© LOC FIFA

כרטיס אדום: הפרות זכויות אדם בהכנות לגביע העולם

בעוד פחות משנה ייפתח המונדיאל ה-22 במספר, הטורניר שמאגד אליו את נבחרות הכדורגל הטובות בעולם ונחשב לאחד מאירועי הספורט הגדולים ביותר. זו אינה הפעם הראשונה שטורניר הכדורגל נמצא במרכז פרשה של הפרות זכויות אדם אשר מעיבה על החגיגה הספורטיבית. אחת השערוריות הגדולות בהיסטוריה של המונדיאל הייתה ב-1978 כאשר ארגנטינה אירחה את הטורניר. מדינות ושחקנים רבים התנגדו לקיומו במדינה הדרום-אמריקאית, שהייתה תחת שליטה של החונטה הצבאית, שנודעה לשמצה בשל היעלמויות כפויות של מתנגדי משטר והפרות זכויות אדם חמורות נוספות. הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א) הכריזה בדצמבר 2009 על המארחת של גביע העולם לשנת 2022. בעוד חלק נכבד מאוהדי הכדורגל מסביב לגלובוס לא מכירים בהכרח את היכולות הספורטיביות של המדינה שנבחרה – אמירות קטנה בצפון-מזרח חצי האי ערב ושמה קטאר. אנחנו באמנסטי אינטרנשיונל רוצים שתכירו דווקא צד אפל ומדכא יותר. 

בעשור שחלף מאז שזכתה באירוח היוקרתי, קטאר ייבאה לשטחה מיליוני מהגרי עבודה, בעיקר מאסיה ואפריקה, על מנת שייבנו אצטדיונים, בתי מלון ואתרים נוספים לקראת המונדיאל והגעתם של מיליוני התיירים אשר צפויים לפקוד את המדינה עבור הטורניר. אמנסטי אינטרנשיונל מצאה כי במהלך השנים אלפי מהגרי עבודה חוו הפרות זכויות אדם קשות במסגרת עבודתם בקטאר: עבודות בכפייה, החרמת דרכונים ודיכוי קשה של חופש התנועה, איסור על החלפת עבודה בתוך המדינה או הצטרפות לאיגודי עובדים, סביבת עבודה לא בטוחה שמעמידה את העובדים בסכנת חיים ועוד. בשנים האחרונות, אמנסטי מציינת כי אמנם חל שיפור קל במצבם של מהגרי העבודה בקאטר, במיוחד מאז שנעשו רפורמות במדינה, אך בסופו של דבר השינוי קטן מידי, מאוחר מידי ולא נאכף דיו.

כרזה שפרסמה אמנסטי אינטרנשיונל גרמניה לקראת מונדיאל 1978 בארגנטינה: "כן לכדורגל, לא לעינויים". היום הנסיבות שונות, אך יש צורך במחאה דומה.

“Fussball Ja – Folter Nein (Football Yes – Torture No)”. Poster created by Amnesty International Germany for the Argentinean Football World Cup in 1978. Design: Klaus von Frieling

ספירה לאחור – עוד פחות משנה מתחילים

בדו"חות שפרסמה אמנסטי אינטרנשיונל ב-2020 ו-2021, "ספירה לאחור למונדיאל 2022", נטען כי מאז שמהגרי עבודה החלו להגיע לקטאר במספרים גדולים, הם חווים הפרות זכויות אדם קשות, בהן עיכובים בתשלום השכר, עבודה ללא תשלום, ימי עבודה ארוכים במזג אוויר קיצוני, תשלום עמלות גבוהות שמכניסות את העובדים לחובות כלכליים, הגבלות חריפות על חופש התנועה, סכנות באתר הבנייה, כאשר מצב זכויות האדם של העובדים רק הוחמר בעקבות מגפת הקורונה. כל אלו ועוד שמים סימן שאלה גדול על המימד האנושי בהכנות לטורניר, שאמור להיות חגיגה ספורטיבית ותרבותית כלל עולמית. במרכז הביקורת של אמנסטי עומדת "שיטת הקאפלה" ( ;Kafalaבתרגום – מערכת חסות) שמונהגת עד היום בקטאר. המערכת מנטרת מהגרי עבודה ממדינות שכנות, בעיקר בסקטור הבנייה, וכאשר הם מגיעים, הם מחויבים להיות תחת חסות של אדם. ברוב המקרים נותן החסות של המהגר הוא המעסיק שלו, מה שפותח דלת לניצול.

