כולנו נולדים חופשיים: הכרות עם הכרזת זכויות האדם

למורה,
לקראת יום זכויות האדם, החל מדי שנה ביום העשרה בדצמבר, לציון היום בו הושקה ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם משנת 1948, מצורף עבורכן/ם שיעור בנושא זכויות האדם.
תוכלו להיעזר בשיעור זה על מנת לציין את היום ואת משמעותו העצומה בבית הספר.

נשמח לשמוע רשמים מהפעילות: [email protected]
בהצלחה!

משך: 90 דקות

מטרות:

  1. להמשיג מהן “זכויות האדם” באופן חוויתי.
  2. להכיר את הרקע ההיסטורי לכתיבת הכרזת זכויות האדם של האומות המאוחדות.
  3. להשוות בין זכויות אדם בכדי לעודד תלמידים להעלות טענות בדבר הרלוונטיות שלהן לחיינו האישיים.

עזרים: סרטון “כולנו נולדנו חופשיים” (נספח א’), מקרן ומחשב עם חיבור לאינטרנט, עותק מהכרזת זכויות האדם של האו”ם עבור כל זוג (נספח ב’).

מהלך:

פתיחה
15 דק’

חלקו לכל תלמיד פתק, בקשו שיכתבו את שמם ולצידו דוגמה לדבר שחשוב להם מאד בחיים ולא היו מוותרים עליו. ערכו סבב של הקראת הפתקים [לדוגמה: משפחה, משחקי מחשב, שיקשיבו לי]
**את הפתקים מומלץ לשים בכיס בשלב זה ולקראת סוף השיעור לתלות על הלוח.

דיון: הניחו, מה יקרה אם הדברים האלה שחשובים לכם בחיים ייגזלו מכם? איך אפשר למנוע מצב כזה? איך אפשר לשמור על הדברים שחשובים לנו?

התפתחות שיח זכויות האדם
10 דק’

צפו בסרטון “כולנו נולדנו חופשיים” (נספח א’)
הסבירו בעזרת ציר זמן שתציירו על הלוח:

  1. ספרו כי לאורך ההיסטוריה האנושית, נגזלו מאנשים הדברים החשובים להם – מלחמות גזלו חיים, עוני גזל כבוד, מזון, חינוך והשכלה. הוסיפו כי לאורך ההיסטוריה אנשים גיבשו דרכים לשמור על עצמם ועל מה שחשוב להם. ניתן לציין נקודות בזמן שמציינות את התפתחות המושג: החוק הטבעי של הרומים (המאות ה- 4 וה 5 לספירה), המגנה כרטה האנגלית (שנת 1215), הכרזת המהפכה הצרפתית (1789), והכרזת העצמאות האמריקאית (1791).
  2. בשנת 1945, בעקבות זוועות השואה ומלחמת העולם השניה, התכנסו נציגי מדינות העולם והקימו את האומות המאוחדות. בשנת 1948 נחתמה “ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם” שנועדה לתת מענה לתחושת אובדן האנושיות אחרי השואה.
  3. חשיבותה של ההכרזה: לראשונה יש הסכמה על כך שמושג “זכויות האדם” הינו חוצה תרבויות, דתות, מעמדות, מינים וגילאים.

היכרות עם הכרזת זכויות האדם הבינלאומית
20 דק’

חלקו לכל המשתתפים עותק של תמצית ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם (נספח ב’)

בזוגות – בקשו מהתלמידים לעיין באופן ביקורתי במסמך. נסו להשוות ולאתר מה דומה ושונה בין ההכרזה לדברים שלא תוותרו עליהם בחיים? מה חסר בהצהרה ובאילו נושאים נוספים היא עוסקת? האם יש משהו שחשוב בעיני שיהיה בחיי ולא נמצא בהכרזה? האם יש משהו שמצאתי בהכרזה כחשוב ולא חשבתי עליו לפני כן?
מה הן זכויות אדם?
20 דק’
במליאה – קיימו דיון:

  1. מה מאפיין זכויות אדם? למה אנו קוראים להן “חירויות יסוד”? האם כולן יסודיות? מה מבחין בין זכויות אדם לזכויות אזרח? (ראו חומר רקע – נספח ג’)
  2. האם מאז שנכתבה ההכרזה העולם הוא מקום מושלם? כולם חיים באושר ועושר? בקשו דוגמאות לכאן ולכאן.
  3. מדוע עדיין זכויות אדם מופרות? ולאור זאת, מהי חשיבותה של ההכרזה?
  4. כתבו על הלוח את האחראים כמעין “רשימת מכולת”. בקשו מהתלמידים למנות בהצבעה “אחראים למימוש אמנת זכויות האדם”. [דוגמאות לאחראים: מדינות, משטרה, תאגידים, הורים, מורים, אנחנו בני אדם בבחירות היומיומיות, מדינאים, מנהיגים דתיים ורוחניים]

