דו”ח משותף של אמנסטי ו-Human Rights Watch קובע כי נעשו פשעים נגד האנושות ומעשי זוועה שיטתיים בחבל תיגראי
נדרש סיוע הומניטרי דחוף להגנה על הקהילות המקומיות
באזור הסכסוך שבחבל מערב תיגראי, כוחות הביטחון של מדינת אמהרה הסמוכה ובעלי בריתם מבצעים מסע טיהור אתני חסר רחמים נגד אוכלוסיית התיגרינים
המערכה הכוללת הרג, אונס, מעצרים המוניים וגירושים בכפייה עולה לכדי פשעים נגד האנושות
על ממשלת אתיופיה להורות לכוחות הביטחון ולמיליציות לחדול לאלתר ממעשי הזוועה, לאפשר כניסת ארגונים הומניטריים לאזור, לרבות מתקני המעצר, ולתמוך במאמצים לאיתור האחראים לפשעים החמורים ולהעמדתם לדין
הפרות זכויות נרחבות שביצעו כוחות הביטחון המקומיים של מדינת אמהרה ורשויות אזרחיות בחבל מערב תיגראי שבאתיופיה נגד האוכלוסייה התיגרינית מאז נובמבר 2020 עולים לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כך לפי דו”ח חדש שפורסם הלילה (6 באפריל) על-ידי אמנסטי אינטרנשיונל וארגון משמר זכויות האדם (HRW). הרשויות באתיופיה מגבילות גישת גורמים בלתי תלויים לאזור על מנת למנוע דיווחים על מסע הטיהור האתני.
הדו”ח שכותרתו “נמחה אתכם מעל פני האדמה: פשעים נגד האנושות וטיהור אתני בחבל מערב תיגראי שבאתיופיה”, מתעד כיצד מאות אלפי אזרחים תיגרינים נפלו קרבן לגירוש שיטתי באמצעות איומים, הרג בלתי חוקי, אלימות מינית, מעצרים שרירותיים המוניים, ביזה והעברת אוכלוסיות בכפייה תוך מניעת גישה וסיוע הומניטרי. הגירוש השיטתי התבצע בהוראת בכירים שמונו לאחרונה במערב תיגראי, הוצא לפועל בתמיכת כוחות הביטחון ממדינת אמהרה הסמוכה, והתאפשר הודות להסכמה שבשתיקה מצד כוחות הביטחון הפדרליים של אתיופיה וייתכן שאף בהשתתפותם. המתקפות הנרחבות והשיטתיות נגד האוכלוסייה התיגרינית האזרחית עולות לכדי פשעים נגד האנושות ונחשבות לפשעי מלחמה.
“מאז נובמבר 2020, בניצוחם של כוחות הביטחון של אמהרה ובעלי תפקידים במדינה, מתבצע מסע טיהור אתני חסר רחמים נגד התיגרינים במערב תיגראי במטרה לגרשם מבתיהם”, מסביר קנת’ רוט (Kenneth Roth), מנכ”ל HRW. “הרשויות באתיופיה עיקשות בהכחשת היקפם המחריד של הפשעים המבוצעים תוך שהן נכשלות באופן מחפיר בטיפול בהם”.
על הממשל באתיופיה לפעול לאלתר ולאפשר לארגוני הסיוע ההומניטרי להיכנס לאזור הסכסוך ולפעול בהם; לשחרר את כל האזרחים שנעצרו ללא עילה; לחקור ולהעמיד לדין את האחראים להפרות זכויות האדם. על כל הסכם שייחתם על ידי הצדדים לסכסוך המזוין לכלול פרישת כוחות שמירת שלום בהובלת האיחוד האפריקאי (AU) בחבל מערב תיגראי על מנת להבטיח את שלומן וביטחונן של הקהילות השונות בנות המקום ולהגן על זכויותיהן.
“התגובות מצד שותפותיה האזוריות והבינלאומיות של אתיופיה אינן משקפות את חומרת הפשעים המתבצעים במערב תיגראי,” מוסרת אנייס קאלאמאר, מזכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל. “על הממשלות שמהוות צד כל שהוא בנושא להשמיע את קולן על מנת לעצור את מסע הטיהור האתני, לאפשר לתיגרינים לשוב, בביטחון ומרצונם החופשי, אל בתיהם, ולפעול ביחד למען השגת צדק עבור קורבנות הפשעים האכזריים הללו”.
חבל מערב תיגראי הוא שטח אדמיניסטרטיבי פורה במדינת תיגראי שבאתיופיה. מאז שנת 1992, טענות לריבונות על מערב תיגראי היוו מקור למתיחות ואי-הסכמה בנוגע לגבולות האזור ולזהות תושביו. בתוך שבועיים מפרוץ הסכסוך בתיגראי בנובמבר 2020, צבא אתיופיה בסיוע בעלות ברית ומיליציות ממדינת אמהרה הסמוכה השתלטו על חבל מערב תיגראי, ומאז החבל מצוי תחת שליטתם.
