אמנסטי אינטרנשיונל ישראל מטילה ספק כבד בגרסת משטרת ישראל לגבי האירוע שבו נהרג מחמד ח’אלד אל-עציבי במתחם מסגד אל אקצא בירושלים המזרחית הכבושה. התקרית מעלה חשד כבד לשימוש קטלני בכוח, שלא לצורך ולכן אמנסטי ישראל קוראת לפתיחת חקירה עצמאית של המקרה. על חקירה זו להתקיים מחוץ למח”ש, שבעבר נתגלו כבר כשלים רבים ביכולתה להגיע לחקר האמת, כפי שעולה, בין היתר, מתחקיר בהובלת האגודה לזכויות האזרח שפורסם ב-2021. בין היתר העלה התחקיר כי כ-30% מהתלונות למח”ש נסגרות לאחר “בדיקה ראשונית” בלתי מספקת.
לטענת המשטרה אל-עציבי חטף אקדח משוטר והחל לירות לעבר שוטרות מג”ב. למרות שהאזור מרושת במצלמות אבטחה ולמרות שלשוטרים בשטח זה ישנן מצלמות גוף, לטענת המשטרה האירוע אירע דווקא ב”שטח מת” ולא תועד במצלמות הגוף. זו לא הפעם הראשונה שמשטרת ישראל משמיעה טענות שכאלה במקרים שבהם מוטל ספק משמעותי ביותר בגרסת השוטרים, ולמעשה נראה כי כבר מדובר בדפוס התנהלות קבוע, אף על פי שבדיקות אמנסטי אינטרנשיונל בירושלים המזרחית הראו כי הטענה ל”שטחים מתים” באזור היא בסבירות נמוכה ביותר. כמו כן, צילומים רבים של האזור שפורסמו בתקשורת וברשתות החברתיות מראים כי ישנן לפחות ארבע מצלמות שעל פניו מתעדות את האזור, בנוסף למצלמות הגוף של השוטרים שאמורות היו לעבוד.
דובר אמנסטי ישראל, גיל נוה, אמר: “מדובר בגרסה נוחה באופן מפתיע לשוטרים. כשלמשטרת ישראל ולרשויות הישראליות יש צורך בכך, אין בירושלים המזרחית ‘שטחים מתים’ אלא רק פלסטינים מתים, או שבציוד התיעוד הזה נעשה שימוש לדיכוי האוכלוסיה האזרחית הפלסטינית כולה”. נוה הוסיף: “בעבר, בימים הקשים של ‘אינתיפדת הסכינים’ הרשויות הישראליות מיהרו לפרסם את כל התיעודים הרלוונטיים, וספגו ביקורת בינלאומית חריפה על שימוש מופרז ובלתי הולם – ואף פושע – בכוח ובנשק. לפיכך ניתן לחשוד מדוע לפתע צצות מגבלות טכניות בתיעוד האירועים שבהם מעורבת המשטרה של אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם מבחינת טכנולוגיה מבצעית”.
נוה הוסיף כי “גרסאותיהם של השוטרים שהובאו בתקשורת – בין היתר בקולותיהם שלהם – נראה שסותרות במספר נקודות זו את זה, וכן נשמעות משוננות, מדוקלמות ושכלתניות מאוד, לרבות שימוש של עשרות פעמים בזמן קצר במונח ‘מחבל’ בהתייחסות לאל-עציבי”.
מעבר לכך, דוברות המשטרה נתפסה כבר בלא מעט שקרים ועיוותים בעבר ביחס לאלימות משטרתית, אחד מהם עוד מאותו הערב, בהכאת המפגינה יעל ראובני על ידי פרשי משטרה, שנטען כי הכתה סוסים, אך תיעוד של אזרחים את התקרית הראה אחרת.
זכורים כמובן מאוד המקרה של הרג יעקוב אבו אלקיען מאום אל חיראן שנטען באופן שקרי שהוא מחבל, או המקרה של איאד אל-חלאק מירושלים המזרחית, שנטען באופן שקרי כי אין תיעוד של המקרה. גם בחיכוכים עם אוכלוסיות אחרות נשמעות טענות דומות מצד המשטרה, אך הדבר נכון בעיקר עם פלסטינים. גם אם המשטרה נוהגת באלימות לעיתים ואז נוטה לשקר ולטייח ככל שזה נוגע לכלל האזרחיות והאזרחים במדינה, כשזה מגיע לפלסטינים אזרחי ישראל המצב חמור בהרבה, וגם הנטייה של הציבור ושל מח”ש לפקפק בגרסה הרשמית פחותה בהרבה. לפיכך דרושה זהירות מיוחדת ביחס האשמות של המשטרה נגד ציבור זה.
ד”ר יריב מוהר, מנהל מחלקת התוכניות של אמנסטי ישראל, אמר: “לאור סימני השאלה הזועקים במקרה הריגתו של מחמד ח’אלד אל-עציבי אמנסטי אינטרנשיונל ישראל קוראת לכל הגורמים הרלוונטיים לא לקבל את עמדת המשטרה כפי שהיא אלא לדרוש חקירה עצמאית ומקיפה לבחינת האירוע החמור שהוביל להריגתו של הרופא הצעיר מחורה. חקירה כזו חייבת להתנהל מחוץ למח”ש, בשל ההיסטוריה רבת השנים והמקרים שבהן חקירות מח”ש נוצלו לטיוח ולמתן חסינות. אסור לנו בשום אופן לאפשר תסריט לפיו אדם נהרג בידי שוטרים והמקרה מכובס באמצעות הפללת שווא שלו כ’מחבל'”.