אלפי מפגינים לא אלימים נפגעו בסחף הפשיטות של צרפת על ההפגנות בחסות החקיקה הדרקונית במדינה, במה שנראה כניצול לרעה של השלטונות את החוק, על מנת לקנוס, לעצור באופן שרירותי ולהעמיד לדין בני אדם שלא פעלו באופן אלים כלל. כך עולה מהדו”ח החדש שמפרסמת הלילה (ג’) אמנסטי אינטרנשיונל.
הדו”ח “נעצרו בגין מחאתם: השימוש בחוק הצרפתי כנשק לפשיטות על מפגינים בלתי אלימים” מתעד איך האיסור הגורף על מחאות בצרפת בעקבות הסגר על המדינה במסגרת המאבק במגיפת קורונה היה בלתי מידתי והוביל למאות מקרים של קנסות בלתי מוצדקים. כמו כן, הדו”ח מוצא שעוד הרבה לפני המגיפה צוותי עזרה ראשונה, עיתונאים ומשקיפים מטעם ארגוני זכויות אדם היו מבין הראשונים שסומנו כמטרות תחת החוקים העמומים במהלך תנועת המחאה שפרצה בצרפת בשלהי 2018.
“המגבלות הבלתי מידתיות על המחאות בצרפת שאחרי הסגר הן המשך ישיר של הדפוס המטריד שראינו של התנהלות כלפי מפגינים בלתי אלימים, אשר הותקפו על ידי המשטרה ומערכת המשפט. כשמפגינים נעצרים בגין הפרחת בלונים או נשיאת שלטים, יש לזה השפעה מצננת ביותר על כל סוגי המחאה החוקית”, אמר מרקו פרוליני, חוקר אזור אירופה באמנסטי אינטרנשיונל.
“אלפי בני אדם נקנסו באופן שרירותי, נעצרו, עוכבו או הועמדו לדין בגין פעולות בלתי אלימות שאין להחשיב אותן כעבירות. מחאות בלתי אלימות נאסרו תחת החקיקה הדרקונית לבלימת מגיפת קורונה, שגם הובילה לקנסות של מאות מפגינים”. בשנים האחרונות, צרפת ראתה עלייה תלולה בתנועות המחאה הכלל-ארציות, מתנועת “הווסטים הצהובים” דרך הפגנות לפעולה נגד משבר האקלים, הפגנות למען צדק חברתי, הפגנות נגד חסינות כלפי שוטרים וגזענות בעקבות הרג ג’ורג’ פלויד בארצות הברית.
גל ענישה בחוקים מעורפלים
בין נובמבר 2018 ליולי 2019 הרשויות בצרפת עצרו 203 ממפגיני מחאת “הווסטים הצהובים” במעצר מונע, לפני שהוגשו נגדם אישומים כלשהם. המפגינים הללו נעצרו ולאחר מכן הועמדו לדין בגין פעילות שאסור להחשיב אותה כפעילות פלילית. בשנים 2018 ו-2019 יותר מ-40,000 בני אדם, בהם מפגינים, הורשעו בגין הפרת חוקים שניסוחם עמום ומעורפל.
בין החוקים הללו ניתן למצוא הפללה של “העלבת עובד ציבור”, “חברות בקבוצה בעלת כוונה לבצע פעולות אלימות” ו”ארגון מחאה בניגוד לדרישה להודעה מראש”. פדריק, מארגן באחד מארגוני העובדים בצרפת, נעצר והועמד לדין מספר פעמים בשנתיים האחרונות בשל פעולותיו (הבלתי אלימות) ונקנס חמש פעמים בגין השתתפות במה שהרשויות מחשיבות “מחאות אסורות”.
ברייס, עיתונאי, תיעד את מחאת “הווסטים הצהובים” בפריז באפריל 2019 כשנעצר, הוחזק במעצר מניעתי ללא אישום למשך 24 שעות והואשם ב”אלימות”, “כיסוי הפנים” ו”הכנה לפעולה אלימה”. הוא אמר לאמנסטי: “אני חושב שזה מגוחך שהתביעה ביקשה לגזור עליי שלושה חודשים, בהתחשב בכך שאני עיתונאי ואין כלל ראיות נגדי”. ברייס זוכה בסופו של דבר.
