אמנסטי: ילד ושני אזרחים נהרגו מתחמושת מצרר בשעה שתפסו מחסה בגן ילדים באוקראינה; עוד מוסדות חינוך הותקפו בלחימה
גן ילדים בצפון מזרח אוקראינה נפגע בבוקר יום שישי 25 בפברואר מתחמושת מצרר, שהשימוש בה אסור באופן נרחב ביותר, בשעה שאזרחים ניסו לתפוס מחסה במבנה. מהפגיעה נהרגו שלושה, בהם ילד, וילד נוסף נפצע. כך דיווחה הלילה אמנסטי אינטרנשיונל, על פי בדיקת מעבדות החירום של התנועה.
את המתקפה ככל הנראה ביצעו הכוחות הרוסיים שפעלו באזור, ולהם אף יש רקורד מביש ביותר של שימוש בתחמושות מצרר באזורי אוכלוסיה.
אמנסטי הצליחה לאשר שרקטת “אוראגאן” בקוטר 220 מ”מ הפילו תחמושות מצרר על מבנה של הפעוטון וגן הילדים סונצ’קו בעיירה אוחטירקה שבמחוז סומי באוקראינה, שבו תושבים מקומיים ביקשו למצוא מקלט מהלחימה. המתקפה הזו עשויה להיחשב כפשע מלחמה.
מתקפה מסוג זה מפירה את האיסור על מתקפות ללא שיקול דעת ופגעה במבנה לימודי שמבחינה חוקית זכאי להגנה מיוחדת. לפי האמנה בנושא תחמושות מצרר מ-2008, שעליה חתומות יותר מ-100 מדינות – אך רוסיה ואוקראינה אינן חתומות עליה – חל איסור מוחלט על השימוש, פיתוח, ייצור, רכישה, העברת ויצירת מלאי של תחמושות מצרר.
החוק הבינלאומי המנהגי אוסר על השימוש בסוגי נשק שבאופן אינהרנטי משמשים למתקפות ללא שיקול דעת, כגון תחמושות מצרר. כל מתקפה שכזו שהורגת או פוצעת אזרחים מהווה בהכרח פשע מלחמה.
צילומי וידיאו אוויריים ממל”ט בזירת הפגיעה מראים כי תחמושות מצרר פגעו לפחות בשבע נקודות במתחם, ארבע מהן על גג הבניין ושלוש מהן על המדרכה הצמודה לבניין. בצילומים ניתן לראות שני אזרחים שנפגעו והם מתבוססים בדמם.
בנוסף, עוד 65 תמונות וסרטונים שאמנסטי השיגה ואימתה ממקורות מקומיים מראים פרטים נוספים, את הנפגעים ומשפחותיהם ואת הנזק למבנה.
“בזמן שהלכתי באזור עם אשתי, היו פיצוצים”, העיד אדם בפני גורם מקומי שעובד עם אמנסטי. “הכל היה מכוסה בדם. תסתכלו על הדבר המזויין הזה, זה הורג אותי. העובדה שזה גן ילדים. מה זה מה שהם יורים עליו? הם יורים על מטרות צבאיות? איפה הן?”
רקטת “אוראגאן” בקוטר 220 מ”מ, מסוגי 9M27K או 9M27K1, נושאת 30 פצצות מצרר מסוג 9N235 או 9N210, שהן כמעט זהות וההבדל היחידי ביניהן הוא במשך ההשהייה של מנגנון ההשמדה העצמית שלהן. שבע הפגיעות על המבנה ולידו כוללות נזק אופייני שמצביע בבירור על שימוש בתחמושת מצרר מסוג 9N210/9N235, לרבות סדקים בעלי מאפיינים ברורים ביותר על הקרקע.
