עם פרסום דו”ח אמנסטי אינטרנשיונל אודות עונשי מוות והוצאות להורג, אנחנו נחשפים לנתון מדאיג ביותר בתחום הפרת זכויות אדם: בשנה החולפת הוצאו להורג לפחות 579 בני אדם ב-18 מדינות שונות. זאת עלייה של 20% בהשוואה לשנת 2020.
מדי יום, אנשים מסביב לעולם נידונים למוות ומוצאים להורג על ידי רשויות כעונש על מגוון פשעים – לעיתים בגין מעשי טרור ורצח, אך במדינות מסוימות גם עבירות סמים עלולות להוביל לעונש מוות.
בחלק מהמדינות הוצאו להורג אנשים שהורשעו בפשעים בהיותם קטינים, אחרות משתמשות בעונש מוות נגד אנשים בעלי מוגבלות שכלית, ופעמים רבות העונש מבוצע לאחר משפט לא הוגן, תוך הפרות ברורות של חוקים והסטנדרטים הבינלאומיים.
חמש סיבות לבטל מיידית את עונש המוות:
- העונש בלתי הפיך, וטעויות קורות: לעולם לא ניתן יהיה לבטל הוצאה להורג של אדם חף מפשע. מאז 1973, למעלה מ-184 אסירים אשר נידנו למוות בארה”ב זוכו ושוחררו בטענה של חפות.
- העונש לא משיג הרתעה: מדינות רבות שמשתמשות בפרקטיקה של הוצאה להורג נוהגות להגיד כי העונש מרתיע מביצוע פשעים, אך טענה זו לא זוכה לקונצנזוס במחקר הקרימינולוגי או החברתי, ואין ראיות לכך שעונש מוות יעיל יותר בהפחתת פשיעה ממאסר עולם.
- עונש מוות בתוך מערכות משפט לא הוגנות: אמנסטי אינטרנשיונל תיעדה מקרים רבים בהם אנשים נידנו למוות, ואף הוצאו להורג, לאחר שהתקיים כנגדם משפט לא הוגן בעליל. במדינות מסוימות גזרי דין מוות מוטלים כעונש חובה לעבירות מסוימות, כלומר השופטים אינם מורשים להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם או בפשע עצמו לפני מתן גזר הדין.
- עונש מוות מחזק את האפליה: באופן מוכח, עונש המוות ניתן ביתר קלות לנאשמים עם רקע סוציו-אקונומי קשה או כאלה השייכים למיעוט גזעי, אתני או דתי. בין היתר בעקבות גישה מוגבלת לייצוג משפטי.
- עונש מוות משמש ככלי פוליטי: אמנסטי אינטרנשיונל מצאה כי במדינות שונות, כמו למשל באיראן וסודאן, יש שימוש בעונש המוות ככלי להשתקה פוליטית של מתנגדי משטר, עיתונאים ויריבים פוליטיים.
“עונש מוות הוא העונש האכזרי, הבלתי אנושי והמשפיל ביותר שקיים. אמנסטי מתנגדת לעונש מוות בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל – ללא קשר לנאשם, מהות או נסיבות הפשע, אשמה או חפות, או שיטת ההוצאה להורג.”
אמנסטי אינטרנשיונל
דו”ח אמנסטי חושף: עלייה מדאיגה בהוצאות להורג בשנת 2021, בעיקר באיראן ובערב הסעודית
הדו”ח השנתי של אמנסטי אינטרנשיונל אודות הוצאות להורג ועונשי מוות לא הביא עמו בשורות טובות לגבי השימוש בעונש המוות: מדינות, שלאורך השנים האחרונות נוהגות להשתמש בעונש מוות באופן התכוף ביותר, הגדילו בצורה משמעותית את מספר המוצאים להורג בשנת 2021. ברוב המדינות הללו לא מתפרסמים נתונים רשמיים ואנחנו נאלצים להעריך כי מספר המוצאים להורג בפועל היה גבוה הרבה יותר.
באיראן, נרשם בשנת 2021 שיא במספר ההוצאות להורג שתועדו בשנים האחרונות. בשנה החולפת לכל הפחות 579 בני אדם הוצאו להורג מסביב לעולם – 314 מהם היו באיראן, כלומר, 54% מכלל ההוצאות להורג המאומתות בשנה שעברה בוצעו באיראן. המספרים המדאיגים נובעים בין היתר בעקבות העלייה בהוצאות להורג בעוון פשעים הקשורים לסמים.
באיראן נעשה שימוש לא פרופורציונלי בעונשי מוות כנגד בני מיעוטים אתניים – לפחות 61 בני המיעוט האתני הבלוצ’י הוצאו להורג, לעיתים בגין האשמות מעורפלות ולא ברורות, כגון באשמת פעולת “איבה נגד אלוהים”. למרות שהם מהווים כ-5% בלבד מכלל האוכלוסייה האיראנית, הם היוו כ-19% מסך ההוצאות להורג שתועדו במדינה בשנת 2021.
לצד איראן, גם ערב הסעודית הגבירה באופן מדאיג את השימוש בעונש מוות – סעודיה יותר מהכפילה את מספר המוצאים להורג בשנה שעברה לעומת השנה שלפניה. באופן רשמי, בשנת 2020, 27 אנשים הוצאו להורג בערב הסעודית, ואילו ב-2021 המספר זינק ל-65. גם שנת 2022 לא הביאה בשורות חיוביות בסעודיה: כאשר ביום אחד בחודש מרץ נשבר השיא של השנה הקודמת, כפי שפרסמנו בכתבה “מצב חירום: 81 בני אדם הוצאו להורג בערב הסעודית”.
