אישה פלסטינית בחברון בעת מהומות אישה פלסטינית בחברון בעת מהומות

נייר עמדה: כמה זה עולה לנו? – המחירים הביטחוניים שישראל משלמת על הפרת זכויות אדם

היום משיקה היוזמה לביטחון וזכויות האדם – מיזם המתבסס על קואליציה של מספר ארגוני חברה אזרחית שלאמנסטי תפקיד הובלה בה – נייר עמדה ראשון: כמה זה עולה לנו? – המחירים הביטחוניים שישראל משלמת על הפרת זכויות אדם. הנייר, ברוח היוזמה עצמה, מבקש להציף את הידע המקצועי הרב על אודות המחירים הביטחוניים שאנו משלמים בשל מדיניות או התנהלות ישראלית שמפרה את זכויות הפלסטינים. הנייר נשלח לשורה של מקבלי החלטות וגופים ביטחוניים, בהם ח"כים ושרים של משרדים להם זיקה לתחום הביטחוני.

תקציר הנייר:

בנייר עמדה זה נראה כי התנהלות שבצידה הפרת זכויות אדם גובה מישראל מחירים ביטחוניים, בחלקם משמעותיים, מעבר לפגם המוסרי הכרוך בכך. גם אם ההפרות הללו לא נובעות מבוז לזכויות האדם אלא נתפסות בכנות כנובעות מאילוצים מבצעיים או ביטחוניים אקוטיים, בניתוח מעמיק יותר מתגלה כי לעיתים הנזק עולה על התועלת אפילו בהסתכלות ביטחונית צרה. לפיכך, וגם מעבר להיבט המוסרי, זו טעות להצדיק הפרות אלו בנימוקים ביטחוניים.

הניתוח המובא בנייר כולל ארבע דוגמאות של מחירים ביטחוניים שישראל שילמה בעבר על הפרת זכויות האדם. להלן תמצית הדוגמאות:

שרשרת האירועים שלפני מבצע שומר החומות 

הדוגמה הראשונה מציגה, על ציר הזמן, שורה של צעדים מצד ישראל שכללו הפרות של זכויות האדם, ושבתגובה להן קמו מחאות עממיות ולאחר מכן גם איומים מצד ארגונים פלסטינים, עד להתדרדרות לאלימות סביב מבצע שומר החומות. מעקב אחר האירועים מראה שישראל התעלמה מהמחאות והדרישות האזרחיות, ובמקביל האלימות הלכה והתלקחה מצד הפלסטינים. ישראל, מצידה, כצד החזק והשולט, הגיבה באלימות ודיכוי קשים אף יותר, עד להגעה לשיא, במסגרתו ירה חמאס רקטות רבות לעבר יישובים בישראל ונפתח מבצע "שומר החומות".

המקרה של חיסול בכיר החמאס שייח ג'מאל מנסור

דוגמא נוספת עוסקת בימי האינתיפאדה השניה. בעוד שבצה"ל יש מי שראו בבכיר החמאס, שייח' מנסור, גורם שעסק בפעילות צבאית ואת מי שהיה מעורב ברצח אזרחים ישראלים, גורמים באמ"ן ובשב"כ טוענים כי הוא התנגד לפעולות אלימות ורצה להפוך את חמאס מתנועה מזויינת, העוסקת רבות בהרג ואלימות, לתנועה פוליטית. לאחר חיסולו – שהיה כרוך בהרג אזרחים לא-מעורבים – התחזק הפלג בחמאס התומך באלימות וטרור והתגברו מאמצי הארגון להוציא פעולות אלימות.

הריסת בתים מינהלית כגורם שבסופו של תהליך דוחק את הפלסטינים לאלימות

הדוגמא השלישית מתמקדת בנושא של הריסת בתים מינהלית של פלסטינים – הנעשית על רקע אפלייה בתכנון, לא בשל מעורבות של מי מהדיירים באלימות או טרור. מחקרים רבים מלמדים כי, להבדיל מהריסת בתים מינהלית, להריסת בתים עונשית-הרתעתית (הריסת בתי משפחות של חשודים או מורשעים בטרור) יש אפקט כפול: היא בה בעת מעוררת זעם ומעודדת אלימות אך גם מרתיעה, וקשה לדעת איזו מגמה תגבור על משנתה, אך ועדה שמינה צה"ל ב-2004 הגיעה למסקנה כי נזקן הביטחוני של ההריסות עולה על תועלתן. מכאן ניתן להסיק שבמקרה של הריסת בתים מינהלית, שכלל לא קשורה לתגובה על פעילות אלימה, נותר רק האפקט של יצירת עוד זעם וקידום אלימות ללא אפקט הרתעתי. הריסות מינהליות אלו רווחות בגדה על רקע מערכת תכנון צבאית שמפלה את הפלסטינים לרעה וחונקת את הפיתוח הפלסטיני כמעט לחלוטין.

חשיבות הנקמה כטריגר לאלימות מצד הפלסטינים לאחר פגיעה בזכויותיהם 

דוגמא אחרונה של מחיר ביטחוני של הפרת זכויות האדם בטווח הקצר עוסקת במחקר של מכון יפה למחקרים אסטרטגיים משנת 2004. המחקר, העומד בקנה אחד עם מחקרים דומים מהעולם, מלמד שכחמישית מהמחבלים המתאבדים הפלסטינים שנכשלו במשימתם, ציינו כי המוטיבציה העיקרית שלהם היא נקמה על פגיעה בהם, על פגיעה או הרג של קרוביהם, או על פגיעה בפלסטיני אחר שאליה הם נחשפו, לעיתים באמצעות המדיה, ושהובילה אותם לרצות לפגע. לעיתים מדובר באנשים שכלל לא אחזו באידיאולוגיה סדורה של שנאה לישראל טרם הפגיעה אליה נחשפו. ממצא זה תואם את ממצאי מחקר אחר, המלמד כי מאבק בטרור במסגרתו מתקיימות הפרות בוטות של זכויות האדם של אוכלוסייה רחבה, צפוי רק להגביר את הטרור.

מחירים ביטחוניים הנובעים מהפרות של זכויות האדם בטווח הארוך

חלק זה כולל סקירה של מחקרים מתחום חקר הטרור, ומקרים רלוונטיים, המראים איך לעיתים בטווח הארוך ו\או באופן עקיף, מניבות הפרות של זכויות האדם מחירים ביטחוניים קשים. בחלק זה גם נראה כי המחקר בתחום קובע שמשטרים המבוססים מעצם מהותם על הפרת זכויות אדם ודיכוי – כמו, למשל, המשטר הצבאי והמפלה החל בגדה – הם בכללותם גורם לאלימות פוליטית מוגברת, ובתוך כך טרור וגרילה. 

לבסוף, ולאור הממצאים שהבאנו, גיבשנו מספר המלצות

היוזמה לביטחון וזכויות האדם מתעתדת לנתח ולפתח סט של פתרונות אפשריים לבעיות שנפרשו מעלה, ואנו אף שאופים לדון בדברים עם הרשויות והגופים הרלוונטיים על מנת לעצב יחד, באופן דיאלוגי, מענים אופטימליים לאתגר שמציבים המחירים הביטחוניים שבהפרות של זכויות האדם. 

לקריאת נייר העמדה המלא

המחירי הביטחוניים שישראל משלמת על הפרת זכויות אדם – נייר עמדה