מאז יולי 2021, מאות מבקשי מקלט מהמזרח התיכון אשר ניסו להיכנס לפולין דרך הגבול עם השכנה ממזרח, בלארוס, חוו הפרות בוטות של זכויותיהם כפליטים ובני אדם. רבים נעצרו באופן שרירותי, סבלו מתנאי מעצר משפילים במרכזי כליאה המוניים או הושארו בגבול ללא יכול להיכנס לפולין. לרבים מבין אלו אשר הצליחו לעבור את הגבול לא ניתנה גישה להליך בקשת מקלט הוגן וחלקם הוחזרו בכוח לארצות המוצא בניגוד מוחלט לאמנת הפליטים, עליה חתומה פולין, האוסרת על גירוש או החזרה בכפייה לפני בדיקת בקשת המקלט.
בדו”ח שפרסמה אמנסטי אינטרנשיונל בתחילת חודש אפריל, “אכזריות, לא חמלה”, נקבע כי הרשויות המקומיות בפולין מפרות באופן חמור את זכויותיהם של מבקשי המקלט אשר הגיעו למדינה דרך בלארוס, לרבות שימוש בסמים מרדימים במהלך הגירוש בכפייה, התעללות ויחס משפיל ומבזה. ב-2021 השלטונות הפולניים עצרו קרוב לאלפיים מבקשי מקלט אשר הגיעו לפולין מבלארוס. בנוסף, מאות מבקשי מקלט נותרו תקועים בגבול בין בלארוס ופולין, לרבות בחודשי החורף, וזאת ללא ציוד מתאים, כאשר אף אחת מהמדינות אינה מכירה בזכויותיהם.
אמנסטי אינטרנשיונל העבירה ביקורת חריפה על הסטנדרט הכפול שמציגה פולין כלפי מבקשי מקלט; מצד אחד, מבקשי המקלט שמנסים להגיע למדינה דרך בלארוס סובלים מהתעמרויות חוזרות ונשנות עד כדי אלימות והפרות של אמנת הפליטים. מאידך, מאז החלה הלחימה באוקראינה, פולין פתחה את הגבול בפני מבקשי מקלט אוקראינים. על אף שאמנסטי מברכת על כל עזרה ממשלתית לפליטים אוקראינים, הסטנדרט הכפול של ממשלת פולין מצביע על הבחנה בין מבקשי מקלט עקב ארץ מוצאם.
“מבקשי מקלט אשר חצו את גבול בלארוס לפולין […] עצורים כעת במרכזי מעצר מטונפים וצפופים, שבהם הסוהרים חושפים אותם לטיפולים פוגעניים ומונעים מהם קשר עם העולם החיצון.”
דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל
מעצרים שרירותיים ותנאי מעצר זוועתיים
ממצאי הדו”ח חושפים כי שוטרי הגבול הפולנים מרכזים באופן שיטתי את מבקשי המקלט לאזורים מצומצמים וכאשר הם מנסים לעבור את הגבול שוטרי ההגירה הודפים אותם באלימות חזרה לצד הבלארוסי, לעיתים תוך איומים בנשק חם. אמנסטי אינטרנשיונל ערכה ראיונות עם מבקשי מקלט רבים אשר העידו על טראומה שנגרמה להם בארצות המוצא אך גם עקב היחס המחפיר של ממשלת פולין. רבים מהם סובלים מבעיות פסיכולוגיות, לרבות חרדה, נדודי שינה, דיכאון ומחשבות אובדניות – כל זאת ללא כל תמיכה פסיכולוגית.
למרבה הצער, גם מבקשי המקלט אשר הצליחו לחצות את הגבול לא זוכים לנחת. אמנסטי בדקה ומצאה כי הרוב המכריע של מבקשי המקלט אשר הגיעו לפולין דרך בלארוס והגישו בקשת מקלט, נעצרו באופן אוטומטי ולעיתים קרובות הם מוחזקים לפרקי זמן ממושכים ובלתי מוגבלים במרכזים צפופים המציעים מעט פרטיות וגישה מוגבלת למתקנים סניטריים, לרופאים, לפסיכולוגים או לסיוע משפטי.
רבים ממבקשי המקלט אשר שוחחו עם אמנסטי שהו בבית המעצר ודרז’ין (Wędrzyn), שבו עד 24 גברים עצורים נמצאים בחדר בשטח שמונה מטרים רבועים בלבד. בשנת 2021, הרשויות הפולניות הקטינו את השטח המינימלי הנדרש לעצירים זרים משלושה מטרים רבועים לאדם לשניים, מחצית מהתקן המינימלי של מועצת אירופה למרחב מחיה אישי בבתי כלא ובתי מעצר.
אסירים אשר שוחררו מבית המעצר בודרז’ין העידו בפני אמנסטי כי כאשר הגיעו למקום הסוהרים אמרו להם: “ברוכים הבאים לגואנטנמו”. רבים מהם היו קורבנות של עינויים במדינות מולדתם, ולאחר מכן עברו חוויות קשות הן בבלארוס והן על הגבול עם פולין.
“אחרי כל העינויים שעברתי בכלא בסוריה, האיומים על המשפחה שלי ואחר כך חודשים בדרכים, אני חושב שלבסוף נשברתי בודרז’ין.”
חאפיז, פליט סורי, בראיון לאמנסטי אינטרנשיונל
תקועים בגבול
על פי דיווחים, ב-20 במרץ, הרשויות בבלארוס פינו קרוב ל-700 פליטים ומהגרים אשר שהו במחסן בכפר ליד הגבול. בין המפונים היו משפחות רבות עם ילדים צעירים ואנשים הסובלים ממחלות ומוגבלויות קשות. לאחר שפונו מהמחסן הם מצאו עצמם תקועים ביער בטמפרטורות מתחת לאפס, ללא מחסה, מזון, מים או גישה לטיפול רפואי. רבים מהם “נתקעו” ביער והם חווים התעללות יומיומית מצד שומרי הגבול הבלארוסים, המשתמשים בכלבים ובאלימות כדי לאלץ את מבקשי המקלט לעזוב ולחצות את הגבול לפולין.
“מאות אנשים אשר נמלטו מעימותים במזרח התיכון וחלקים אחרים של העולם נותרו תקועים על הגבול בין בלארוס לפולין. ממשלת פולין חייבת להפסיק מיד את ההחזרות בכפייה […] הקהילה הבינלאומית – כולל האיחוד האירופי – חייבת לדרוש כי הלכודים בגבול פולין-בלארוס יזכו לאותו יחס […] כמו כל קבוצה אחרת המחפשת מקלט באירופה.”
ילנה סזאר, חוקרת אזורית באמנסטי אינטרנשיונל
אמנסטי אינטרנשיונל ראיינה 75 מבקשי מקלט אשר הגיעו לבלארוס בכדי להיכנס לאיחוד האירופי בין יולי לנובמבר 2021. כולם העידו כי קיבלו הבטחות שווא שיוכלו לעבור בקלות את הגבול ולהיכנס לאיחוד האירופי. רוב מכריע של המרואיינים הגיעו מעיראק, והשאר מסוריה, לבנון וסודן.