איך זה קשור אלי?
15 דק’
שאלו – עכשיו כשיש הכרה בזכויות אדם, למה אנחנו צריכים ללמוד עליהן? אילו הפרות זכויות אדם אתם מכירים שעדיין מתקיימות בעולם ובישראל?
כיצד כדאי וראוי בעיניכם לפעול למען שמירה על זכויות אדם? (כתיבת מכתבים, הפגנות, כתבות, וכו’)

לסיכום, זכויות אדם הן שייכות לכולם. ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם נוצרה על מנת להגן עליהן. עם זאת, בפועל זכויות אדם עדיין מופרות ולנו יש אחריות לצאת להגנתן בכל מקום.

* למורה – תוכל/י להמשיך פעילות זו להתמקד בהפרה מסויימת שמעסיקה את הכיתה, ולנהל עליה מעקב, למידה ופעילות. אמנסטי ישמח לסייע בהמשך העבודה.

במידה ותרצו לאפשר לתלמידים לקחת חלק פעיל בהגנה על זכויות אדם בעולם, תוכלו לצרף את כיתתכם לרשת “ילדים למען ילדים” – תכנית חינוך ופעולה לזכויות אדם:

  • הרשת היא אמצעי ליציאה לפעולה: היא תביא לידיעתכם מדי חודש מקרה של הפרת זכויות ילדים במקום כלשהו בעולם ותאפשר להם לכתוב מכתבים לשגרירים, ולקחת חלק ביצירת לחץ בינלאומי.
  • ב-1/3 מהמקרים עליהם פועלת הרשת חל שינוי לטובה!
  • המורות הפועלות ברשת מלוות על ידי אמנסטי. נוסף למקרה החודש תקבלו: מערך שיעור נלווה, נקודות לכתיבת מכתב, מקרה למורה וזווית ישראלית (מידע על מצב הזכות בה עוסק המקרה בישראל או על הקשר של ישראל למקרה).
  • התלמידים הפעילים ברשת מוזמנים לקחת חלק בדף הפייסבוק של הרשת “רשת פעולה דחופה לצעירים” שמיועד לספק עדכונים על מקרי הרשת והצעות לפעולות נוספות ולאפשר דיונים בנושאי זכויות אדם.

למידע נוסף על אמנסטי אינטרנשיונל, חומרי חינוך ועזרים ויזואלים (תערוכות צילום, סרטונים ועוד) http://www.www.amnesty.org.il/

בהצלחה!

שיזף זך,
רכזת רשת מורות/ים לזכויות אדם
[email protected]
054-3384010

נספח א’

סרטון: “כולנו נולדים חופשיים”

הסרטון באתר אמנסטי (4 דק’):
http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=393&ArticleID=987

נספח ב’ –

תמצית ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

קיצור ההקדמה

העצרת הכללית של האו”ם מכירה בכך שכבודם הטבעי וזכויותיהם הבלתי ניתנות להפקעה של כל משפחת בני האדם הם הבסיס לחופש, לצדק ולשלום העולמיים. זכויות האדם צריכות להיות מוגנות על-פי חוק. יש לקדם יחסי ידידות בין מדינות.
העמים החברים באו”ם אישרו את אמונתם בזכויות האדם, ובכך שהבטחת הכבוד והערך של האדם, וזכויותיהם השוות של נשים וגברים יאפשרו התקדמות חברתית, תנאי חיים טובים יותר והרחבה של החופש. הם מבטיחים לקדם את זכויות האדם ואת הכרת זכויות אלה.

