תמונה: נוקי שריר
בשל החקיקה הקיימת במדינה אמנסטי אינטרנשיונל ישראל ממילא לא יכולה להצטרף לקריאה לאמברגו נשק. עם זאת, גם מעבר למגבלות החוקיות, קריאה לאמברגו נשק על ישראל בעת הזו – או על כל מדינה אחרת החווה איומים צבאיים – צריכה להיות מנוסחת בזהירות רבה.
אמנסטי ישראל מאמינה, ברמה העקרונית, כי כשמדינה היא בה בעת מדכאת אך גם חשופה לסיכונים קשים כלפי האוכלוסייה האזרחית שלה מצד כוחות חמושים חיצוניים, על תנועת זכויות האדם לגבש המלצות מדיניות מורכבות הלוקחות בחשבון את כל ההיבטים הללו. כל המלצת מדיניות ראויה צריכה להתייחס גם לצורך הבוער להפסיק את הפרות זכויות האדם מצד אותה מדינה מדכאת וגם למזער את הסיכונים לחייהם ורווחתם של תושבי אותה המדינה.
אמברגו נשק על ישראל עשוי להיות מנוף לחץ כדי להביא אותה להפסיק הפרות של זכויות הפלסטינים, אך הוא גם יערער את יכולתה של ישראל – או של כל מדינה מאויימת אחרת – להגן על אוכלוסייתה.
במקרה הישראלי מדובר על איום מצד שחקנים כמו איראן, חיזבאללה וחמאס, שאם יתממש, צפוי להיתרגם להפרה חמורה של זכויות האדם של רבים בישראל – כפי שחווינו ב-07 לאוקטובר, בההתקפות של חיזבאללה על יישובים – יהודיים וערביים – בצפון, או במתקפה האיראנית על ישראל ב-14.04.24, שפצעה קשה ילדה בדואית-פלסטינית אזרחית ישראל. הדוגמאות הללו, לצד רבות אחרות, מדגימות כי לא מדובר רק באיומים תיאורטיים, אלא בהפרות ממשיות של הזכות לחיים ולביטחון. האיומים הללו אף עלולים להביא לעקירה בכפייה של תושבים רבים מהאזורים הנחשבים למסוכנים. לבסוף, אמברגו נשק אף עשוי להיות גורם שמעודד מתקפות מהסוג הזה.
לפיכך, כל קריאה ללחץ בינלאומי צריכה להיות מיושמת כך שהיא מרסנת את הצד המדכא מלבצע הפרות של זכויות אדם, אך לא מותירה את התושבים החיים בגבולותיו חסרי הגנה. כל קריאה ללחץ כזה צריכה להתייחס מפורשות למורכבות הזו ולהציע פתרונות פרקטיים.
האוניברסליות של זכויות האדם צריכה להשתקף בהמלצות המדיניות שאנו, כקהילת זכויות אדם, מפרסמים: קריאה לקהילה הבינלאומית להיאבק באופן אפקטיבי כנגד כלל ההפרות של זכויות האדם מצד כלל השחקנים הרלוונטיים, לשם שמירה על כלל תושבי האזור.