מה היה קורה לזכויות שלנו בלי בג”ץ עצמאי?

דמיינו את ישראל, מאז הקמתה, ללא בג”ץ עצמאי. האם היו נשמרות הזכויות של תושבי הפריפרייה, מתנחלים, נשים, חרדים, פלסטינים אזרחי ישראל, להטב”ק, החיים בעוני ועוד?

מסתבר שבמקרים רבים הזכויות שלנו, שלעיתים אנו רואים כמובנות מאליהן, באו אלינו לא בזכות נבחרי ציבור אלא בזכות בג”ץ.

ההפיכה המשפטית תאפשר לממשלה לעשות ככל העולה על רוחה, כולל פגיעה חריפה בזכויות של קבוצות שונות באוכלוסייה ובזכויות הפרט. זאת משום שהיא תערער את עצמאותו של בג”ץ ואת יכולתו לסייע.

להלן כמה דוגמאות:

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על הזכות של נשים לשוויון

בג”ץ השווה את גיל הפרישה לפנסיה של נשים לזה של גברים. בשנת 1984 התבקשה ד”ר נעמי נבו לפרוש לפנסיה מעבודתה בסוכנות היהודית בהתאם לחוקת העבודה, שבה נקבע גיל פרישה של 60 שנים לנשים ו- 65 שנים לגברים. נבו עתרה לבית הדין האזורי לעבודה ולאחר מכן לבית הדין הארצי לעבודה, ועתירתה נדחתה. בעקבות זאת פנתה לבג”ץ בבקשה לקבוע גיל פרישה אחיד לנשים ולגברים, וב- 1990 קבע בג”ץ שגיל הפרישה השונה יבוטל.
http://bit.ly/3nw2PNN

בג”ץ קבע כי לנשים מותר להיות חברות במועצות דתיות. בינואר 1986 נבחרה לאה שקדיאל על ידי המועצה המקומית ירוחם לכהן כחברה במועצה הדתית של ירוחם. שר הדתות, זבולון המר, ביטל את חברותה של שקדיאל במועצה בטענה שנשים אינן יכולות לכהן בתפקיד. בג”ץ קבע שזוהי הפליה מטעמי מין, שנוגדת את החוק ושאינה מוצדקת, וקבע שלנשים מותר להיות חברות במועצות דתיות.
https://bit.ly/3KgVGK4

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על הזכות לחיים ולביטחון בעורף

בשנת 2004 – ארבע שנים אחרי שהחל ירי הרקטות מעזה – גיבש משרד הביטחון תוכנית למיגון בתי הספר, גני הילדים, המכללה והישיבות בעיר שדרות. היעד לביצוע התכנית היה קיץ 2005, אך התוכנית לא נכללה בתקציב המדינה לשנה זו, ורוב מוסדות החינוך בשדרות לא מוגנו. אלון דוידי – אז, מנהל ישיבת ההסדר בשדרות, היום ראש העיר שלה – הוביל קבוצת תושבים שעתרה לבג”ץ נגד הממשלה בבקשה להורות למגן את המוסדות. במאי 2007 קיבל בית המשפט העליון את העתירה והורה למגן את כל המוסדות.
https://www.zman.co.il/374917/

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על הזכות לחיים בכבוד של החיים בעוני.
בשנת 2019 עתרו ארבעה חייבים לחברת החשמל ממשקי בית החיים בעוני, בבקשה לאסור על חברת החשמל לנתק חשמל בשל אי יכולתם לשלם את חשבון החשמל, ללא בדיקת המצב הבריאותי והכלכלי של החייב, כפי שנהגה עד אז. העתירה הוגשה בשיתוף עם איגוד העובדים הסוציאליים, ארגון רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח. בינואר 2022 בג”ץ קיבל את העתירה באופן חלקי.
https://www.zman.co.il/374917/

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שיפסוק למען צדק חלוקתי ושוויון בחלוקת משאבים.
בשנת 2003 עתרה הקשת הדמוקרטית המזרחית לבג”ץ, יחד עם עוד שותפים בדרישה לבטל את החלטותיה של מועצת מקרקעי ישראל שאיפשרו לקיבוצים ומושבים להינות מרווחים עצומים מקרקעות מדינה שהוחכרו להם למטרות חקלאות והופשרו לבנייה; היישובים יכלו בעצם לפתח בנייה ולהינות מרווחים עצומים על חשבון הקרקעות הללו במקום המדינה שהיא הבעלים של הקרקעות. בג”ץ קיבל את התפישה כי מדובר בעיוות של צדק חלוקתי, וכי, משום שהקופה הציבורית היא מוגבלת, הרי שכל הטבה כספית למגזר אחד באה בהכרח על חשבון מגזרים אחרים שחסר תקציב עבורם. בבסיס העתירה עמדה ההשוואה בין ההטבות הדלות שמקבלות עיירות הפיתוח לאלו שמקבל המגזר החקלאי המבוסס יותר.
על בסיס עיקרון השוויון ועיקרון הצדק החלוקתי, ביטל בג”ץ את החלטות מועצת מקרקעי ישראל, והקיבוצים והמושבים החקלאיים נאלצו למסור את כל הקרקעות החקלאיות שלהן שלא בשימוש למדינה.
http://www.ha-keshet.org.il/bagatz/

