AFP/Getty Images ©

הגוף שלה, הבחירה שלה: זכויות נשים במזרח תיכון חדש?

המזרח התיכון הוא המקום בו רבים מאיתנו נולדו, גדלו, ועודנו גרים בו. לצערנו, מדינות רבות באזור עדיין לוקות בחסר, במיוחד בהיבט של זכויות נשים ובפרט של ילדות. ברחבי האזור, אלימות נגד נשים ונערות לא זוכה לענישה מספקת על ידי מערכות המשפט הפלילי, לעיתים אף זוכה לתמיכה – בשתיקה או בגלוי.

רציחות על "כבוד" המשפחה הן עדיין תופעה נפוצה מאוד במקומות רבים באזור: בישראל, ירדן, עיראק, כווית ופלסטין, כאשר השלטונות נכשלים להעמיד לדין את מבצעי הפשעים. נשים ברחבי האזור ממשיכות להתמודד עם אפליה מושרשת בחוק, לרבות ביחס לנישואין, גירושין, משמורת ילדים, ירושה ואף בתעסוקה ובייצוג פוליטי.

במסגרת סדרת הכתבות #הגוףשלההחלטהשלה, החלטנו לסקור את מצב זכויות הנשים בכמה ממדינות האזור, וזאת בכדי להאיר על המתרחש במזרח התיכון בשנת 2022.

Demonstrators on International Women's Day in Kyrgyzstan, March 8, 2021 © AFP via Getty Images

מצרים

במצרים אפליה על בסיס מגדרי עודנה חזקה הן מבחינה חוקית והן ביום-יום. הרשויות המקומיות לא מצליחות למנוע, לחקור ולהעמיד לדין מבצעי פשיעה אלימה כנגד נשים ונערות. כמו כן, אפליה מגדרית זוכה לתמיכה בתוך חוקי המדינה של מצרים: אלימות מגדרית, אלימות בתוך המשפחה, אפליה בדיני נישואין, גירושין, משמרות ילדים, סמכויות המוענקות לגברים אשר הפכו לאפוטרופוסים של נשים ועוד.

בשנה שעברה נחשפנו לדוגמא מצערת ממצרים, אשר מעידה על הצורך בשינוי אצל שכנתנו מדרום: ב-11 במאי 2021 הרשויות המקומיות שחררו ממעצר את כל החשודים בתיק של אונס קבוצתי שבוצע במלון בקהיר בשנת 2014, בטענה ל"חוסר ראיות".

האונס התרחש במלון יוקרה בקהיר, שם ילדה מקומית סוממה ונאנסה על ידי קבוצת גברים ממשפחות עשירות, אשר לפי החשד חרטו בגופה של הילדה את האות הראשונה של שמם, צילמו את האונס והפיצו תיעודיים של הפשע. במהלך השנים מאז בוצע האונס המזוויע, לפחות שני עדים דיווחו כי הם אולצו לשנות את עדויותיהם על-ידי סוכני ביטחון.

כמו כן, לפני כחודשיים פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל קריאה דחופה לרשויות במצרים לבטל את כל האישומים נגד רשא עזב, פעילת זכויות אדם מקומית. היא הועמדה למשפט באשמת "עלבון, לשון הרע והפרעה מכוונת ל[תובע]", בעקבות ציוצים אשר בהם הביעה הזדהות עם ניצולות אלימות מינית. עזב היתה עלולה להישפט לשנתיים מאסר, אך היא זוכתה.

עזב הצטרפה לרשימה הולכת וגדלה של נשים פעילות במדיה החברתית, אשר הרשויות המקומיות העמידו לדין בגלל האופן שבו הן פעלו, התלבשו או עקב כך שהן הרוויחו כסף באפליקציות מדיה חברתית. נכון לשנת 2021, לפחות שבע נשים משפיעניות רשת נשארו כלואות באשמה של הפרת חוקי מוסר או האשמות אחרות.

Egyptian women's rights defender Rasha Azab © Amnesty International

תימן

מאז החלה מלחמת האזרחים בתימן ב-2015 עשרות אלפים נהרגו בלחימה. אמנסטי אינטרנשיונל קבעה כי שני הצדדים המעורבים, הכוחות המהפכניים של החות'ים וממשלת תימן אשר הודחה בהפיכה צבאית לפני כשבע שנים, אשמים בהפרות זכיות אדם קשות לרבות הפרות זכויות נשים ונערות. שני הצדדים המשיכו לכפות ולנצל נורמות מגדר פטריארכליות והשתמשו באלימות ואפליה על בסיס מגדר בכדי לקדם את מטרותיהם. בשנת 2021 תימן דורגה במקום השני הגרוע ביותר במדד הפערים המגדריים העולמי.