“לאחר הירידה בהוצאות להורג בשטחן בשנת 2020, איראן וסעודיה שוב הגבירו את השימוש בעונש המוות בשנה שעברה […] גם בחודשים הראשונים של שנת 2022 לא נראה סימן מעודד לירידה ברצון העז שלהן להעסיק את התליינים שלהן”
אנייס קאלמאר, מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל.
בכמה מדינות בשנת 2021, עונש המוות הופעל כמכשיר לדיכוי מטעם המדינה נגד מיעוטים ומתנגדי משטר, כאשר אותן מדינות התעלמו באופן מופגן מההגנות שקובעים חוקי זכויות האדם והסטנדרטים הבינלאומיים. בסעודיה, לדוגמא, מוסטפא אל-דרוויש, צעיר בן המיעוט השיעי, הוצא להורג באשמת השתתפות בהפגנות נגד המשטר בהיותו בן 17.
בשנת 2021, עם ההפיכה הצבאית, מיאנמר הגבירה באופן מדאיג את השימוש בעונש המוות במסגרת החוק הצבאי. מאז שהצבא חזר להחזיק בשלטון, הועברו הסמכויות השיפוטיות בתיקים אזרחיים לבתי דין צבאיים, אשר ניהלו הליכים מקוצרים ללא זכות ערעור. קרוב ל-90 בני אדם נידונו באופן שרירותי למוות במיאנמר, אחדים נשפטו שלא בפניהם, במה שנתפס באופן נרחב כקמפיין ממוקד כנגד מפגינים ועיתונאים. על המצב במיאנמר כתבנו במלאת שנה להפיכה הצבאית בחודש פברואר האחרון.
כמו כן, הרשויות במצרים המשיכו להפעיל עינויים קשים וערכו הוצאות להורג המוניות של נאשמים, אשר לעיתים קרובות לא זכו למשפט הוגן. בשנת 2021 לפחות 356 בני אדם נשפטו לגזר דין מוות במצרים, עלייה של כ-30% מהשנה שקדמה לה.
סימנים חיוביים מסביב לעולם
למרות ההתפתחויות המדאיגות הללו, מסביב לעולם היינו עדים גם לסימנים חיוביים, והמגמה העולמית לביטול עונש המוות התרחבה בכמה מדינות לאורך שנת 2021. זו השנה השנייה ברציפות שמספר המדינות אשר ידוע כי התבצעו בהן הוצאות להורג היה הנמוך ביותר מאז החלה אמנסטי אינטרנשיונל לתעד את הנושא.
“עולם ללא עונש מוות הוא לא רק דבר שניתן לחלום עליו, אלא דבר שבהישג יד, ואנחנו נמשיך להילחם עבורו. נמשיך לחשוף את השרירותיות, האפליה והאכזריות הטבועות בעונש זה עד שאיש לא יישאר בצילו. הגיע הזמן שהעונש האכזרי, הבלתי אנושי והמשפיל הזה יעבור לספרי ההיסטוריה”
אנייס קאלמאר
בסיירה לאון, חוק המבטל את עונש המוות על כל הפשעים התקבל פה אחד על ידי הפרלמנט ביולי, אף על פי שטרם נכנס לתוקף. ממשלת פפואה גינאה החדשה פתחה בהתייעצות לאומית בנושא עונש מוות, דבר אשר הביא לאימוץ הצעה לביטול החוק בינואר 2022, הצעה אשר עדיין לא הגיעה לכדי יישום.
בדצמבר, קזחסטן אימצה חקיקה לביטול עונש המוות על כל הפשעים, אשר נכנסה לתוקף בינואר 2022. בסוף 2021 הודיעה ממשלת מלזיה כי תגיש רפורמת חקיקה בנושא עונש המוות ברבעון השלישי של 2022. גם ברפובליקה המרכז אפריקאית ובגאנה החלו המחוקקים בתהליכים לביטול עונש המוות, ואלה עודם נמשכים.
וירג’יניה הפכה למדינה ה-23 בארה”ב אשר ביטלה את עונש המוות – והמדינה הדרומית הראשונה שעשתה זאת. אוהיו, זאת השנה השלישית ברציפות, דחתה או עצרה את כל ההוצאות להורג אשר נקבעו בתחומיה. בשנת 2021 נרשם המספר הנמוך ביותר של הוצאות להורג בארה”ב מאז 1988. כמו כן, גמביה, קזחסטן, מלזיה, רוסיה וטג’יקיסטן המשיכו לשמור על הקפאה רשמית של הוצאות להורג.
חשוב להדגיש כי כמו בשנים קודמות, המספרים הגלובליים של עונשי מוות והוצאות להורג אשר תועדו אינם כוללים את אלפי האנשים שאמנסטי אינטרנשיונל סבורה שנידונו למוות והוצאו להורג בסין, בצפון קוריאה ובווייטנאם. המדינות הללו שומרות בקנאות על הנתונים והגישה של ארגונים לא-ממשלתיים לניטור מדויק של מספר ההוצאות להורג באזורים אלו מוגבל ביותר.