raid on Palestinian human rights NGO - credit Issam Rimawi - Anadolu Agency via Getty Images

היוזמה לביטחון וזכויות האדם לגנץ: רדיפת הארגונים, סכנה לביטחון

היוזמה לביטחון וזכויות האדם במכתב לשר הביטחון – הפעילות נגד הארגונים הפלסטינים רק מסכנת את הביטחון לפי המחקר בתחום. חסימת ערוצי השפעה בלתי אלימים מעודדת את דרך האלימות

היום, יום ב' ה-22.08, שלחה היוזמה לביטחון וזכויות האדם מכתב דחוף לשר הביטחון סביב הפשיטה על משרדי ארגוני הזכויות הפלסטיניים. במכתב טענה הילב"ז – התארגנות המתבססת על בכירים לשעבר בגופי ביטחון שונים, חוקרות וחוקרים בתחום הטרור והאלימות הפוליטית, פעילות ופעילי זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית – כי מעבר לפן המוסרי והפגיעה בזכויות אדם, רדיפת הארגונים אף עשויה לפעול כנגד הראציונל הביטחוני העומד בבסיסה. קרי: לפי המחקר בתחום הטרור והאלימות הפוליטית חסימת ערוצי השפעה אזרחיים בלתי אלימים נוטה על פי רוב לחזק גורמים המקדמים אלימות וטרור כחלופה. 

על היוזמה:

היוזמה לביטחון וזכויות האדם היא התארגנות חדשה מנוהלת על ידי קואליציה של ארגוני חברה אזרחית: הפורום לחשיבה אזורית, קול רבני לזכויות אדם (לשעבר: רבנים למען זכויות האדם), אדם – המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצווייג, הברית הישראלית וארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל שיזם את ההתארגנות החדשה. לילב"ז גם מועצה ציבורית בה חברים מומחי ביטחון כגון האלוף במיל' עמרם מצנע, האלוף במיל' עמירם לוין, חוקר הטרור הקנדי-ישראלי פרופ' ערן שור; המומחית למשפט בינלאומי ד"ר יעל ויאס גבירצמן ועוד. היוזמה לביטחון וזכויות האדם פועלת להנגיש את הידע שהצטבר אצל מומחי ביטחון ואנשי זכויות האדם על מנת ולקדם את התפישה לפיה זכויות אדם וביטחון אינם סותרים זה את זה, ולמעשה, במקרים רבים, הם אף תורמים זה לזה.

להל"ן המכתב במלואו:

לכבוד,

שר הביטחון,

בני גנץ

העתק: 

