הסכסוך בין ארמניה ואזרבייג’ן על חבל הארץ נגורנו קרבאך החל לפני כמעט ארבעה עשורים וגרם להפרות זכויות אדם חמורות רבות. ב-1988 החלה הסלמה ראשונית בין אזרבייג’ן לארמניה על האזור בהרי הקווקז. עד 1994, עשרות אלפים נהרגו ולמעלה מ-1,000,000 בני אדם הפכו לעקורים במה שנודע כ-מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה. בסוף המלחמה הוקמה “רפובליקת ארצאך” אשר בפועל נשלטה ע”י ארמניה.

במהלך השנים חודש מספר פעמים הסכסוך אך ב-2020 הלחימה חודשה באופן מלא. אזרבייג’ן, בחימוש ישראלי, ניסתה לכבוש את חבל הארץ דה פקטו מהידיים של הרוב הארמני באזור. למרות שהקהילה הבינלאומית הכירה בחבל הארץ כחלק משטחה של אזרבייג’ן, לאורך רוב ההיסטוריה האזור היה מיושב על ידי ארמנים. ב־19 בספטמבר 2023 אזרבייג’ן פתחה במתקפה כוללת על חבל הארץ וכבשה אותו ביום אחד.

“הסכסוך – נלחם תחילה מ-1988 עד 1994, ולאחר מכן בהסלמה נוספת בסוף 2020 – במהלך השנים אנשים נהרגו, עונו ונעקרו בכוח שלא כדין; הפרות זכויות אדם אלו הפכו לחלק מהחיים של האנשים במקום מאז.”

אמנסטי אינטרנשיונל

הדוחות המפורטים של אמנסטי אינטרנשיונל מ-2022, “האחרונים לברוח“, ו-“חיים בקופסא“, חשפו הפרות זכויות אדם בכמויות ובחומרה בלתי נתפשות על הדעת: הוצאות להורג ללא משפט, עינויים, הרג אזרחים ללא הבחנה, עקירה בכוח – כל זאת ועוד נחשב לפשעי מלחמה. לואיס מורנו אוקמפו, לשעבר התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הוציא הודעה מיוחדת ומדאיגה בספטמבר 2023:

“ללא צעדים משמעותיים ומידיים מצד הקהילה הבינלאומית, האוכלוסייה הארמנית בנגורנו קרבאך תושמד בשבועות הקרובים.”

בדוחות, אמנסטי הדגישה את הפרות זכויות האדם נגד אנשים מבוגרים אשר התגוררו בחבל הארץ, וסבלו ביתר שאת מן הסכסוך. לעיתים קרובות, הם היו האחרונים שנמלטו, וכשנעקרו – היו צריכים להתמודד עם אובדן ביתם, העצמאות שלהם, והכבוד. הזכויות הבסיסיות שלהם לחיים, דיור ובריאות הופרו בצורה קיצונית במהלך שלוש השנים האחרונות, מאז פרץ מחדש הסכסוך.

עם חידוש הסכסוך ב-2020, גברים ארמנים עד גיל 55 גויסו כדי להילחם ולהגן על חבל הארץ. בעוד שהכוחות האזרבייג’ניים כבשו כפרים ועיירות ארמניות באזור, היחידים שנותרו בבתיהם היו לעתים קרובות אנשים מבוגרים. חלקם לא הצליחו לעזוב בשל מוגבלויות פיזיות, אחרים בחרו שלא לעשות זאת בעקבות הקשרים החזקים לבתיהם, אדמותיהם או משק הבית אשר כולל גידולים חקלאיים ובעלי חיים.

עקב ההסלמה האחרונה, סאמוול שחרמניאן, נשיא רפובליקת ארצאך חתם על צו שקבע כי כל מוסדות המדינה הארמנית יחדלו מלהתקיים החל מה-1 בינואר 2024 והאזור יעבור לשליטה מלאה של אזרבייג’ן.

בהיבטים לאומיים, היסטוריים, ותרבותיים, הארמנים קשורים באופן עמוק לחבל הארץ וישנה עדות כי הם חיו באזור מאז המאה ה-6 לפחות. הכיבוש של האזור מעלה חשש לא רק מפני טיהור אתני נוסף אלא ל”השמדה תרבותית” של המרכזים ההיסטוריים שמזוהים עם הארמנים.