הרשויות הישראליות משתמשות בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לבסס את משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים

הרשויות הישראליות משתמשות במערכת ניסיונית לזיהוי פנים ששמה “זאב אדום” על מנת לעקוב אחרי פלסטינים ולשם אוטומציה של המגבלות הקשות המוטלות על חופש התנועה שלהם. כך הודיעה הלילה (יום ג’) אמנסטי אינטרנשיונל. הדו”ח החדש של אמנסטי, “אוטומציה של האפרטהייד” (Automating Apartheid), מתעד כיצד מערכת “זאב אדום” מהווה חלק מרשת מעקב הולכת וגדלה, אשר מבססת את שליטתה של מדינת ישראל בפלסטינים, ומסייעת לקיים את מערכת האפרטהייד של ישראל בשטחים הכבושים, אותה זיהתה אמנסטי בפברואר 2022. מערכת “זאב אדום” פרוסה בעיר חברון שבגדה המערבית הכבושה, שם היא משמשת לסריקת פניהם של פלסטינים והוספתם למאגרי מעקב נרחבים ללא הסכמתם. 

אמנסטי אינטרנשיונל תיעדה גם כיצד הרחיבה ישראל את השימוש בטכנולוגית זיהוי פנים נגד פלסטינים בירושלים המזרחית, במיוחד בעקבות הפגנות, ובאזורים הסמוכים להתנחלויות, שהן בלתי חוקיות. הן בחברון והן במזרח ירושלים, טכנולוגיית זיהוי פנים נתמכת על ידי רשת צפופה של מצלמות במעגל סגור, שנועדה לנהל מעקב כמעט בלתי פוסק אחר התושבים הפלסטינים שם. הדו”ח “אוטומציה של האפרטהייד” מראה כיצד מעקב זה הוא חלק מניסיון מכוון של הרשויות הישראליות לכפות סביבה עוינת על הפלסטינים, במטרה למזער את נוכחותם באזורים אסטרטגיים. 

מזכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל, אנייס קלאמאר, אמרה: “הרשויות הישראליות משתמשות בכלי מעקב מתוחכמים כדי לחזק את ההפרדה בין הצדדים, ולבצע אוטומציה של האפרטהייד נגד פלסטינים. באזור H2 בחברון, תיעדנו כיצד מערכת זיהוי פנים חדשה בשם ,’זאב אדום’ מחזקת מגבלות דרקוניות על חופש התנועה של פלסטינים, תוך שימוש בנתונים ביומטריים שנאספים באופן לא לגיטימי על מנת לנטר את תנועות הפלסטינים ברחבי העיר ולשלוט בהן”.

“תושביהן הפלסטינים של מזרח ירושלים וחברון סיפרו לנו כיצד מצלמות המעקב הנמצאות בכל מקום פוגעות בפרטיות שלהם, מדכאות אקטיביזם, שוחקות את חיי החברה וגורמות להם להרגיש שהם חשופים באופן קבוע. בנוסף לאיום התמידי של שימוש בכוח פיזי מופרז ושל מעצר שרירותי, פלסטינים נאלצים כעת להתמודד גם עם הסכנה הנשקפת ממעקב מתמשך אחריהם באמצעות אלגוריתם, או שייאסר עליהם להיכנס לשכונותיהם על סמך מידע המאוחסן במאגרי מידע המשמשים למעקב באופן מפלה. זו הדוגמא העכשווית ביותר לכך שטכנולוגיית זיהוי פנים, כאשר היא משמשת למעקב, אינה עולה בקנה אחד עם זכויות האדם”. 

אמנסטי אינטרנשיונל קוראת לרשויות הישראליות לשים קץ למעקב ההמוני ולמעקב הממוקד נגד הפלסטינים ולהסיר את המגבלות השרירותיות שהן מטילות על חופש התנועה של הפלסטינים ברחבי השטחים הכבושים כצעדים הכרחיים לקראת פירוק מערכת האפרטהייד. אמנסטי אינטרנשיונל ממשיכה לקרוא במקביל לאיסור עולמי על פיתוח טכנולוגיה לזיהוי פנים, מכירתה ושימוש בה למטרות מעקב. הארגון תיעד לאחרונה איומים על זכויות אדם הקשורים לטכנולוגיית זיהוי פנים בהודו ובארה”ב, כחלק ממאבקו הציבורי לאסור על סריקת פנים תחת הכותרת Ban the Scan.