ביקורת משפטית משהב"ט, פניות ותלונות הציבור

הנדון: הפשיטה על ארגוני הזכויות הפלסטיניים צפויה רק להגביר את האלימות לפי המחקר 

נכבדי,

  1. אני פונה אליך בשם היוזמה לביטחון וזכויות האדם, התארגנות של בכירים לשעבר בגופי ביטחון שונים, חוקרות וחוקרים בתחום הטרור והאלימות הפוליטית, פעילות ופעילי זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית; היוזמה פועלת על מנת לקבץ ולקדם את הידע המקצועי המראה כיצד, בגדול, זכויות האדם תורמות לביטחון ואילו הפרתן פוגעת בו.
  2. הנושא שעל הפרק הוא הפעילות המתמשכת והמתעצמת של רשויות הביטחון כנגד ששת ארגוני זכויות האדם והחברה האזרחית הפלסטיניים, מאז ההכרזה עליהם כעל ארגוני טרור הקשורים לכאורה לחזית העממית באוקטובר 2021. בפרט בוער כעת עניין הפשיטה על משרדי אותם ארגונים על ידי כוחות צה"ל ב-18.08.22. הפשיטה התרחשה לפי הדיווחים לאחר שמפקד פיקוד המרכז, אלוף יהודה פוקס, דחה את ההשגות שהגישו חמישה מהארגונים נגד ההכרזה עליהם כארגוני טרור – אל-חק, אדמיר, מוסד המחקר "ביסאן", ארגון ועדת הנשים וסניף פלסטין של האגודה הבינלאומית לזכויות הילד. לפי עיתון "הארץ": "הארגונים אל-חק ואדמיר הוסיפו כי הכוחות הלחימו הבוקר את דלתות הכניסה למשרדים, חסמו אותן באמצעות פלטות ברזל והשאירו עליהן צו צבאי שמכריז על הארגונים כלא חוקיים".
  3. לאורך החודשים מאז ההכרזה על הארגונים כהתאחדויות בלתי חוקיות העבירה ישראל ראיות לבעלות ברית רבות שלה; ראיות שאמורות לבסס את הטענה הישראלית כי הארגונים הללו אכן עוסקים בטרור או מסייעים להפקתו. עם זאת, רבות מאותן מדינות מצאו כי הראיות הללו לא מלמדות שהארגונים אכן קשורים לטרור. כך למשל לפני כחודש, ביולי 2022, פרסמו תשע מדינות באירופה הצהרה משותפת שבה הכריזו כי ימשיכו לשתף פעולה עם ששת הארגונים הפלסטיניים שישראל הכריזה עליהם כארגוני טרור, משום שישראל לא הציגה ראיות שמצדיקות את שינוי מדיניותן. המדינות הן בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, הולנד, ספרד ושוודיה. החודש ביטא גם דובר משרד החוץ האמריקני נד פרייס דברים ברוח דומה, לפיהם ארצות הברית "מודאגת מסגירת ששת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים […] הבהרנו לישראלים ולרשות הפלסטינית כי ארגוני חברה אזרחים בגדה המערבית וישראל צריכים להמשיך לעבוד. אנחנו לא הכרזנו עליהם כארגוני טרור".
  4. אם כן, ישנם סימני שאלה משמעותיים האם אכן הארגונים כארגונים עסקו בפעילות טרור או אלימות או תמכו בה במישירין ובאופן מודע. ככלל, פעילות נגד ארגוני חברה אזרחית ראוי שתעשה רק במקרי קיצון, כשיש בסיס איתן ומוצק להדגים כי הארגונים לא עסקו במה שהם אמורים לעסוק בו אלא קידמו גם פעילות בלתי-חוקית ולא מוסרית, וזאת תוך שקיפות לציבור ביחס לכל ההליך. מה שהתרחש במקרה עסקינן שונה מכך בתכלית.
  5. למרות זאת, נערכה הפשיטה שבעצם מובילה להשבתה או פגיעה קשה בפעילות אותם ארגונים. כל זאת על בסיס ראציונל ביטחוני שראוי לבקר גם אותו, לצד הביקורת על החוקיות והמוסריות של צעד זה וההצבעה על הסכנות שבקו פעולה כזה לדמוקרטיה. 
  6. להל"ן מספר דוגמאות בודדות מספרות המחקר העשירה המלמדת כי חסימת ערוצי השפעה אזרחיים בלתי-אלימים עשויה רק לדחוק אנשים לאלימות:
  7.  פרופ' ערן שור, חוקר טרור קנדי-ישראלי בעל שם עולמי וחבר המועצה הציבורית של היוזמה לביטחון וזכויות האדם, טוען כי כשנלחמים בטרור, יש לזכור ש"דיכוי זכויות אדם וחירויות אזרחיות מביא, לרוב, להשפעה הפוכה – הוא מגביר את איום הטרור, בעיקר בטווח הארוך". פרופ' שור בחן למעלה מ-1,000 חוקי מלחמה בטרור שנחקקו ברחבי העולם (ב-145 מדינות), ומצא שכשחקיקה כזו פוגעת בזכויות האדם או חירויות אזרחיות – ובפרט כשמדובר בחקיקת ענישה, זה הוביל לעלייה ברמת הטרור בטווח של חמש שנים ומעלה ממועד החקיקה.
  8. באופן יותר ספציפי, ב-2004 פורסם מחקר של אלברטו אבדי (Alberto, Abadie) לפיו מידת החופש הפוליטי היא הגורם העיקרי שמסביר את ההתרחבות או הצמצום של הטרור, אם כי גם זאת לא באופן רציף. מדינות שנוטות לפגוע בחופש הפוליטי במידה בינונית, סובלות מטרור בצורה החריפה ביותר – בהשוואה לצפון קוריאה וערב הסעודית, בהחלט ניתן למצוא את ישראל כמדינה מסדר פגיעה בינוני. מחקר זה תואם גוף רחב יותר של מחקרים וידע המצביעים על הקשר בין אלימות פוליטית לחסימת ערוצי השפעה לגיטימיים – כפי שעשתה כעת ממשלת ישראל.
  9. המחקר עוסק גם בגורמים המביאים לדעיכת הטרור בפועל. סקירת מחקרים מסוג זה נערכה במכון RAND המייעץ לצבא האמריקאי (במסגרת National Defense Research Institute). הסקירה, שנערכה עבור קהיליית המודיעין האמריקאית, כוללת מחקרים הנוגעים למקרים רבים של דעיכת טרור או גרילה ברחבי העולם, ומוצאת כי כשצצה חלופה לדרך האלימות – למשל, בדמות יכולת להגיע להישגים בדרכים פוליטיות לא-אלימות – הרי שחלופה זו תערער פעמים רבות את הארגונים המזויינים. תהליכים כאלו מפצלים בין הפלגים הפרגמטיים והרדיקליים, וכך מבודדים את האחרונים. בפשיטה האחרונה, ממשלת ישראל פעלה בדיוק בכיוון ההפוך.
  10. היוזמה לביטחון וזכויות האדם סקרה עוד עשרות מחקרים ומקרים מישראל ומרחבי העולם על הקשר בין דיכוי והפרת זכויות אדם להתגברות בשיעור האלימות הפוליטית. בפרט נמצא שרמיסה של זכויות פוליטיות וערוצי השפעה בלתי-אלימים היא אחד הגורמים המרכזיים בליבוי אלימות – כי כל אלטרנטיבה אחרת להשפעה נחסמת וכל השפעה שכן מושגת, מושגת באלימות. מבנה התמריצים פשוט. לכן כשממשלת ישראל מתנכלת לארגוני חברה אזרחית המקדמים ערוצי השפעה ממוסדים לטובת תנאי החיים של פלסטינים, היא גם מקדמת אלימות ומסכנת אותנו. אם כן, צעד זה גם עשוי אף לפגוע בראציונל הביטחוני שאותו הוא מתיימר לקדם.
  11. לאור האמור מעלה, נשמח: 1. להיפגש עמך או עם גורם רלוונטי במשהב"ט על מנת לדון בדברים ולהכיר. 2. לבחון איך אפשר לשפר את תהליכי בחינת ההשלכות הביטחוניות העקיפות בטווח הרחוק (החצנות) של צעדים המפרים זכויות אדם.

תודה רבה,

ד"ר יריב מוהר

ראש היוזמה לביטחון וזכויות האדם

נושאים