הכוחות החות'ים אחראים למעצרים שרירותיים והיעלמויות כפויות של נשים ונערות, במיוחד נשים מגינות זכויות אדם וכאלה אשר נתפסו כמאתגרות את הנורמות המגדריות הנכפו על ידי החות'ים. בשנת 2021 בלבד, נעצרו על-ידי הכוחות המהפכניים לפחות 233 נשים ונערות במתקנים בבירה צנעא, כאשר אלו הואשמו בשורה של אישומים, כדוגמת תמיכה בממשלה. נשים ונערות אשר נכלאו במתקנים אלו עברו עינויים שיטתיים, כולל אונס וצורות אחרות של אלימות מינית, ויחס אכזרי ובלתי אנושי אחר, לרבות הרג.

במאי 2021, השחקנית והדוגמנית אינטיסאר אל-חמאדי נעצרה על ידי הכוחות החות'ים בעיר הבירה והוצאה ממנה בכפייה הודאה על מעורבות במכירת סמים וזנות. אל-חמאדי התפרסמה ברשתות החברתיות ברחבי תימן והצטלמה באופן קבוע ללא כיסוי ראש, דבר המנוגד לנורמות החברתיות המחמירות במדינה. בנובמבר האחרון, ולאחר שגם שחויבה לעבור "בדיקת בתולים", נשפטה אל חאמדי לחמש שנות מאסר בפועל.

איראן

באיראן זכויות אדם, ובפרט זכויות נשים, מופרות באופן בוטה ותדיר – על כך כתבנו בכתבה "אין חדש תחת השמש" בדצמבר האחרון. אחד החוקים המוכרים, אשר מכתיבים את חייהן של כל הנשים האיראניות, הוא חוק הרעלה אשר מחייב את כל נשות המדינה בלבוש הדתי המחמיר.

נשים איראניות רבות, ולצידם גם גברים מקומיים, אזרו אומץ והפגינו נגד הדיכוי, אך נתקלו ביד קשה מצד השלטון לרבות הטרדות יומיומיות, מעצרים שרירותיים, עינויים ושלילת גישה לחינוך, לתעסוקה ולמרחבים ציבוריים. לפחות שש מגינות זכויות נשים באיראן עדיין כלואות בגין הקמפיין האמיץ שלהן נגד הרעלה הכפויה.

גיל הנישואין החוקי של נשים באיראן נותר 13 שנים, ואבות יכולים לבקש ולקבל אישור מבית המשפט לחתן את בנותיהן בגיל צעיר אף יותר. על פי נתונים רשמיים, בין מרץ 2020 למרץ 2021 נרשמו נישואין של 31,379 בנות בגילאי 10 עד 14, דבר המהווה עלייה של 10.5% לעומת השנה הקודמת.

בנוסף, בנובמבר האחרון הפרלמנט המקומי אימץ הצעת חוק חדשה אשר, בין היתר, אוסרת על מתקנים במימון המדינה לספק אמצעי מניעה ללא תשלום, מחייבת בתי מרקחת למכור אמצעי מניעה רק עם מרשם, ומגבילה מאוד גישה לבדיקות של אבחון טרום לידתי במטרה להקשות על הפלות.

BRAVE – Collage of women in Iran standing up to forced hijab © Amnesty International

עיראק

הפרות זכויות נשים בעיראק, במיוחד מאז פרוץ מגפת הקורונה, נמשכות ואף מחריפות. על פי ארגונים לא ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים, אלימות על בסיס מגדרי במרחב הביתי והציבורי עלתה באופן קיצוני בשנים האחרונות. בשנה שעברה, ארגון לא ממשלתי לזכויות נשים העריך כי במהלך הסגרים של הקורונה, השכיחות של אלימות מבוססת מגדר עלתה בלפחות 75% ברחבי עיראק. כמו כן, באותו זמן חלה עלייה בנישואי ילדים בעקבות הידרדרות המצב הכלכלי.

אפגניסטן

לפני השתלטות הטליבאן על המדינה, נשים ונערות אפגניות חוו אפליה ואלימות על רקע מגדר, אך לאחר השתלטות המחודשת של הארגון הקיצוני, הן איבדו רבות מזכויות האדם הבסיסיות שעוד היו להן. למרות הבטחות מצד הטליבאן כי זכויות הנשים יכובדו, ההתקדמות הזהירה שנעשתה בשני העשורים הקודמים התהפכה במהירות. בחודש נובמבר האחרון פרסמנו את הכתבה "מצב חירום" אודות זכויות נשים באפגניסטן.

