ב-13 בספטמבר 2022 מהסא אימני, צעירה איראנית-כורדית, נעצרה על ידי “משטרת הצניעות” האיראנית בטענה כי היא הפרה את חוק הרעלה וחבשה את כיסוי הראש שלה באופן לא הולם, כך שחלק מהשיער שלה בצבץ מתוכו.

לפי עדי ראייה, עוד ביום מעצרה, מהסא הוכתה באופן קשה על ידי המשטרה המקומית והובלה לבית החולים כאשר היא בתרדמת ובמצב אנוש. לעומת זאת, השלטונות האיראנים טענו כי היא עברה אירוע לבבי ונכנסה לתרדמת, ולאחר שלושה ימים מתה ב”אופן טבעי”.

מהסא בת ה-22 הצטרפה לרשימה ארוכה של קורבנות אשר איבדו את חייהם באיראן או חוו הפרות זכויות אדם חמורות מצד ממשלה אשר מדכאת באופן נוקשה זכויות אדם ואזרח, בדגש על זכויות נשים ומיעוטים.

ארגוני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים, כמו גם מיליוני אזרחים ואזרחיות איראניים שטפו את הרחובות במחאה לאחר מותה, טוענים בביטחון כי מותה של מהסא לא היה טבעי וכי היא הוכתה למוות בתחנת המשטרה.

מותה המזעזע של מהסא הוביל למהומות המוניות ונדירות באיראן: המוני נשים וגברים יצאו למחות בשמה של מהסא ובשם משפחתה על העוול הגדול, אך הם זועקים גם את זעקתם של מיליוני איראנים אשר זכויותיהם הופרו לאורך עשרות השנים האחרונות.

אמנסטי אינטרנשיונל מתחה ביקורת חריפה על הקהילה הבינלאומית, לרבות על האו”ם, אשר לא הובילו פעולה גלובלית ממשית כנגד הדיכוי הקשה של המחאות באיראן. כמו כן, אמנסטי גינתה את המדינות החברות באו”ם על כך שאיפשרו לנשיא איראן, איברהים ראיסי, לנאום בעצרת הכללית בניו יורק בחודש שעבר, למרות ראיות אמינות המצביעות על מערבותו בביצוע פשעים כנגד האנושות.

סקירה של הפרות זכויות אדם באיראן

מאז המהפכה האסלאמית בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, הפכה איראן לכר פורה של הפרות זכויות אדם חמורות: עשרות אלפי בני אדם נעצרו, נחקרו, הועמדו לדין והוצאו להורג שלא כדין תחת המשטר התאוקראטי. נשים, חברי הקהילה הגאה ומיעוטים אתניים ודתיים הפכו למטרות של המשטר אשר ריסק את הזכויות האישיות והקולקטיביות באמצעות חקיקה ושלילה דה-פקטו של זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיות ואזרחי המדינה, כמו גם תושביה.

בשנים האחרונות, הפרות זכויות האדם הגיעו לשיאים מזוויעים באיראן: דיכוי כמעט מוחלט של חופש הביטוי, פגיעה עמוקה בחופש ההתאגדות, שימוש מופרז בכוח בכדי לרסק הפגנות שלוות, מעצרים המוניים ושרירותיים, עינויים והוצאות להורג, פגיעה אנושה בזכויות נשים, רדיפה של מיעוטים אתניים ודתיים והיעלמויות כפויות – כל זאת ועוד הובילו את אמנסטי אינטרנשיונל להאשים את הממשלה האיראנית ואת העומדים בראשה, בביצוע פשעים כנגד האנושות (כתבת פרופיל אודות הפרות זכויות אדם באיראן, דצמבר 2021).

הקטליזאטור המובהק ביותר למחאות האחרונות באיראן היה אמנם מותה הטראגי של מהסא אימני, אך נראה כי תושבים מקומיים רבים מאסו בהפרות זכויות האדם והאזרח החמורות אשר מבצע המשטר מאז המהפכה האיראנית ב-1979.

מתקפה חסרת מעצורים על הזכות להפגין

מאז החל גל המחאות האחרון באיראן, אמנסטי אינטרנשיונל אספה עדויות וראיות וניתחה תמונות וסרטונים של ההפגנות. הממצאים חושפים דפוס מזעזע: הכוחות האיראניים יורים ללא הבחנה ובאופן בלתי חוקי ישירות אל עבר מפגינים במטרה לפגוע ולהרוג. דיווחים אשר הגיעו לידי אמנסטי מעדי ראייה וכן סרטונים רבים הוכיחו מעל לכל ספק כי מי שהשתמשו בנשק במהלך ההפגנות היו הרשויות האיראניות ולא כוחות אזרחיים כפי שנטען.

בסוף חודש ספטמבר, לאחר ימים רבים של מחאות נרחבות, אמנסטי אינטרנשיונל חשפה מסמכים רשמיים של הגוף הצבאי העליון באיראן אשר הנחה את מפקדי הכוחות המזוינים להתעמת “ללא רחמים” ולהגיב “באופן חמור” כלפי מפגינים.

החשיפה של אמנסטי, אשר פורסמה בסוף חודש ספטמבר, מוכיחה כי השלטונות האיראניים רקמו מזימה לרסק באכזריות כל סוג של מחאה במדינה. באמצעות פריסה נרחבת של הכוחות המזויינים של משמרות המהפכה וסוכני משטר בלבוש אזרחי, הממשל האיראני הורה על פתיחה באש חיה לעבר מפגינים במטרה לפגוע או להרוג. אנייס קלאמאר, מזכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל, אמרה:

“הרשויות האיראניות החליטו ביודעין לפגוע או להרוג מפגינים אשר יצאו לרחובות בכדי להביע את זעמם על עשרות שנים של דיכוי ואי צדק.”

אמנסטי בחנה 20 ערים ו-10 מחוזות ספציפיים ברחבי המדינה וקבעה כי מניין ההרוגים הגיע לפחות ל-30 בני אדם, בהם ארבעה ילדים. בליל ה-21 בספטמבר לבדו, כוחות הביטחון המקומיים ירו והרגו לפחות 19 בני אדם, בהם לפחות שלושה ילדים.

אנו מודאגים כי מניין ההרוגים מאז החלו המחאות באיראן הינו גבוה בהרבה מאשר דווח בתקשורת הבינלאומית, וזאת מכיוון שהמשטר המקומי סגר את אספקת האינטרנט הארצית במטרה לפגוע בהתארגנות של הפגנות נוספות ולמנוע ממידע אודות הפרות זכויות אדם לצאת מחוץ למדינה. בדיווחים בינלאומיים אמינים מספר ההרוגים מאז פרצו המחאות הגיע ל-83 בני אדם ומאות פצועים.

“המדינות החברות באו”ם חייבות לפעול מעבר להצהרות חסרות שיניים ולשמוע את זעקות הצדק של הקורבנות ומגני זכויות האדם באיראן ולהקים בדחיפות מנגנון חקירה עצמאי של האו”ם.”

 היבא מורייף, המנהלת האזורית של אמנסטי אינטרנשיונל למזרח התיכון וצפון אפריקה

המחקר אשר ערכה אמנסטי אינטרנשיונל התבסס על עדויות ויזואליות וקוליות, וכן הייתה אמנסטי בקשר ישיר עם מגני זכויות אדם ועיתונאים אשר היו בקשר ישיר עם מקורות ראשוניים בשטח.