בחודש ינואר האחרון, ולאחר מחקר ממושך של אמנסטי אינטרנשיונל, פורסם הדו”ח “המסורות שלנו נהרסות” אשר חושף את ממדי האסון האקלימי והתרבותי אשר חווים העמים הילדיים בקמבודיה. בין השנים 2001 ל-2020 נכרתו בקמבודיה כ-2.5 מיליון דונם של יערות, פי שמונה משטחה של מדינת ישראל. כריתת עצים לא חוקית הפכה לאיום ממשי על יערות הגשם במדינה, שחלקים נרחבים מהם כבר נהרסו.
בנוסף לאיומים המתועדים היטב במחקר של אמנסטי אינטרנשיונל – כי כריתת היערות מהווה אסון למגוון הביולוגי ותורמת למשבר האקלימי, הדו”ח חשף גם השלכות חמורות על זכויות אדם ופגיעה קשה בעמים הילידיים באזור. החוקרים של אמנסטי ליוו את הנפגעים העיקרים מכריתת היערות, הקבוצה האתנית קוי (Kuy) וניתחו את המדיניות של הרשויות המקומיות בקמבודיה, אשר לפי מסקנות הדו”ח, תורמות להפרות זכויות אדם ואקלים.
שני האזורים אשר נמצאים בסיכון הגבוה ביותר הם היערות פרי לאנג במרכז המדינה ופרי פרה רוקה בצפון. שני האזורים נחשבים לשמורות טבע מוגנות והם מאוכלסים על ידי עמים ילידיים רבים, בהם המיעוט האתני קוי. בשיתוף פעולה עם הארגון האקלימי Space4Good, אמנסטי אינטרנשיונל מעריכה כי 6,271 הקטארים של יערות נכרתו בשני האזורים האלה בשנת 2021 בלבד – שווה ערך ל-8,784 מגרשי כדורגל. ניתוח עמוק יותר שנעשה באמצעות חישה מרחוק (Remote sensing) לאורך השנים חשף כי כ-64% משטח היערות בקמבודיה נכרתו רק בעשור האחרון.
דו”ח אמנסטי מבוסס על עבודת שטח, מחקר וראיונות עם 20 פעילים קהילתיים המעורבים בהגנה על שמורות הטבע המקומיות. המחקר קובע כי הרשויות בקמבודיה מפרות זכויות אדם המוגנות ע”י חוקים מקומיים ואמנות בינלאומיות. ע”פ אלו, על המדינה להגן על זכויות האדם, לרבות זכויות תרבותיות של העמים הילדים. עם זאת, המחקר מוכיח כי בירוא יערות בשמורות הטבע נעשה בשיתוף פעולה של גורמים שלטוניים, דבר המאפשר את המשך הפרת הזכויות. רצ’רד פירסהאוס, ראש משבר סביבה באמנסטי אינטרנשיונל, אמר כי:
כריתת עצים בלתי חוקית משתוללת בקמבודיה ומהווה איום קיומי על היערות שנותרו במדינה, וכן על העמים הילידיים התלויים בהם לפרנסתם, תרבותם והפרקטיקות הרוחניות שלהם.
ההשלכות של כריתת היערות בקמבודיה
לפי הדו”ח, הפגיעות העיקריות בזכויות העמים הילידיים בקמבודיה בעקבות הכריתה הלא חוקית של היערות באות לידי ביטוי במספר היבטים מרכזיים: פגיעה תרבותית, כלכלית, אקלימית ובמגוון הביולוגי. כמו כן, אמנסטי חושפת היקף גדול של מקרי שוחד ושחיתות ממשלתית הקשורים לכריתת העצים. כיום, חיות בקמבודיה כ-24 קבוצות שונות של עמים ילדים, הקוי היא מהגדולות שבהן. רובן שומרות על קשר הדוק עם האדמות, הטבע והיערות ויש להן תלות כלכלית ותרבותית ביערות. אם תמשיך כריתת העצים והפגיעה בשמורות הטבע ישנו חשש להמשך קיומו של אורח החיים המסורתי של קבוצות אלו.
לצורך המחקר, אמנסטי אינטרנשיונל ראיינה מספר אנשי קוי, אשר הביעו דאגה ממשית מפני איבוד הסביבה התרבותית והכלכלית שלהם. הם סיפרו כי האיום הגובר על היערות בשמורות הטבע מעמיד את המשך הקהילה שלהם בסכנה. אחד מבני הקוי אמר: “היערות סביבנו הם חלק מבריאות הקהילה שלנו.” מרואיינת אחרת ציינה כי:
אני מרגישה שלא נשאר כמעט כלום מהתרבות שלנו. הדור הצעיר לעולם לא יזכה להכיר את כל המקומות החשובים לנו ביערות […] יש כפרים עתיקים שהיו פעם בתוך היער […] כעת, המקומות האלה נהרסו בגלל כריתת העצים.
אנשי הקוי משתמשים בעצי היער ומתפרנסים מהם באופן בר-קיימא, בין השאר על ידי איסוף של שרף עצים ומכירתו בדרך שאינה פוגעת בעצים ומאפשרת להם להמשיך להתקיים. ככל שבירוא היערות גדל, כך גם הפגיעה הכלכלית בעמים הילידיים. התאגידים אשר אחראים על הכריתה הלא חוקית של היערות בקמבודיה משתמשים בעצים לייצור רהיטים, ולרוב הם כורתים את העצים בהם העמים הילידים משתמשים. בדרך זו, התאגידים מדלדלים את כמות העצים מהם מתפרנסים בני הקבוצות המקומיות ומשפיעים גם על מחירי השוק, לרעתם של הילידים.
בשתי שמורות הטבע אשר מוזכרות בדו”ח אמנסטי, תיארו בני העמים הילידיים כי השוטרים והפקידים של המשרד לאיכות הסביבה, אשר אמורים להגן על היערות, דורשים ומקבלים שוחד מהתאגידים שכורתים את העצים בכדי להתעלם מהעבירה על החוק. כמו כן, אמנסטי תיעדה פעמים רבות כי הרשויות המקומיות מנעו מפעילי סביבה גישה לשמורות הטבע בכדי שממדי האסון האקלימי-תרבותי לא ייחשפו. לכן, המסקנה של המחקר הממושך היא כי המדיניות הנוכחית של הרשויות המקומית מאופיינת בשחיתות והתעלמות באופן מוחלט מזכויות העמים הילידיים, דבר אשר מוביל להפרות זכויות אדם. אם השלטונות לא ישנו מסלול בקרוב, אמנסטי צופה כי שמורות הטבע המוגנות של קמבודיה ייעלמו בקרוב.