הדו”ח “אוטומציה של האפרטהייד” מתמקד בחברון ובמזרח ירושלים,  הערים היחידות בשטחים הפלסטיניים הכבושים שהתנחלויות ישראליות נמצאות בתחומן המוניציפלי. הדו”ח מבוסס על ראיות שנאספו במסגרת מחקר שטח שבוצע במהלך 2022 וכלל ראיונות עם תושבים פלסטינים; ניתוח של מידע ממקורות פתוחים וחופשיים, וכן עדויות של אנשי צבא ישראלים בהווה ובעבר. עדויות אלה סופקו על ידי ארגון שוברים שתיקה והן שימשו לאשרור הממצאים של אמנסטי אינטרנשיונל לגבי האופן בו פועלות מערכות זיהוי הפנים של ישראל. 

“זאב אדום” 

בהסכם שנחתם בשנת 1997 בין ישראל לאש”ף, העיר חברון חולקה לשני חלקים הידועים כ-H1 ו-H2. אזור H1, המהווה 80% מהעיר, מנוהל על ידי הרשויות הפלסטיניות, בעוד שלישראל שליטה מלאה באזור H2, הכולל את העיר העתיקה. כ-33,000 פלסטינים חיים באזור H2, יחד עם כ-800 מתנחלים ישראלים המתגוררים באופן בלתי חוקי בשבעה מתחמי התנחלויות לפחות. 

תושביו הפלסטינים של אזור H2 נתונים להגבלות תנועה דרקוניות: נאסר עליהם להשתמש בדרכים מסוימות, הנגישות רק למתנחלים ישראלים, ורשת של מחסומים צבאיים ומכשולים אחרים פוגעת קשות בחיי היומיום שלהם. מתנחלים ישראלים בחברון נוסעים בדרכים נפרדות משל הפלסטינים, ואינם נדרשים לעבור במחסומים. “אוטומציה של האפרטהייד” חושף את קיומה של מערכת זיהוי פנים צבאית ישראלית עליה לא דווח בעבר בשם “זאב אדום”, הפרוסה במחסומי חברון. 

ישנן ראיות מוצקות המצביעות על כך שמערכת “זאב אדום” קשורה לשתי מערכות מעקב אחרות המנוהלות על ידי הצבא, שדבר קיומן כבר פורסם בעבר בתקשורת בישראל ובעולם, “להקת הזאבים” ו”זאב כחול”.  “להקת זאבים” היא מאגר מידע עצום המכיל את כל המידע הזמין על פלסטינים תושבי השטחים הכבושים, לרבות מקום מגוריהם, קרובי משפחתם והאם הם מבוקשים לחקירה על ידי הרשויות הישראליות. “זאב כחול” היא אפליקציה הזמינה לכוחות הישראליים באמצעות מכשירי טלפון ניידים וטאבלטים ומאפשרת שליפה מיידית של המידע המאוחסן במאגר “להקת זאבים”. 

כאשר פלסטיני עובר במחסום בו מופעלת מערכת “זאב אדום”, פניו נסרקות, ללא ידיעתו או הסכמתו, והנתונים משווים לערכים ביומטריים במאגרי מידע המכילים מידע על פלסטינים בלבד. מערכת “זאב אדום” משתמשת בנתונים הללו על מנת לקבוע אם אדם יורשה לעבור במחסום, ושומרת את המידע הביומטרי של כל פנים חדשות שהיא סורקת באופן אוטומטי. אם האדם אינו מופיע במערכת, הוא לא יורשה לעבור.  מערכת “זאב אדום” יכולה גם למנוע כניסה על סמך מידע אחר המאוחסן בפרופילים של פלסטינים, למשל אם אדם מבוקש לחקירה או מעצר.  

מערכת “זאב אדום” מרחיבה את מסד הנתונים של פניהם של פלסטינים לאורך הזמן. בעדות שנמסרה ל”שוברים שתיקה”, אמר מפקד ישראלי המוצב בחברון כי על החיילים מוטלת משימה לאמן ולייעל את אלגוריתם זיהוי הפנים של “זאב אדום” כך שהמערכת תוכל להתחיל לזהות פנים ללא מגע יד אדם.

אמנסטי אינטרנשיונל אף תיעדה, באמצעות העדויות שסיפקו אנשי צבא, כיצד הפך המעקב אחר פלסטינים למשחק. לדוגמה, שני חיילים שהוצבו בחברון בשנת 2020 אמרו כי אפליקציית “זאב כחול” מייצרת דירוגים על סמך מספר הפלסטינים הרשומים ומפקדים ישראלים מעניקים פרסים לגדוד בעל הניקוד הגבוה ביותר. כך מתומרצים חיילים ישראלים לבצע מעקב מתמיד על פלסטינים.

