ב-13 בספטמבר 2022 מהסא אימני, צעירה איראנית-כורדית, נעצרה על ידי "משטרת הצניעות" האיראנית בטענה כי היא הפרה את חוק הרעלה וחבשה את כיסוי הראש שלה באופן לא הולם, כך שחלק מהשיער שלה בצבץ מתוכו.

ב-15 באוגוסט 2021 כבשו כוחות הטליבאן את קאבול, בירת אפגניסטן, ובכך חזר ארגון הטרור המוסלמי-סוני לשלוט במדינה לאחר כ-20 שנים. כבר בנובמבר, זמן קצר לאחר הכיבוש המחודש, אנחנו באמנסטי ישראל הזהרנו בכתבה "מצב חירום" מפני הפגיעה הקשה העלולה להיגרם לזכויות האדם במדינה, בדגש על זכויות נשים.

ביוני 2021 אמנסטי אינטרנשיונל הגדירה את הדיכוי הדרקוני של המיעוטים המוסלמים בסין כ"פשע נגד האנושות". אויגורים, קזחים ומיעוטים אתניים נוספים בשינג'יאנג, מחוז אוטונומי בצפון-מערב סין, נתונים כיום לכליאה המונית ומאורגנת על ידי המדינה, עינויים ורדיפה. אמנסטי מצאה כי מאות אלפי בני מיעוטים מוסלמים סובלים מהפרות זכויות אדם חמורות במחנות מעצר המוניים. למעלה מ-50 עצירים לשעבר במחנות הכליאה התראיינו בדו"ח שפרסמה התנועה בקיץ האחרון ומסרו עדויות מדאיגות ביותר על תנאי הכליאה והחיים כמיעוט מוסלמי בסין.

לפני שנה בדיוק, בשעות המוקדמות של ה-1 בפברואר 2021, התרחשה הפיכה צבאית במיאנמר, שבדרום-מזרח אסיה. מאז שתפס הצבא את השלטון, מיליונים יצאו להפגין למען הדמוקרטיה ונגד ההפיכה והתוצאות היו הרסניות – למעלה מ-1,400 בני אדם נהרגו עד עתה, כ-11,000 נעצרו, מאות אלפים הפכו לפליטים ומיליונים סובלים מרעב וזקוקים לסיוע הומניטרי דחוף. בשנה החולפת קראה אמנסטי אינטרנשיונל להפסקה מיידית של מכירת נשק והטלת אמברגו כללי על המדינה – קריאה שלבסוף גובתה חלקית בהחלטות העצרת הכללית של האו"ם. לציון שנה מאז ההפיכה הצבאית, אמנסטי אינטרנשיונל פרסמה ממצאים אודות המצב במיאנמר והוציאה הודעת גינוי חריפה נגד הקהילה הבינלאומית שגוררת רגליים ולא מסייעת לסיים את המשבר החריף במדינה:

רבות נשמע מצד ארגוני זכויות אדם, בהם אמנסטי אינטרנשיונל, על הפרות זכויות האדם של הרפובליקה האסלאמית של איראן כנגד אזרחיה: דיכוי של חופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, שימוש בכוח מופרז בכדי לרסק מחאות נגד המשטר, מעצרים שרירותיים, עינויים והוצאות להורג, פגיעה קשה בזכויות נשים, רדיפה של מיעוטים אתניים ודתיים, היעלמויות כפויות ועוד. אמנסטי אינטרנשיונל אף האשימה את השלטון האיראני בביצוע פשעים נגד האנושות וקראה להתערבות מיידית של הקהילה הבינלאומית במטרה לשפר את מצב זכויות האדם במדינה. ע"פ אמנסטי, משרדי הממשלה וגופי הביטחון המקומיים ממשיכים לאסור ולרדוף אחר גופי אופוזיציה עצמאיים וארגוני חברה אזרחית. כמו כן, חופש העיתונות כמעט לא קיים באיראן: ישנה צנזורה על ערוצי טלוויזיה זרים ורשתות המידה החברתית – פייסבוק, טלגרם, טוויטר ויוטיוב – חסומות לשימוש במדינה.

בתחילת המאה ה-19 זכתה ונצואלה לעצמאות מספרד הקולוניאלית אך מאז הייתה נתונה למשברים רבים שהתגברו לאורך המאה ה-20. בשנים האחרונות חלה התדרדרות משמעותית נוספת שהובילה למשבר זכויות אדם חמור, היפר-אינפלציה, רעב, פשע ושחיתות שלטונית שגרמו להגירה מאסיבית. אמנסטי אינטרנשיונל מצאה כי קרוב לשישה מיליון בני אדם ברחו מהמדינה הדרום-אמריקאית, כלומר כ-20% מכלל האוכלוסיה.