בראשית המתקפה ביצעו כוחות צבא אתיופיה ובעלי בריתם פשעי מלחמה נגד הקהילות התיגריניות, בהם הפגזה ללא אבחנה של ערים וכפרים והוצאות להורג ללא משפט. עשרות אלפים נאלצו להימלט לחלקים אחרים של תיגראי או לחצות את הגבול לסודן. מיליציות תיגריניות ותושבים מקומיים ביצעו אף הם פשעי מלחמה נגד אמהרים תושבי המקום ונגד אמהרים אחרים המבקרים באזור לצורכי עבודה, בין השאר במהלך הטבח בעיר מאי קדרה ב-9 בנובמבר, אירוע שזכה לסיקור בכלי התקשורת בשל היקפו.
בחודשים שלאחר מכן מונו בעלי תפקידים חדשים בממשל מערב תיגראי ובפיקוד הכוחות המיוחדים של מדינת אמהרה (ארגון פרה-מיליטרי אזורי), שהובילו מסע טיהור אתני שכוון נגד אוכלוסיית התיגרינים המקומית באזור.
מזה יותר מ-15 חודשים חוקרים מטעם אמנסטי אינטרנשיונל ו-HRW ראיינו יותר מ-400 איש, כולל ראיונות פנים-אל-פנים עם פליטים תיגרינים בסודאן, וראיונות מרחוק עם תושבים אמהרים ותיגרינים בחבל מערב תיגראי ובאמהרה, שהיו קורבנות לעבירות ופשעים או שהיו עדים להם. החוקרים עשו שימוש בדו”חות רפואיים ופורנזיים, מסמכים משפטיים, תמונות לווין ועדויות מצולמות בתמונות ובווידאו על מנת לאושש את הדיווחים והעדויות להפרות זכויות אדם חמורות.
מסע טיהור אתני
מאז סוף 2020, פועלים כוחות הביטחון האזוריים של מדינת אמהרה, בתיאום עם מיליציות מקומיות ובכירים שמונו לאחרונה ברשויות השונות ומובילים מסע רדיפה וטיהור אתני המכוון נגד התיגרינים.
במספר ערים ועיירות ברחבי מערב תיגראי הוצב שילוט המורה לתיגרינים לעזוב, ופקידים ובעלי תפקידים ברשויות דנו בגלוי בתוכניותיהם לגירוש. אישה תיגרינית מהעיירה בייקר (Baeker) מתארת איומים שהופנו כלפיה מצד פאנוס (Fanos) מיליציה אמהרית לא-רשמית: “הם חזרו ואמרו, כל לילה, ‘אנחנו נהרוג אתכם, צאו מהאזור'”. עלונים פוזרו ברחובות המציגים בפני תיגרינים אולטימטומים המתריעים כי ימותו אם לא יעזבו בתוך 24 או 72 שעות.
אלפי תיגרינים נעצרו על ידי הרשויות והוחזקו במעצר ממושך, בתנאי צפיפות קשים, כשהם חשופים להתעללות. באמנסטי אינטרנשיונל ו-HRW מאמינים כי אלפי תיגרינים עודם מוחזקים בתנאים מסכנים חיים.
כוחות הביטחון לא בחלו באמצעים כמו אונס קבוצתי, התעללות מילולית וגופנית, חטיפה ועבדות מינית. אישה תיגרינית בת 27 סיפרה כיצד חבר מיליציה דיבר אליה בזמן שאנשיו אנסו אותה: “אתם התיגרינים, צריך למחוק אתכם מעל פני האדמה שממערב [לנחל התכזה]. אתם הרוע ואנחנו מטהרים את דמכם”.
הרשויות במערב תיגראי הטילו הגבלות על תנועה וסיוע הומניטרי, ואף אסרו על שימוש בשפה התיגרית ומנעו גישת תיגרינים לאדמותיהם וחוותיהם על מנת לכפות עליהם לעזוב. כוחות הביטחון האמהרים, ובכמה מקומות גם כוחות אריתראים שנכחו במערב תיגראי, בזזו יבולים, צאן, מקנה וציוד, מונעים מהתיגרינים את מחייתם ופרנסתם. חוואי בן 63 מכפר דיוויז’ן (Division) עמד וצפה בזמן שקבוצת גברים השמידו את ביתו. אחד מהם אמר לו: “זאת לא אדמתך. אין לך זכות לכלום כאן”.
קהילות תיגריניות רבות, מבוהלות ועל סף רעב, חשו שאין להם ברירה אלא לעזוב. במקרים אחרים הרשויות המקומיות סיפקו להם משאיות או אוטובוסים שסייעו בגירוש עשרות אלפי תיגרינים מזרחה, לעבר מרכז תיגראי.
מתקפה מתוזמרת ומתואמת זו נמשכה חודשים רבים. עשרות אלפי תיגרינים נמלטו או גורשו עד מרץ 2021. הגירושים והפרות הזכויות החריפו שוב בנובמבר 2021, בגירוש נוסף של כעשרות אלפי תיגרינים זקנים וחולים, אימהות וילדים, בזמן שהגברים נעצרו על ידי כוחות אמהרה, שירו על כל מי שניסה להימלט.
