אמנסטי לוועדת חו”ב: התנגדו לחוק האיכון המשטרתי של חולי קורונה למרות ההסתייגויות המבורכות שהוסיפה הוועדה – החוק המסוכן לא ישרת את תכלית השמירה על בריאות הציבור

תנועת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל קראה לחברי ולחברות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להתנגד בהצבעה מחר על “הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד) התש”ף – 2020“, חרף ההסתייגויות המבורכות שעלו בוועדה. 

הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה במליאה בחמישי שחלף ונידונה לעומק בשלושת הימים האחרונים בוועדה, לקראת ההצבעה עליה בקריאה שנייה ושלישית. לאחר שלושת ימי הדיונים, הוועדה צפויה להצביע מחר על נוסח שיכלול מספר לא מבוטל של הסתייגויות חשובות ומשמעותיות שהוכנסו על ידה. אמנסטי אינטרנשיונל ישראל מברכת על עבודת הוועדה המעמיקה, אך סבורה כי גם בנוסח המסויג, הכלי המדובר בהצעת החוק אינו נותן מענה ראוי לסכנות הנשקפות מהחוק הזה, ועדיין מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות לפרטיות. 

בנייר העמדה שהגישה אמנסטי לוועדה היום (ומצורף להודעה), צוינו מספר סיבות לבקשה מחברי ומחברות הוועדה להתנגד להצעת החוק, ולהלן נימוקי התנועה מדוע יש להתנגד גם לנוסח המסויג: 

א. יעילות נמוכה – הצעת החוק המבקשת להפעיל את כלי האיכון מניחה שמי שיבחר להפר בידוד, על אף ההסברה הקיימת והפרסומים בתקשורת, יעשה זאת עם המכשיר הנייד שלו, בזמן שהוא יודע שהוא עשוי להיות מאוכן ומואשם. למעשה סביר יותר שמפירי בידוד ישאירו את המכשירים שלהן.ם בבית וכך ייתרו את כלי האיכון. כמו כן טעויות טכניות או טעויות אנוש נוספות שהועלו בדברי חברי וחברות הועדה מטילות צל כבד על יעילותו של הכלי האמור ועל יכולתו לתרום לתכלית המוצהרת של שמירה על בריאות הציבור. 

ב. קבוצת האוכלוסייה המיועדת לאיכון זה הינה קטנה מאוד – רק חולים מאומתים השוהים בבידוד ביתי ומתוכם – רק אלו שיש למשרד הבריאות את פרטי ההתקשרות עימם. כיוון שכך, אין צורך באיכון סלולרי, ניתן לפקח אחריהםן באמצעים אחרים. 

ג. מדובר בצעד קיצוני, פולשני, המפר את הזכות לפרטיות ובמקרה זה אף בידי רשויות חקירה ואכיפה העוסקות בשוטף בתפיסת פושעים, ובמקביל אינו מקדם באופן מינימלי את בריאות הציבור ועל כן הוא איננו מידתי ויש להתנגד לו, וזאת גם אחרי הסתייגויות הוועדה.  

אמנסטי אינטרנשיונל סבורה שבהינתן מגבלות נוקשות ביותר, ותחת פיקוח קפדני ונרחב ככל שניתן, ניתן להשתמש באמצעים טכנולוגיים על מנת להיאבק בתפוצת מגיפת קורונה, כל עוד אינם מפרים את זכויות האדם. חוק זה לא צפוי לשרת את התכלית של שמירה על בריאות הציבור אך כן מהווה פגיעה חמורה בזכות לפרטיות ואינו עומד ביתר הקריטריונים שעשויים להצדיק שימוש באמצעים טכנולוגיים אלה.