ב-2009 קטאר עיגנה בחוק באופן רשמי את האיסור של מהגרי עבודה לעזוב את המדינה או להחליף את מקום עבודתם ללא רשות המעסיקים שלהם, לאחר ביקורת בינלאומית חריפה, ב-2014 הבטיחה הממשלה הקטארית לבטל את שיטת הקאפלה. באוקטובר 2018 הודיעה קטאר על ביטול הדרישה לקבלת אישור יציאה מהמדינה מהמעסיק – עם זאת, אמנסטי אינטרנשיונל מצאה כי הביטול לא תקף על כלל העובדים וקרוב ל-200,000 מהם עדיין לא יכולים לעזוב את המדינה ללא אישור המעסיק. כמו כן, בינואר 2020 הודיעה קטאר על העלאה של כ-30% בשכר המינימום, שהיום עומד על 275 דולר – כ-850 שקלים בחודש. בפרסום שיצא בחודש שעבר, טוענת אמנסטי אינטרנשיונל כי גם היום אלמנטים של המערכת המדכאת עדיין נפוצים. מהגרי עבודה העידו בפני אמנסטי כי גם היום הם מתמודדים עם מכשולים משמעותיים בהחלפת מקום העבודה או עזיבה של המדינה והם חווים התעמרויות קשות מצד המעסיקים שלהם. 

Migrant workers pause to eat at the Sports City area of Doha, Qatar – © Sam Tarling/Corbis via Getty Images)

ללא בדיקות רציניות – מוות המוני של מהגרי עבודה 

באוגוסט 2021 פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל את הדו"ח "בשיא חייהם: מותם של מהגרי עבודה בקטאר". הדו"ח חוקר באמצעות מומחים רפואיים מובילים בתחום ובחינה של נתונים ממשלתיים את מותם של אלפי מקרי מוות של מהגרי עבודה בקטאר. אמנסטי מאשימה את הרשויות בכישלון נחרץ להגן על מהגרי העבודה בסקטור הבנייה לקראת המונדיאל 2022. אמנסטי ניתחה 18 תעודות פטירה וראיינה את משפחותיהם של שישה גברים, כולם היו בני 30 עד 40 במותם. הביקורת המרכזית של אמנסטי היא אי-ההתייחסות של הרשויות המקומיות למזג האוויר הקיצוני ולשעות העבודה הארוכות בפירוט סיבות המוות. סטיב קוקבורן, ראש האגף לצדק כלכלי וחברתי באמנסטי, אמר כי:

"כשגברים צעירים ובריאים מתים בפתאומיות לאחר שעבדו שעות ארוכות בחום קיצוני, זה מעלה שאלות רציניות לגבי בטיחות תנאי העבודה בקטאר. הכשלון בחקירת הסיבות שהובילו למותם של מהגרי עבודה, מאפשר לרשויות בקטאר להתעלם מסימני אזהרה שיכלו, אם יטופלו, להציל חיים."

מומחים אפידמיולוגיים אמרו לאמנסטי כי בכ-99% מהמקרים ניתן לזהות את סיבת המוות. לעומת זאת, בקטאר קרוב ל-70% מהמקרים נותרו בלתי מוסברים. אמנסטי מצאה כי המערכת הקטארית משתיקה את חקירה של נסיבות המוות תוך כדי שהיא לא עושה מספיק בכדי למנוע את מותם של מהגרי העבודה. במהלך העשור האחרון, אלפי מהגרי עבודה צעירים מתו בקטאר באופן פתאומי ובלתי צפוי למרות שעברו את הבדיקות הרפואיות לפני שהגיעו למדינה. שלטונות קטאר, באופן מכוון, לא חקרו כראוי את מותם, מנעו דיאגנוזה שתקבע האם מתו כתוצאה מהעבודה, ובכך לא אפשרו למשפחותיהם לקבל פיצוי מהמעסיק או מהרשויות המקומיות. אמנסטי אינטרנשיונל אספה עדויות רבות שמקשרות בין המוות בטרם עת ותנאי העבודה הלא בטוחים וחושפת כי לרוב נכתב שסיבת המוות "טבעית" או עקב כשל לבבי מעורפל. בכך, אמנסטי טוענת כי הרשויות המקומיות עשו מעט מידי בכדי למנוע אסונות נוספים וכדי לחקור את היקף מקרי המוות הבלתי מוסברים.

Construction workers on a new sky scrapper. (Photo by Jason Larkin/Construction Photography/Avalon/Getty Images)

לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ביותר שנערך אי פעם במזרח-התיכון, אנו באמנסטי אינטרנשיונל נמשיך לעקוב, לחקור ולדווח על כל הפרה של זכויות אדם בהכנות לאירוע ולאחר-מכן. המונדיאל לא צריך לבוא בחשבון על זכויותיו של אף אחד.