קיצור ההכרזה
1. כל אדם הוא חופשי, וכולנו ראויים לאותו יחס.
2. כל בני האדם שווים, על אף הבדלים כגון צבע עור, מין, דת ושפה.
3. לכל אחד יש זכות לחיים, לחופש ולביטחון.
4. לאף אחד אין זכות להתייחס אליך כאל עבד, באותה מידה שלך אין זכות להתייחס כך לאדם אחר.
5. לאף אחד אין זכות לפגוע בך או לענות אותך.
6. לכל אדם יש זכות ליחס זהה על-ידי החוק.
7. החוק הוא אחד לכל אדם, וחובה להחיל אותו באותה הדרך על כולם.
8. לכל אדם יש זכות לסיוע משפטי אם זכויותיו אינן מכובדות.
9. לאף אחד אין זכות לכלוא אותך מסיבה לא מוצדקת או להגלות אותך מארצך.
10. לכל אדם יש זכות למשפט הוגן וגלוי.
11. כל אדם הוא בחזקת חף-מפשע, כל עוד אשמתו לא הוכחה.
12. לכל אדם יש זכות לבקש עזרה אם מישהו מנסה לפגוע בו, אך איש אינו מורשה להיכנס לבית שלך, לפתוח את המכתבים שלך או להטריד אותך ואת משפחתך ללא סיבה מוצדקת.
13. לכל אדם יש זכות לנוע ממקום למקום על-פי רצונו.
14. לכל אדם יש זכות לנסוע למדינה אחרת ולבקש הגנה אם הוא נרדף או נמצא בסכנת רדיפה במולדתו.
15. לכל אדם יש זכות להשתייך למדינה כלשהי. לאיש אין זכות למנוע ממך מלהשתייך לארץ אחרת אם אתה מעוניין בכך.
16. לכל אדם יש זכות להתחתן ולהקים משפחה.
17. לכל אדם יש זכות להחזיק ברכוש פרטי.
18. לכל אדם יש זכות לקיים כל מנהג דתי, ולשנות את דתו אם הוא מעוניין בכך.
19. לכל אדם יש זכות להביע את דעתו, לתת ולקבל אינפורמציה.
20. לכל אדם יש זכות להשתתף בכינוסים, ולהקים ארגונים שאינם פוגעים באנשים אחרים.
21. לכל אדם יש זכות לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון של ארצו.
22. לכל אדם יש זכות לביטחון חברתי ולפיתוח יכולותיו.
23. לכל אדם יש זכות לעבוד בסביבה בטוחה, לקבל משכורת הוגנת ולהצטרף לאיגוד עובדים.
24. לכל אדם יש זכות למנוחה ולפנאי.
25. לכל אדם יש זכות לרמת חיים נאותה ולטיפול רפואי במקרה של מחלה.
26. לכל אדם יש זכות ללכת לבית-ספר, ולקבל חינוך והשכלה.
27. לכל אדם יש זכות להשתתף בחיים התרבותיים של קהילתו.
28. כל אדם חייב לכבד את הסדר החברתי,שהוא הכרחי להבטחת זכויות אלה.
29. כל אדם חייב לכבד את זכויותיהם של בני האדם האחרים, את הקהילה ואת רכוש הציבור.
30. אף אחד אינו רשאי להפקיע מאדם אחר את אחת הזכויות המפורטות בהכרזה.

נספח ג’ –

חומר רקע

מהן זכויות אדם?

אפשר להגדיר זכויות אדם כצרכים הבסיסיים אשר בלעדיהם אנשים אינם יכולים לחיות בכבוד כבני אדם. זכויות אדם הן הבסיס לחופש, לצדק ולשלום. כיבודן מאפשר לפרט ולקהילה להתפתח במלואם.
שורשי התפתחות ההכרה בזכויות האדם טמונים במאבק לחופש ולשוויון בכל מקום בעולם. הבסיס לזכויות אדם, כגון כבוד החיים וכבוד האדם, מצוי ברוב הדתות והפילוסופיות.
זכויות האדם מנוסחות בהכרזת זכויות האדם האוניברסאלית. מסמכים נוספים, כגון אמנות בינלאומיות, מנסחים מהן החובות והאיסורים המוטלים על ממשלות, לשם כיבוד זכויות אזרחיהן ותושביהן.

מאפייני זכויות אדם

  • זכויות אדם טבועות בכל פרט: זכויות אדם אינן ניתנות לרכישה, אינן עוברות בירושה ואינן מוענקות כחסדים. הן שייכות לאנשים פשוט מעצם היותם בני אדם.
  • זכויות אדם הן אוניברסאליות: כל בני האדם זכאים לאותן זכויות, ללא תלות בגזע, מין, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי. כולנו נולדים חופשיים ושווים בכבודנו ובזכויותינו.
  • זכויות אדם בלתי ניתנות לשלילה: זכויות אדם אינן יכולות להילקח בכוח. לאיש אין זכות לשלול מאדם אחר את זכויותיו מסיבה כלשהי. אנשים הם בעלי זכויות אדם גם כאשר חוקי המדינה אינם מכירים בהן או מפירים אותן. זכויות אדם אינן מותנות בחובות. לדוגמא, אנשים בעלי מוגבלויות הינם בעלי זכויות שוות למרות שבפועל ישנם מצבים בהם המדינה איננה אוכפת את זכותם לנגישות שווה למוסדות ציבור.
  • זכויות אדם בלתי ניתנות לחלוקה: זכויות אדם אינן מגיעות בקבוצות או ביחידים, זוהי רשת של זכויות הקשורות זו בזו. כך למשל, כדי לחיות בכבוד, כל בני האדם זכאים לחופש, לביטחון ולרמת חיים נאותה גם יחד.