הטבח בגשר על נהר תכזה
ב-17 בינואר 2021, המיליציה האמהרית הידועה בשם פאנוס (Fanos), יחד עם תושבים מקומיים, כלאו ועצרו עשרות גברים תיגרינים תושבי העיר אדי גושו (Adi Goshu).
חברים בכוחות המיוחדים של אמהרה ריכזו שישים גברים תיגרינים והוציאו אותם להורג על גדל נהר תכזה. עדי ראייה ומעט הגברים ששרדו האמינו שהרצח בוצע כפעולת נקם על נזקים כבדים שנגרמו לכוחות אמהרה בקרב נגד כוחות תיגריים ביום שקדם לכך.
“כשהם ירו בנו, אני נפלתי ראשון, ואז ראיתי איך אלו שעמדו לפני נורו ונפלו,” סיפר גבר בן 74 ששרד את האירוע. “והאנשים מאחורי נפלו עליי ונערמו מעליי… אחר כך, הם אמרו, ‘התיגרים האלה לא מתים בקלות, תירה שוב'”.
בעקבות הטבח אירעה נטישה המונית של תיגרינים את אדי גושו.
מוות במתקני מעצר
עצורים לשעבר שהוחזקו במתקני מעצר ברחבי תיגראי סיפרו שרבים מתו באתרי המעצר השונים שנוהלו בידי כוחות אמהרה ומיליציות פאנו. כמה מתו כתוצאה מעינויים, מניעת טיפול רפואי או מחסור במזון ובמים; אחרים נהרגו בידי השומרים. חוואי בן 72 סיפר: “הם [שומרי המיליציה האמהרית] כל הזמן אמרו לנו שמגיע לתיגרינים לרעוב… למוות”.
הן כוחות הביטחון הפדרליים של אתיופיה וכן הרשויות במדינת אמהרה הכחישו את הטענות לטיהור אתני במערב תיגראי. ב-25 בפברואר כתבו אמנסטי אינטרנשיונל ו-HRW לרשויות הפדרליות של אתיופיה, לרשויות מדינת אמהרה ולרשויות האזוריות של חבל תיגראי על אודות הממצאים בידי הארגונים. נכון לכתיבת שורות אלו, רק ממשלת מדינת אמהרה השיבה לטענות.
בעת סכסוך, כל הצדדים המעורבים מחויבים לפעול ולקיים את החוק ההומניטרי הבינלאומי – חוקי המלחמה. הכוחות האזוריים של אמהרה וכוחות הפועלות לצד ממשלת אתיופיה בחבל מערב תיגראי ביצעו פשעי מלחמה של רצח, עינוי, אונס, גירוש והעברה בכפייה והיעלמות כפויה. הפרות זכויות אלו בוצעו כחלק ממתקפה נרחבת או שיטתית כלפי אוכלוסייה אזרחית, כחלק מקידום מדיניות של מדינה או ארגון, ולפיכך נחשבים פשעים נגד האנושות.
על הממשל הפדרלי האתיופי ושותפיו הבינלאומיים והאזוריים לנקוט צעדים ממשיים על מנת להגן על כל הקהילות החיות במערב תיגראי, כולל שחרור מיידי של כל התיגרינים שנעצרו באופן שרירותי ומוחזקים במעצר, ולאפשר ניטור ושמירה על ביטחונם. ב-24 במרץ הכריזה הממשלה על הפסקת אש הומניטרית. בין אם ישנה הפסקת אש ובין אם לאו, על הרשויות הפדרליות והאזוריות באתיופיה לאפשר סיוע הומניטרי בלתי תלוי, לאורך זמן וללא הפרעות.
בנוסף, נמסר מאמנסטי אינטרנשיונל ו-HRW, על הממשלה לחדול מהפעלת כוחות המיליציה האלימים במערב תיגראי ולהורות להם להתפרק מנשקם. הוראות דומות יש לתת גם לכוחות המיוחדים של אמהרה ולכוחות הפדרליים האתיופיים, ולחקור את כל בעלי התפקידים שהיו מעורבים בהפרות ובפשעים החמורים. יש להשעות מתפקידם פקידים אזרחיים, כולל בכירים ברשויות הזמניות שהוקמו במערב תיגראי, שיימצאו מעורבים בהפרות ובפשעים החמורים, עד לתום חקירתם.
על כל הסכם שייחתם על ידי הצדדים לסכסוך המזוין לכלול פרישת כוחות שמירת שלום בהובלת האיחוד האפריקאי (AU) בחבל מערב תיגראי, המגובה בסמכויות מבוססות להגנה על האזרחים. רכיב זה חיוני על מנת להגן על זכויות האדם באזור, להמשיך את העברת הסיוע ההומניטרי ולהבטיח את שלומן וביטחונן של הקהילות המקומיות המצויות בסיכון. על שותפותיה האזוריות והבינלאומיות של אתיופיה להצטרף לקריאה זו.