נשים ממשיכות לחוות אפליה באפגניסטן במגוון תחומים לרבות אלימות מינית, אפליה מבוססת מגדר בפוליטיקה, פגיעה בזכות לעבוד, לחינוך, לבריאות ועוד. לדוגמא, עם תפיסת השלטון, הודיעו מנהיגי הטליבאן כי נדרשת "סביבת למידה בטוחה" לפני שנשים ונערות יוכלו לחזור לחינוך, ומאז ועד היום הן לא חזרו לפעילות לימודים מלאה. כמו כן, לאחרונה העביר ארגון הטליבאן חוק המחייב לבוש דתי מלא על כלל נשות המדינה.

טורקיה

ב-20 במרץ 2021, בהחלטה של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, פרשה טורקיה מאמנת מועצת אירופה למאבק ומניעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה (אמנת איסטנבול). בכך הפסיקה המדינה את ההגנה הבינלאומית והלאומית שקיבלו נשים ונערות תחת האמנה. הפרישה נכנסה לתוקף ב-1 ביולי אשתקד.

במקביל לפרישתה של טורקיה מאמנת איסטנבול חלה עלייה חדה במקרי אלימות במשפחה, מה שהוביל להפגנות ברחבי המדינה. לפי ארגוני זכויות נשים עצמאיים, 280 נשים נהרגו במהלך 2021 כתוצאה מאלימות על רקע מגדרי ו-217 נשים נוספות נמצאו מתות, תוך חשד לפשע על בסיס מגדרי.

Turkey's withdrawal from Istanbul Convention protest in Kadikoy, Istanbul © 2021 SOPA Images

ישראל

ומה בישראל? גם כאן ישנן הפרות זכויות נשים נרחבות, כולל אלימות מבוססת מגדר, אלימות משפחתית, רצח על "כבוד" המשפחה, דיני גירושין ועוד. למרות שביחס לרבות ממדינות האזור, ישנן נקודות חיוביות ביחס לזכויות נשים בישראל, המצב לא מספק, לכן אנחנו דורשים שינוי ופועלים על מנת להביא את השינוי המיוחל.

אחת הדוגמאות שמבליטות באופן הברור ביותר את האפליה המגדרית בישראל נעוצה בדיני גירושין וחוקי מעמד אישי אשר מנוהלים על ידי בתי דין רבניים. לפי מבוי סתום, ארגון ישראלי לזכויות נשים, אחת מכל חמש נשים המתגרשות בישראל נקלעת לסרבנות גט בתהליך הגירושין. המקור של תופעה זו הוא בדין היהודי, בו הגט ניתן לפי רצונו של הגבר באופן כמעט בלעדי, ואילו לאישה כמעט אין מקום לביטוי עצמי, זכויות או דרישות בתוך תהליך הגירושין בבית הדין הרבני.

דוגמא נוספת להפרות של זכויות נשים בישראל היא אלימות מגדרית. בנובמבר האחרון פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בראשות חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את ריכוז הנתונים על אלימות במשפחה והממצאים מהווים סיבה גדולה לדאגה:

  • בין השנים 2020-2016 נרצחו בישראל 122 נשים
  • כ-40% מאותן נשים נרצחו על ידי בני זוגן או בני זוג לשעבר
  • בשנת 2020 נרצחו 26 נשים: 15 נשים ערביות ו-11 נשים יהודיות
  • הדו"ח קובע כי בזמן מגפת הקורונה הייתה עלייה משמעותית במספר אירועי האלימות במשפחה בישראל

הדו"ח מצא כי כמחצית מקורבנות הרצח הערביות (7 מ-15 הנרצחות) משנת 2020 נרצחו בידי חשוד שזהותו אינה ידועה למשטרה. התפתחות של תרבות פטירה מעונש (Impunity), במיוחד בחברה הערבית ולא רק בנושא זכויות נשים, עלולה להוביל לאירועי נקמה או לקיחת החוק לידיים, מכיוון שלא מתבצעת ענישה והרתעה לפושעים, וכמו כן הקורבנות לא זוכים לצדק.

Amnesty Israel ©

את המציאות של נשים רבות במדינות המזרח התיכון יש לשנות. אמנסטי אינטרנשיונל מדגישה את כי זו זכות בסיסית של כל אחד ואחת מאיתנו לקבל החלטות לגבי הגוף שלנו – אנחנו, ורק אנחנו, לא פוליטיקאים או כל גורם אחר, צריכים לקבל את ההחלטות הללו. אמנסטי אינטרנשיונל תמשיך לעקוב, לדווח ולפעול כנגד הפרות זכויות אדם מסביב לעולם, ובפרט זכויות נשים.

תמכו בנו עכשיו!