מצלמות בכל מקום

אמנסטי אינטרנשיונל תיעדה גם כיצד מערכות זיהוי הפנים של ישראל המופעלות באמצעות בינה מלאכותית ונתמכות בתשתית פיזית עצומה של ציוד מעקב. 

חברון מתוארת על ידי הצבא הישראלי כ”עיר חכמה”. במציאות מדובר ברחובות מלאים במצלמות מעקב, המוצבות בצידי בניינים, על עמודי תאורה, על מגדלי פיקוח ועל גגות. הדבר מחריף את ההפרדה הקיצונית הקיימת בחברון גם כך. עבור הפלסטינים, המעקב בכל מקום החריף את התחושה שאזורים מסוימים ב-H2 הם מחוץ לתחום עבורם, אפילו כאלה שנמצאים במרחק מטרים ספורים מבתיהם.

שכונת תל רומיידה קרובה למחסום 56, שבו מותקנים לפחות 24 מכשירי מעקב אודיו-ויזואליים וכן חיישנים אחרים. איאד, תושב תל רומיידה, תיאר כיצד הצבת מחסום 56 ברחוב שוהדא שהיה בעבר שוקק חיים, בשילוב עם נוכחות צבאית כבדה וכמעט 30 שנה של הגבלות תנועה וסגירה כפויה של עסקים פלסטינים, “חיסלה כל סוג של חיי חברה”. 

איאד תיאר גם כיצד חיילים ישראלים כנראה מסתמכים על מערכת זיהוי פנים, שזוהתה על ידי אמנסטי אינטרנשיונל כ”זאב אדום”, על מנת למנוע מתושבים לשוב לבתיהם: “הם [חיילים ישראלים] יכולים להגיד לך שהשם שלך לא נמצא במאגר, פשוט כך, ואז אסור לך לעבור [לבית] שלך”.

עיר עתיקה, טכנולוגיה חדשה

בירושלים המזרחית, ישראל מפעילה רשת של אלפי מצלמות במעגל סגור ברחבי העיר העתיקה, המכונה “מבט 2000”. מאז 2017, פועלות הרשויות הישראליות לשדרג את המערכת בכדי לשפר את יכולות זיהוי הפנים שלה ולהעניק לעצמן סמכויות מעקב חסרות תקדים.

אמנסטי אינטרנשיונל מיפתה את פריסתן של מצלמות אלה באזור המשתרע על פני 10 קמ”ר בירושלים המזרחית, לרבות העיר העתיקה ושכונת שייח’ ג’ראח, ומצאה כי ישנה מצלמה או שתיים כל חמישה מטרים. 

הרשויות הישראליות התמקדו באמצעות כלי מעקב חדישים באתרים בעלי חשיבות תרבותית ופוליטית כמו הכניסה לשער שכם בעיר העתיקה, שמשמש זה מכבר מקום מפגש ומחאה עבור פלסטינים. 

השפעת מספרן הגדול של המצלמות מורגשת מאוד על ידי הפלסטינים, כפי שהסבירה נידה, תושבת העיר: “עוקבים אחריי כל הזמן, והדבר גורם לי לתחושה רעה בכל מקום ברחוב. בכל פעם שאני רואה מצלמה, אני חשה חרדה. תמיד מתייחסים אלינו כמטרות”. 

מעקב המוני זה פוגע בזכויות לפרטיות, לשוויון ולאי-אפליה. נוסף על כך, יש לו השפעה מצננת על הזכוות לחופש הביטוי ולחופש ההתאספות ללא אלימות (חופש ההפגנה), שכן הוא מרתיע פלסטינים ממחאה ומחריף את אווירת הפחד והדיכוי.

עיתונאי פלסטיני אמר לאמנסטי אינטרנשיונל: “אנשים שמפגינים יודעים שגם אם לא ייעצרו במקום, פניהם יתועדו במצלמות וניתן יהיה לעצור אותם מאוחר יותר”. 

מספר המצלמות במעגל סגור בשכונות שייח’ ג’ראח וסילוואן גדל משמעותית בעקבות פעולות מחאה ב-2021 נגד פינויין הכפוי של משפחות פלסטיניות לטובת מתנחלים.  

אמנסטי אינטרנשיונל תיעדה גם כיצד המעקב ההולך ומתרחב בירושלים המזרחית עיר שסופחה באופן בלתי חוקי על ידי ישראל, מקבע את תחום השליטה של ישראל באופן דיגיטלי ומסייע לקידום “יעדי הביטחון” הבלתי חוקיים של מתנחלים המתגוררים באזור באופן בלתי חוקי. לא זו בלבד שהמעקב מרתיע מפני קיום הפגנות נגד הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות, אלא שהרשויות הישראליות והמתנחלים אף התקינו תשתית מעקב נוספת בסביבתן של ההתנחלויות הבלתי חוקיות. 