קטגוריות של זכויות

אפשר לסווג זכויות לשלוש קטגוריות:
1. זכויות אזרחיות ופוליטיות (הקרויות גם ‘זכויות הדור הראשון’) – זכויות אלה הן בעלות זיקה לחירויות, והן כוללות: הזכות לחיים, חופש מעינויים ומעבדות; השתתפות בתהליך הפוליטי; חופש הדעה, הביטוי, המחשבה, המצפון והדת; חופש ההתאגדות והאסיפה.
2. זכויות כלכליות וחברתיות (הקרויות גם ‘זכויות הדור השני’) – זכויות אלה בעלות זיקה לביטחון כלכלי וחברתי. למשל: הזכויות לעבודה, לחינוך, לרמת חיים נאותה, למזון, למחסה ולטיפול רפואי.
3. זכויות סביבתיות, תרבותיות והתפתחותיות (הקרויות גם ‘זכויות הדור השלישי’) – זכויות אלו כוללות את הזכות לחיות בסביבה נקייה ומוגנת מהרס, הזכות לפיתוח תרבותי, פוליטי וכלכלי.
כאשר אנו אומרים שלכל אדם יש זכויות אדם, אנו אומרים גם שעל כל אדם מוטלת האחריות לכבד את זכויות האדם של האחרים.

הכרזת זכויות האדם האוניברסאלית

ההצהרה המקובלת ביותר בעולם לגבי זכויות אדם היא הכרזת זכויות האדם האוניברסאלית UDHR) Universal Declaration for Human Rights -). המסר העיקרי שמופיע בה הוא שבכל אדם טבוע ערך אנושי שווה מעצם היותו אדם. ההכרזה קובעת רשימה של זכויות בסיסיות לכל אדם בעולם, ללא קשר לגזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, שיוך לאומי או חברתי, רכוש או סטאטוס אחר. בהכרזה הבטיחו הממשלות לשמור על זכויות מסוימות, לא רק של אזרחיהן, אלא גם של אנשים ממדינות אחרות. במלים אחרות, גבולות לאומיים אינם אמורים להוות מחסום בפני סיוע לאחרים לשם השגת זכויותיהם. ההכרזה אומצה פה אחד ב- 10 בדצמבר 1948 על-ידי המדינות החברות באו”ם (למרות ש- 8 מדינות נמנעו בהצבעה). מאז 1948, ההכרזה האוניברסאלית מהווה סטנדרט בינלאומי לזכויות האדם. ב-1993 אושררה מחויבות המדינות לזכויות האדם בוועידה עולמית שכללה 171 מדינות המייצגות כ- 90% מאוכלוסיית העולם.

מעמד משפטי

למרות שהכרזת זכויות האדם האוניברסאלית מהווה את ההשראה למרבית החוקים הבינלאומיים בנושא זכויות האדם, היא עצמה אינה מהווה מסמך משפטי מחייב. אולם, כהצהרת עקרונות כללית יש לה השפעה בתחום דעת הקהל העולמית. עקרונות אלו של זכויות האדם האוניברסאליות קיבלו תוקף חוקי באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR – International Convention for Civil and Political Rights) ובאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR – International Convention for Economic, Social and Cultural Rights). המדינות אשר אשררו את האמנות הללו מחויבות לחוקק חוקים אשר יגנו על זכויות אדם אלה. אולם, למעלה ממחצית מדינות העולם טרם אשררו אמנות אלה.
בהשראת הכרזת זכויות האדם האוניברסאלית (1948) נוסדו הסדרים אזוריים לשמירה על זכויות אזרח. למשל, כתב-הזכויות האפריקאי לזכויות אדם ועמים, האמנה האירופאית לזכויות אדם והאמנה האמריקאית לזכויות אדם. ספרי חוק לאומיים רבים מבטיחים גם הם זכויות אדם.

למידע נוסף:
http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=180
http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif004.htm