבי אסירים קטינים, שניתוקם מההורים והמשפחה פוגע בהם אנושות. עולה כאן חשש ברור שהממשלה מנצלת את משבר קורונה כדי לפגוע בזכויות האדם של האסירים הפלסטינים. נמשיך ללוות את הנושא כדי להבטיח את כיבוד זכויותיהם של האסירים״

אמנסטי: "העיכוב בהסרת המגבלות על ביקורי משפחות ועורכי דין ביחס לקטינים פלסטינים כלואים מעלה חשד כי בשם המאבק במגפת קורונה מתבצעת פה התנכלות והפרת זכויות הקטינים באופן מפלה"

ביום רביעי, 08/07/2020 התקבלה תשובה לשאילתא של ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) שהוגשה לשר לביטחון פנים בנוגע למגבלות על ביקורים במתקני כליאה של "אסירים ביטחוניים" (פלסטינים) קטינים. מתשובת השר עולה כי המגבלות, המעוגנות בצו בדבר מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ומתקני כליאה בגדה, הוסרו רשמית רק ב-08/06/2020. בדיקת ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, שגם קידם את הנושא מול ח"כ ג'בארין, מלמדת כי הסרת המגבלות על האסירים נעשתה זמן משמעותי אחרי שכבר הוסרו המגבלות על מרבית הגופים במשק. בנוסף, לפי עו"ד נדיה דקה מהמוקד להגנת הפרט, בפועל המגבלות הוסרו אף לאחר מכן אם בכלל: ככל שזה נוגע לאסירים מהגדה, נכון לבדיקה שנעשתה ב-09/07/2020, המגבלות על ביקורים (משפחות, עורכי דין) טרם הוסרו בפועל וככל שזה נוגע לאסירים ממזרח ירושלים הוסרו המגבלות בפועל רק ב-14/06/2020.

בעקבות הדברים פנה אתמול, יום ב', ה-13/07/2020, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל לשב"ס בדרישה כי "ככל שבמהלך מגפת הקורונה יוטלו ויוסרו מגבלות שונות במדינה, המגבלות שיוטלו על האסירים הפלסטינים הקטינים יהיו צמודות לחוות דעת רפואיות מקצועיות ויתייחסו לבריאות האסירים בלבד, ושהחלטות אלו יהיו שקופות, בזמן אמת, כך שגורמי חברה אזרחית יוכלו לפקח עליהן". בנוסף דורשים באמנסטי: "לאפשר לאסירים הפלסטינים הקטינים ביקורי משפחות, ופגישות עם עורכי דין באופן מיידי, ובמקביל לאפשר שיחות טלפון בשגרה להבטחת זכויות אדם בסיסיות."

המכתב, עליו חתומה מנכ"לית הארגון, מולי מלקאר, מתבסס על בדיקה של הארגון המעלה בין היתר את התהיות הבאות ביחס לנימוקים הנוגעים לשמירה על בריאות הציבור והעומדים, כיביכול, בבסיס הרציונל להחלת המגבלות על האסירים:

1. כמעט כל הגופים במשק נפתחו זמן רב  לפני שהוסרו, רשמית, המגבלות על ביקורי משפחות האסירים. כך למשל חדרי הכושר נפתחו ב-07/05/2020, כחודש לפני הסרת המגבלות על האסירים, בתי הספר החלו להיפתח ב-03/05/2020, יותר מחודש לפני הסרת המגבלות על האסירים, ואפילו המסעדות נפתחו כבר ב-27/05/2020. המגבלות על האסירים הוסרו כאמור רשמית רק ב-08/06/2020 ובפועל חלקן הוסרו רק ב-14/06/2020 וחלקן עדיין מתקיימות.

2. כרונולוגיה זו סותרת כל היגיון רפואי –  ביקורי משפחות האסירים היו צריכים להיות מהדברים הראשונים שמאושרים, שכן בניגוד למכוני כושר, בתי ספר ומסעדות, במתחם ביקורי המשפחות בכלא מותקנות מחיצות שקופות החוצצות בין האסיר למשפחתו ומפחיתות את סכנת ההדבקה באופן משמעותי אם לא מונעות אותה כליל. לנוכח הדברים הללו קשה למצוא עוגן אמיתי להחלטה להסיר את המגבלות על האסירים בשלב כה מאוחר (כשבמקרים רבים בפועל טרם מתאפשרים הביקורים). מכאן עולה החשש כי שיקולים לא ענייניים הכרוכים באפלייה ואף גזענות משמשים על מנת לרתום נימוקים מתחום בריאות הציבור לשם התנכלות לאסירים. לבסוף יצויין כי לביקורי משפחות חשיבות קריטית למצבם הנפשי של הקטינים המצויים, מטבע הדברים, בסיטואציה קשה של כליאה; לפיכך מניעת הביקורים ללא בסיס רפואי עשויה להיחשב להתעללות.

עוד נכתב במכתב מטעם אמנסטי: "זהו עוד מקרה אשר ממחיש היטב את אי הצדק, האפליה והשרירותיות כלפי האוכלסייה של האסירים הפלסטינים הקטינים".