תנועת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל פנתה לוועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון שבכנסת בבקשה להשתתף בדיונים הפתוחים לגבי הפיקוח על השימוש באמצעים דיגיטליים של שב”כ כדי לעקוב אחר אזרחים במטרה למנוע את התפשטות מגיפת קורונה, ושלחה לוועדה נייר עמדה שבו המלצות על קווים מנחים לפיקוח ראוי על המעקבים.
בפתח נייר העמדה מבהירה אמנסטי ישראל כי “ככל שאמצעי המעקב דחופים – כך גם הפיקוח עליהם”. לעמדת אמנסטי בישראל ובעולם הזכות לחיים והזכות לבריאות הן בין זכויות האדם הבסיסיות ביותר, ורשויות של מדינות הנאבקות במגיפה יכולות לשקול פגיעה בזכויות האדם האחרות על מנת להבטיח את חייהם ובריאותם של החיים בתחומן. עם זאת, כבכל מצב חירום, כל פגיעה שכזו חייבת להיות מידתית, מוגבלת בזמן, מצומצמת ככל שניתן, מוגבלת בהיקפה, מדודה, מפוקחת, שקופה, מפורטת וברורה – ועם תום מצב החירום חובה לסיימה מהר ככל שניתן.
אמנסטי ישראל מדגישה בנייר העמדה: “לתפישתנו זכויות האדם אינן מכשלה שמדינות צריכות להתגבר עליה על מנת להבטיח את שלום ובריאות הציבור, אלא ההיפך הוא הנכון – זכויות האדם מאפשרות להבטיח את שלום הציבור ואת בריאותו לאורך זמן“.
המסמך גובש על ידי צוות אמנסטי אינטרנשיונל ישראל במיוחד עבור דיוני ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא זה, לאחר שהמעקבים כבר יצאו לפועל בהליך החלטות שאמנסטי אינטרנשיונל ישראל הגדירה כ”מדאיג”. המסמך עצמו מורכב מ-9 נקודות שבהן קווים מנחים והמלצות בתחומים:
- בחינת חלופות לשימוש במעקבים והבנת ההשלכות של ההחלטה מבחינת אמון הציבור
- מיקוד בתכלית ראויה של שמירה על בריאות הציבור ומניעת שימוש במערכות המעקב או במידע שהצטבר בהן לכל מטרה אחרת
- פיקוח רחב ושוטף, מיידי, שכולל גורמי אופוזיציה, בקרה שיפוטית, ארגוני חברה אזרחית ונציגים של התארגנויות אזרחיות בלתי-רשמיות, עם הערכות ברורות ומדידות של יעילות וחוסר יעילות השימוש במעקבים למאבק במגיפה
- שקיפות מקיפה ונרחבת ככל שניתן והימנעות מתירוצי סיווג להדרת מנגנוני הפיקוח מהמידע
- מיזעור הפגיעה בפרטיות באמצעות אבטחת מידע, מניעת איסוף מידע “עודף”, מחיקת כל המידע שהצטבר במערכת למעט דפוסים כלליים ותבניות התפשטות אם המעקבים התגלו כיעילים לתכלית מניעת התפשטות המגיפה
- עצירת המעקבים מיידית במקרה של חוסר תועלת רפואית והסברה מיידית של החלטה שכזאת
- פעולות משמעותיות של הרשויות כדי לסיים הצורך במעקבים עוד לפני תום מצב החירום, כגון הסברה ראויה וטובה לשמירה על בריאות הציבור לאורך זמן, בערבית ובעברית ובשאר השפות הרלוונטיות לאוכלוסיות אחרות, ובחינת מדיניות הבדיקות הנרחבת
- בחינה שקופה ודיווח מלא על צעדי החירום ומדיניות המעקבים בדיעבד באמצעות דין וחשבון מלא לציבור של הרשויות, שמתייחס גם להליך קבלת ההחלטות שהוביל למדיניות ולפעולות המעקבים
- התייחסות מיוחדת לסוגיית שומרי הסף האזרחיים והבלתי אזרחיים ומניעת פגיעה קונקרטית בהם באמצעות מערכות ופעילויות המעקבים.