כפי שדווח בתחילה על ידי הארגון Bellingcat, המסתמך על מקורות פתוחים בתחקירו, שרידי חוטם הרקטה מסוג 9M27K ותא המטען שלה נמצאו כ-200 מטרים מזרחית למבנה. דיווחים נוספים המתבססים על מקורות פתוחים מצביעים על כך שהכוחות הרוסיים היו מערבית לעיירה אוחטירקה בזמן המתקפה, ושם היה מוצא הרקטה בהתבסס על חישוב מסלול התעופה שלה. ישנה אפשרות שמרכז לוגיסטי שנמצא 300 מטרים מצפון למבנה היה המטרה של המתקפה. עם זאת, משגרי רקטות רב קניים (MLRS) כגון משגרים המשמשים לירי רקטות “אוראגאן” בקוטר 220 מ”מ שנורו במתקפה זו, הם בלתי מדוייקים באופן ידוע לשמצה, אין להם מערכת הנחיה, ואסורים באופן החמור ביותר לשימוש באזורי אוכלוסיה אזרחית.
בנוסף, בשל העובדה שהם מפזרים תחמושת על פני אזורים נרחבים ביותר יש להם שיעור גבוה במיוחד של 20% נפלים שלא התפוצצו – ובכך הופכים לסיכון מתמשך לאזרחים. לפיכך, תחמושות מצרר הן מעצם טבען, באופן אינהרנטי, נשק שאינו מאפשר הפעלת שיקול דעת ולכן אסורים לשימוש הן על פי האמנה מ-2008 והן על פי דיני הלחימה האוסרים על מתקפות ללא שיקול דעת.
מתקפות על בתי ספר באוקראינה
זו המתקפה הרביעית על מבנה לימודי שאמנסטי הצליחה לאמת במהלך הסכסוך המזויין הזה. ב-17 בפברואר במהלך הסלמה בהפגזות, כוחות בתמיכת רוסיה פגעו בגן ילדים בעיירה סטניציה לוחנסקה, ופצעו שלושה אזרחים. בערב יום שישי 25 בפברואר טיל פגע בבית הספר מספר 48 במריופול וגרם נזק כבד למבנה. ב-26 בפברואר נגרם פיצוץ, ככל הנראה בגלל פגז ארטילרי, בקומה השנייה של גן ילדים בצ’רנייב, ובמקום פרצה שריפה שזוהתה ככל הנראה על ידי מערכות האינפרא אדום של לווייני VIIRS המשמשים לרוב למחקר סביבתי. לווייני NASA/NOAA זיהו גם הם מוקדים דומים בתאריך זה.
תחת החוק הבינלאומי ההומניטרי, מוסדות חינוך זכאים להגנה מוגברת כל עוד אינם משמשים למטרות צבאיות. אף אחד מהמוסדות שאמנסטי תיעדה ואישרה שנפגעו, ככל הנראה, לא שימשו למטרות צבאיות. הצדדים המעורבים בסכסוך נדרשים לתשומת לב מוגברת על מנת שלא לפגוע או להרוס מבנים של מוסדות חינוך, וזו דרישה שהכוחות הרוסיים ככל הנראה אינם עומדים בה, לפי מספר המתקפות ההולך ועולה.
ב-2019 תמכה אוקראינה בהצהרה בנוגע לבטיחות מוסדות חינוך, שכוללת מחוייבות לחיזוק ההגנות של בתי ספר בזמן סכסוך מזויין ולהגבלת השימוש של מבנים כאלה למטרות צבאיות כל הצדדים המעורבים חייבים לכבד את ההצהרה.
אמנסטי סבורה שכל בן אדם המבצע פשעי מלחמה חייב לעמוד אישית לדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי או בפני מסגרת צדק פלילי בינלאומי אחרת, ברמה הלאומית או הבינלאומית. אמנסטי קוראת למדינות החברות באו”ם ולבית הדין הבין לאומי הפלילי לפעול בדחיפות באוקראינה לאיסוף אפקטיבי ובזמן סביר של עדויות וראיות לפשעי מלחמה לפי החוק הבינלאומי, ולשימור שלהן.
אף על פי שרוסיה ואוקראינה שתיהן אינן חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, אוקראינה קיבלה את סמכות השיפוט של בית הדין בשנת 2015, על מנת לחקור ולשפוט פשעי מלחמה שלכאורה בוצאו בשטחה ב-20 בפברואר 2014.