בשנת 2019 הורשעו 20,280 בני אדם בגין “העלבת עובד ציבור”, ביניהם גם מפגינים. העבירה הזו, שמנוסחת באופן מעורפל ועמום, כוללת כל דבר ש”עלול להשפיע על הכבוד האישי או הכבוד הציבורי שנדרש להעניק לעובד ציבור” והעונש בגינה יכול להגיע לשנת מאסר ולקנס של עד 15,000 אירו. בהפגנה נגד אלימות משטרתית בעיר נרבון במאי 2019 ארבעה מפגינים נקנסו בגין “העלבת עובד ציבור” רק משום שפרשו שלט שעליו הכיתוב “כן לשושנות העמקים, לא לכדורי גומי”.
במרסיי, אדם שקילל שוטר שעמד להכות אישה באלה במהלך הפגנה – הוכה בעצמו, הוחזק במעצר מניעתי ללא אישום במשך 24 שעות, הורשע בהעלבת עובד ציבור ונקנס ב-900 אירו. הוא גם נדרש לשלם 1,000 אירו פיצויים לשוטר, בשעה שלא ננקטו כל צעדים שהם נגד השוטרים.
אי בהירות חוקית לגבי כיסוי הפנים
בתגובה לעלייה החדה בשימוש בגז מדמיע, בקליעים מצופי גומי וברימוני גז מדמיע על ידי המשטרה, המפגינים החלו לעטות מסיכות, קסדות ומשקפי מגן. באפריל 2019 הוטל איסור גורף על כיסוי הפנים בהפגנות, והעונש על הפרת האיסור יכול להגיע לקנס של 15,000 אירו ועד לשנת מאסר. בין אפריל לאוקטובר 2019, נעצרו 210 בני אדם שהוחזקו במעצר מניעתי לפני אישום תחת האיסור הזה. בשנת 2019 כולה הורשעו 41 בני אדם בגין עבירת כיסוי הפנים בהפגנה.
אמנסטי קובעת כי החוק האוסר על כיסוי פנים בהתאספויות פומביות חייב להיבחן מחדש בדחיפות, בהינתן שמסיכות פנים הן אמצעי חיוני למניעת הדבקה בנגיף קוביד-19.
מאות בני אדם, בהם גם מפגינים, הורשעו בגין “חברות בקבוצה בעלת כוונה לבצע פעולות אלימות”. הניסוח הכוללני והמקיף של העבירה הזו מאפשר לרשויות לעצור ולהעמיד לדין בני אדם – לא על בסיס מעשים שעשו, אלא על בסיס מה שהרשויות סבורות שהם עלולים לעשות בעתיד. מפגינים נעצרו והועמדו לדין אך ורק משום שנשאו משקפי מגן או מסיכות פנים כדי להגן על עצמם מגז מדמיע או מקליעים מצופי גומי.
אקטיביסט אחד שבחר להישאר בעילום שם אמר לאמנסטי ש”זה כאילו אפשר לקנוס אדם שקנה מכונית פרארי מכיוון שאפשר להניח שהוא יעבור על מגבלת המהירות”.
סופי, אישה שהצטרפה למחאת “הווסטים הצהובים”, אמרה לאמנסטי אינטרנשיונל שהיא עוכבה בגין “חברות בקבוצה בעלת כוונה לבצע פעולות אלימות” אחרי שניפחה והפריחה בלונים בשאנז אליזה ביום הבסטיליה.
מתקפה חסרת תקדים על חופש ההתאספות הבלתי אלימה
למעצרים ולהעמדות לדין הללו הייתה השפעה מצננת על הזכות לחופש האסיפה באופן בלתי אלים בצרפת. רבים מאלו שהתראיינו אמרו לאמנסטי שעכשיו הם חושבים פעמיים לפני השתתפות בהפגנה, השתתפו באופן פחות קבוע בהפגנות ונמנעו מהתאספויות פומביות גדולות.
“אירוני שמדינה עם כזו מורשת ארוכה וגאה של פעולה קולקטיבית למען שינוי חברתי מובילה להפללה כזו של הפגנות. שלוש שנים לאחר שעמנואל מקרון התחייב בהבטחת הבחירות שלו לשמור על הזכות להתאספות בלתי אלימה, ההפגנות הבלתי אלימות מתמודדות עם מתקפה חסרת תקדים”, הוסיף מרקו פרוליני.
“השימוש בחוק כדי לסמן מפגינים כמטרות עשוי להיות פחות בולט לעין משימוש בכוח מופרז, אבל הוא מזיק לא פחות לזכות המחאה. הרשויות בצרפת חייבות לחדול מיידית מהפללת מפגינים ולתקן את כל החוקים שפוגעים בזכות להתאספות בלתי אלימה”.