ספקי מעקב 

אמנסטי אינטרנשיונל אינה יכולה לקבוע בוודאות אילו חברות מספקות תוכנות לזיהוי פנים לרשויות הישראליות. עם זאת, המחקר זיהה ספקיות של מספר מצלמות שנמצאו במזרח ירושלים. החוקרים זיהו מצלמות במעגל סגור בעלות רזולוציה גבוהה מתוצרתה של חברה מסין בשם Hikvision מותקנות על גבי תשתית צבאית בשכונות מגורים. לפי פרסומי חברת Hikvision עצמה, חלק מן הדגמים הללו יכולים להתחבר לתוכנות זיהוי פנים חיצוניות. אמנסטי אינטרנשיונל זיהתה גם מצלמות מתוצרתה של חברה מהולנד בשם TKH Security Solutions בשטחים ציבוריים ובצמוד לתשתית משטרתית.

אמנסטי אינטרנשיונל פנתה לשתי החברות והביעה דאגה לגבי הסכנה הטמונה בשימוש במוצריהן בשילוב עם מערכת “מבט 2000” לביצוע זיהוי פנים המתמקד בפלסטינים בלבד ומקושר להפרות זכויות אדם. אמנסטי אינטרנשיונל ביקשה גם מידע על תהליכי בדיקת הנאותות של החברות. שתי החברות לא הצליחו לתאר כיצד עמדו, או כיצד הן עומדות כעת, באחריותן כלפי זכויות האדם במכירות בסיכון גבוה כגון אלה. 

על פי אתר האינטרנט של TKH Security, בשנת 2017 חברה ישראלית בשם Mal-Tech Technological Solutions (Mal-Tech) הפכה למפיצה הרשמית שלה בשוק הישראלי. בתגובתה לאמנסטי אינטרנשיונל מסרה חברת TKH Security כי “לא התקשרה עסקית עם Mal-Tech בשנים האחרונות”, וכי אין לה כרגע קשר עסקי ישיר עם כוחות הביטחון הישראליים. חברת TKH Security לא הגיבה לבקשות נוספות של אמנסטי אינטרנשיונל להבהרות. חברת Hikvision לא הגיבה לאף אחת מהשאלות של אמנסטי אינטרנשיונל. 

מזכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל, אנייס קלאמאר אמרה כי “על החברות Hikvision ו-TKH Security להתחייב להבטיח שהטכנולוגיות שלהן לא ישמשו על מנת לשמור או לבסס עוד יותר את מערכת האפרטהייד של ישראל נגד פלסטינים”.

קלאמאר הוסיפה כי “עליהן להפסיק לספק טכנולוגיות שמשמשות את הרשויות הישראליות לתחזוקת התנחלויות בלתי חוקיות המהוות פשע מלחמה על פי המשפט הבינלאומי, ולוודא כי הן מוכרות רק ללקוחות המכבדים את זכויות האדם”.

רקע

בשנת 2022, פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל דו”ח המתעד כיצד ישראל אוכפת מערכת ממוסדת של דיכוי ושליטה נגד פלסטינים, המהווה פשע של אפרטהייד על פי החוק הבינלאומי. מערכת זו פועלת, על פי אמנסטי ישראל, על פלסטינים בשטחים הכבושים ובעזה ועל פי אמנסטי העולמית בכל מקום שבו לישראל יש שליטה על זכויותיהם. מערכת זו מתוחזקת על ידי הפרות של זכויות אדם וביחד הן מהוות אפרטהייד כפשע נגד האנושות, כהגדרתו באמנת רומא ובאמנת האפרטהייד. 

על פי דיני זכויות האדם הבינלאומיים, התערבות המדינה בזכות לפרטיות חייבת להיות אמצעי הכרחי ומידתי להתמודדות עם מטרה לגיטימית וניתנת להוכחה ככזו. השימוש שעושה ישראל במעקב כנגד פלסטינים אינו עומד בקריטריונים אלה ואף מסייע להגביל את חופש התנועה בהקשר של כיבוש ממושך, ומסייע להתנחלות בלתי חוקית ולסיפוח בלתי חוקי; שימוש זה גם מבסס את ההפרדה והפיצול של העם הפלסטיני; ובסופו של דבר מסייע לשמור על מערכת האפרטהייד של ישראל בשטחים הכבושים.