ב-11 באוקטובר 2020 נסגרה היחידה המיוחדת של משטרת ניגריה למניעת פשעי שוד (Special Anti-Robbery Squad – SARS). לאורך קרוב ל-30 שנות פעילות הפכה היחידה למילה נרדפת להפרות זכויות אדם: מאות אזרחים נהרגו, נפצעו ונשדדו על ידי שוטרי היחידה, אשר זכו לגיבוי מן הממשלה.
בשנים האחרונות לפעילותה של היחידה, צברה תאוצה מחאה יוצאת דופן אשר סחפה מיליוני בני אדם. למרות שהמטרה לכאורה הושגה, והיחידה הידועה לשמצה נסגרה, הצדק עדיין לא יצא לאור.
בציון שנתיים לסגירתה של יחידת סארס, אמנסטי אינטרנשיונל חשפה בדו”ח חדש ובמממצאיו עולה כי רוב מכריע של המפגנים אשר השתתפו בהפגנות נגד היחידה עדיין כלואים ברחבי ניגריה. תנועת המחאה, אשר נאבקה כנגד האלימות המשטרתית, נקראה #EndSARS וחבריה הותקפו פעמים רבות על ידי שוטרים מקומיים. אותם שוטרים, שאחראים על עינויים והרג לא-חוקי של עשרות מפגינים, לא נחקרו ונענשו. לעומת זאת, למעלה מ-40 מפגינים עדיין נמקים בבתי הכלא ברחבי המדינה.
הזכות להפגין תחת מתקפה בעוד שהאלימות המשטרתית זוכה לגיבוי
ניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, עולה לעיתים קרובות מידי בהקשרים שליליים בכל הנוגע לזכויות אדם: סכסוכים אלימים בין הממשלה לארגון הטרור בוקו חראם הביאו לפציעתם ומותם של מאות אזרחים. ב-2021 בלבד למעלה מ-5,000 בני אדם נחטפו על ידי קבוצות חמושות למטרות כופר. לפחות 855 תלמידים נחטפו ב-10 התקפות שונות. פעילי זכויות אדם ואזרח ממשיכים להרגיש את נחת זרועה של הממשלה, וגם הזכות לבריאות נפגעה בשנים האחרונות.
כבר בשנת 2016 אמנסטי אינטרנשיונל פרסמה דו”ח אשר הוכיח כי שוטרי יחידת סארס ביצעו מעצרים לא חוקיים, השתמשו בכוח מופרז וסחטו כספים מקרובי משפחה של עצורים. עם השנים החריפו הפרות זכויות האדם של היחידה ובבד בבד גם גברה המחאה. היחידה הואשמה באפליה סטטיסטית על בסיס מעמדי (פרופיילינג), עינויים, הרג לא חוקי של מפגינים ועוד.
למרות שהפרות זכויות האדם החמורות הובילו לסגירתה של היחידה – הצדק עדיין לא נעשה: המפגינים עצורים ומפרי זכויות האדם חופשיים. אמנסטי אינטרנשיונל ממשיכה לטעון כי הרשויות הניגריות לא מעניקות צדק לקורבנות והנפגעים: במקום להעמיד לדין את מבצעי הפרות זכויות האדם, המשטרה ממשיכה בפרקטיקות של מאסר ללא משפט, שימוש בעינויים בזמן חקירות ורדיפה אחר מפגינים וחברים בתנועה המחאה.
ביוני 2020 פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל את הדו”ח“הגיע הזמן לשים סוף לפטור מעונש” אשר ממצאיו הראו את היקף האלימות המשטרתית והטיוח של הפרות זכיות אדם בניגריה. הדו”ח גם חשף את המכנה המשותף בין הקורבנות של היחידה: כולם היו צעירים בגילאים 18 עד 35, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, רובם נראו שונה ולכן הפכו למטרה: הם היו בעלי ראסטות, ג׳ינסים קרועים, קעקועים ונהגו במכוניות “נוצצות”. כמו כן, הדו”ח של אמנסטי הוכיח כי ב-15 מקרים לפחות נעשתה החרמה שרירותית של רכושו של אדם אשר נהרג על ידי כוחות המשטרה.
במרץ 2017, מירקל איפניצ׳וקו אוקפרה נעצר ע”י יחידת סארס במזרח ניגריה. מירקל, סטודנט צעיר, נחשד כי גנב מחשב נייד. לפי דוח אמנסטי, הוא עבר עינויים קשים ונמנעה ממנו גישה ראויה למזון במשך 40 ימים.
בדו”ח אמנסטי מחודש אוקטובר צוין כי 21 מפגינים נוספים אשר השתייכו לתנועת המחאה #EndSARS נכלאו למשך 15 חודשים ללא יכולת לתקשר עם העולם החיצון וזאת בשל השתתפותם בהפגנות. ביום שישי ה-4 בפברואר 2022, בזכות התערבות של אמנסטי אינטרנשיונל, הם שוחררו ללא הגשת כתב אישום.
“כשהגעתי למחלקה לחקירות פליליות שאלו אותנו למה אנחנו מפגינים נגד המשטרה. חלק מאיתנו אמרו שאנחנו נלחמים על הזכויות שלנו. ואז המשטרה אמרה שהם יהרגו אותנו על כך שיצאנו להפגין. הם הסירו את הבגדים שלנו… והתחילו להלקות אותנו.”
סטודנט ניגרי, אחד מ-21 העצורים ששוחררו השנה
עוד נטען בדו”ח של אמנסטי כי הרשויות בניגריה, אשר הקימו גופי חקירה של הפרות זכויות האדם מצד יחידת סארס, נכשלו במתן צדק לקורבנות מכיוון שעורכי דין משטרתיים הפחידו עדים, שוטרים סירבו להעיד במשפט ובמדינות פדרליות מסוימות החקירות בוטלו, בעוד שבמדינות אחרות החקירות הוקפאו “ללא הגבלת זמן”.