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על חופש הביטוי.
ב- 1953 העיתונים “קול העם” ו”אל-איתיחאד”, ביטאוניה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י) בעברית ובערבית, עתרו לבג”ץ נגד צו של שר הפנים שהורה על סגירתם לימים אחדים עקב מאמרי ביקורת על הממשלה שהופיעו בהם. השופט אגרנט קיבל את עתירות העיתונים בהתבססו על מגילת העצמאות, ובפסק דין מנומק ביסס את חופש הביטוי כזכות עילאית במשפט החוקתי בישראל.
http://bit.ly/3Zp5w0M

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על זכויות להטב”ק.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אישר את אימוצו של קטין על ידי בני זוג מאותו המין והורה על רישומם כהוריו, אולם שר הפנים סרב להנפיק לקטין תעודת לידה עדכנית שבה יופיעו בני הזוג כהוריו, ובני הזוג עתרו לבג”ץ. ב- 2018 העתירה התקבלה פה אחד. עוד נקבע כי חוק המרשם מורה על רישום שני ההורים המאמצים בתעודת הלידה, ללא קשר לזהותם המגדרית או נטיותיהם המיניות, ואין בכוח התקנות אשר מורות כי בתעודת הלידה ירשמו שמותיהם של ה”אב” וה”אם”, כדי לחרוג מהוראה זו ולפגוע בזכותם של הורים מאמצים בני אותו מין. השופט פסק כי כל אחד מבני הזוג ירשם בתעודת הלידה כ”הורה”.
https://bit.ly/3Zulx5E

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על זכויות המתנחלים.
ב- 2005 ישמה ממשלת ישראל את תכנית ההתנתקות מרצועת עזה. במסגרתה, פינתה ישראל את יישובי גוש קטיף ברצועה וקבעה מנגנוני פיצוי למתנחלים המפונים. בג”ץ קבע שיש להגדיל את הפיצוי למפונים.
https://bit.ly/42SEulE

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על עקרון השוויון ואי-ההפרדה בחינוך.
במשך שנים תלמידות חרדיות מזרחיות סבלו מאפליה במוסדות חינוך שנוהלו על ידי אנשי הציבור החרדי ליטאי, כולל תחימתן לכיתות נפרדות. בתחילת 2008 עתרו לבג”ץ עמותת “נוער כהלכה” והעומד בראשה, יואב ללום, בתביעה לחייב את בית הספר בעמנואל להפסיק את ההפרדה בין תלמידות אשכנזיות למזרחיות, בטענה שהיא מנוגדת לעקרון השוויון. ב-2009 הורה בג”ץ להסיר את האפליה שהביאה להפרדה זו.
http://bit.ly/42PhXWv

לו לא היה בג”ץ עצמאי, פלסטינים אזרחי ישראל לא היו יכולים להתגורר ביישובים קהילתיים
בפסק הדין בבג”ץ קעדאן, משנת 2000, פסק בג”ץ כי בני הזוג קעדאן יוכלו לרכוש מגרשים ביישוב הקהילתי קציר. עוד נפסק כי המדינה לא הייתה רשאית להקצות לסוכנות היהודית קרקע על מנת להקים יישוב על בסיס מדיניות קבלה מפלה.
https://hamoked.org.il/document.php?dID=4240

לו לא היה בג”ץ עצמאי, לא היה מי שישמור על מדיניות שוויונית ביחס לפריפרייה.
בשנים 2007-2002 הגישו ארגונים ויישוביים ערבים ויהודים מהפריפרייה עתירות לבג”ץ משום שרשימת היישובים הזכאים להטבות מס נקבעה באופן שרירותי ומפלה, בפקודת מס הכנסה. על העותרים נמנו בין השאר היישובים אריאל, חורה, טבריה, כרמיאל, כסייפה, לקייה, עכו, רהט, מזרעה, ותמר שקופחו מבחינת הטבות מס. […] על אף שרשימת היישובים עודכנה, טענו העותרים כי הטבות המס ניתנו ועודן ניתנות באופן הפוגע בעקרון השוויון, ומבלי שנקבעו לשם כך אמות מידה אחידות, שוויוניות וראויות. בג”ץ קיבל את עיקרי עתירתם ונתן לכנסת שהות לתקן את החוק.
http://bit.ly/3JLoZ68

לו לא היה בג”ץ הייתה נפגעת הזכות לדיור של דיירי הדיור הציבורי, והזכות של צאצאיהם לשוויון הזדמנויות.
ב-2013, הורה בג”ץ למדינה מדוע היא איננה מיישמת את החוק שהוביל ח”כ רן כהן, המאפשר לדיירי דיור ציבורי – ציבור החי בעוני – לרכוש את הדירה בה הם גרים בהנחה. האפשרות לרכוש את הדירה בהנחה מעניקה לדיירי דיור ציבורי שמצבם קצת השתפר ביטחון בקורת הגג ויציבות וכן יכולת להוריש לילדיהם נכס כך שאלו לא יתחילו את חייהם מאפס וכך יעלה הסיכוי שלהם למוביליות חברתית ויציאה ממעגל העוני.
https://bit.ly/3lSstvy

בג”ץ רחוק מלהיות מושלם, והוא לא פעם כשל בשמירה על זכויות של קבוצות שונות באוכלוסייה, ובפרט הכשיר עוולות רבות וקשות כנגד הפלסטינים בשטחים. ובכל זאת, מדובר בגוף שכן סיפק במקרים רבים מענה לזכויות של קבוצות רבות, ולכן הפיכתו לכפוף לממשלה היא איום אמיתי על הזכויות של רבות ורבים מאיתנו.