תנועת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל פנתה במכתב לשר האוצר ישראל כ”ץ בקריאה למצוא פתרון מיידי לסיוע עבור עצמאים שמחד לא עומדים בקריטריונים למענקי סיוע עקב משבר הקורונה, ומאידך נקלעו למצוקה או נמצאים על סף מצוקה ומשוועים לסיוע מיוחד בהקדם.
במכתב עליו חתומה מנכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מולי מלקאר, נכתב: “אנו מודעים לשיפורים הרבים במדיניות הסיוע[…] עם זאת, גם לאחר כל השיפורים וההקלות בקריטריונים, קבוצה מובחנת של עצמאים עדיין נותרה מאחור: בפרט מי שהכנסותיהם טרום הקורונה היו נמוכות יחסית וחוו בתקופה זו שחיקה בהכנסתם של קצת פחות מ-25% (רף הזכאות למענקים) עלולים למצוא עצמם עם הכנסה נמוכה מאוד, לעיתים מתחת לסכום המקביל לשכר המינימום, אך ללא זכאות לסיוע. רף הזכאות שהוגדר לצורך קבלת המענקים עשוי להיות הגיוני וסביר ביחס לשכבות הכנסה רבות, אך לא ביחס למי שהכנסותיהם היו מלכתחילה נמוכות. במקרים כאלו נדרשת חריגה מהשורה”. לדוגמה, ציינה מלקאר עצמאי שהכנסתו לפני הקורונה היתה 6900 ש”ח בחודש, ונשחקה ב- 24% (ולכן אינו זכאי לסיוע), תעמוד הכנסתו הנוכחית על 5,244 ש”ח בחודש – כלומר מתחת לשכר המינימום.
אמנסטי אינטרנשיונל ישראל עוסקת בסוגיות החברתיות-כלכליות מתחילת המשבר הכלכלי שפרץ עקב מגיפת קורונה, בהתאם לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שעליה חתומה ישראל עוד משנת 1991, ושמדגישה כי הזכות לקיום בכבוד – כלכלית – היא זכות אדם לכל דבר ועניין. בהתאם, כתבה מלקאר לשר האוצר כי “יש לציין כי ביחס לקבוצה זו של עצמאים בעלי הכנסה נמוכה גם שחיקה קטנה בהכנסות היא הרת אסון ומובילה אנשים למצוקה, ואכן אנחנו רואים זאת בשטח. ראה, למשל, ניתוח של ד”ר רובי נתנזון שנעשה עבור ארגון להב, המלמד על העלייה הקשה במיוחד בשיעור העוני בקרב עצמאים חרף כל השיפורים במדיניות הסיוע. מצב זה לא רק מביא עצמאים רבים למצוקה חריפה, הוא גם נחשב כפגיעה בזכויותיהם הכלכליות והחברתיות ואף נושא עימו פוטנציאל לשורה של בעיות חברתיות שנשלם עליהן ביוקר כחברה בעתיד”.
מלקאר הדגישה כי ניכר שמשרד האוצר הוביל “שיפורים רבים בתוכנית הסיוע, ואנו מקווים ששיפורים אלה לא יפסחו על קבוצות נוספות שזקוקות לסיוע לשם קיום מינימלי בכבוד. אי לכך אנו קוראים לך לחשוב על פתרון מיידי למצוקה של קבוצה זו של עצמאים. למרות המציאות הפוליטית המורכבת, והקושי לקדם חקיקה, אנו סמוכים ובטוחים שניתן לקדם פתרונות בקונסטלציות מסוימות ומקווים שתמצא את הדרכים הנכונת לתת מענה גם לקבוצות אלה בהקדם (למשל, בצורת קרן סיוע מיוחדת)”.
אמנסטי אינטרנשיונל ישראל סבורה כי חרף החשש מ”כלכלת בחירות”, חובה להפריד את הסוגיה הזו מסוגיות אחרות, וכך ניתן יהיה לשכנע את הגורמים המשפטיים הרלוונטיים שצעד כזה, גם סמוך לבחירות, הוא בגדר מענה לצורך ציבורי בוער ולכן יש לאשרו גם לנוכח המגבלות והריסון הנדרשים בתקופה כזו.