בסקר מיוחד בקרב הציבור היהודי בישראל, שנעשה עבור אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, עולה שורה של ממצאים מפתיעים ביחס לארגוני זכויות האדם; בין היתר, רוב המשיבים, מכל העמדות הפוליטיות, תמכו בקיום של מוסדות בינלאומיים לשמירה על זכויות האדם, ויחד עם זאת רוב המשיבים רואים בהם גופים לא הוגנים
רוב מוחלט של אזרחי ישראל היהודים סבורים שארגוני זכויות האדם הם הכרחיים לשמירה על הדמוקרטיה. כך עולה מסקר שנערך עבור אמנסטי אינטרנשיונל ישראל בקרב 507 משיבים מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. הסקר התבצע באמצעות פאנל אינטרנטי של חברת iPanel בין התאריכים 4-10 במאי 2021. הפסיכולוג הפוליטי, ד”ר חגי אלקיים שלם, ליווה את כתיבת הסקר וניתח את תוצאותיו. (למעלה מ-80% מהמשיבים הגיבו לפני ההסלמה המשמעותית ב-9 במאי ואנו סבורים כי להסלמה היתה השפעה זניחה על תוצאות הסקר)
משיבים שמחזיקים בכלל העמדות הפוליטיות תמכו בטענה לפיה “ארגוני זכויות האדם צריכים לייצג את העמדה של מי שזכויותיהם נפגעו, ופחות את העמדה של המדינה”. כמו כן, שררה הסכמה בקרב כלל המשיבים עם ההיגד “ארגוני זכויות האדם הכרחיים לקיומה של מדינה דמוקרטית” בקרב כלל הקבוצות (ראו גרף). ההסכמה הגורפת עם שני ההיגדים הללו היא משמעותית במיוחד, לאור התפישה הדומיננטית בשיח התקשורתי וברשתות החברתיות, לפיה ארגוני זכויות האדם מוטים נגד ישראל. תשובות הנסקרים מלמדות כי גם אם אין הסכמה עם פעולות ספציפיות של הארגונים, חשיבותם של הארגונים לדמוקרטיה מתפקדת ברורה לרוב המשיבים.
כמו כן, לפי הסקר, המשיבים מכירים בחשיבותן של זכויות האדם כשלעצמן: 62.9% מכלל המשיבים, ובתוכם 47% מאנשי הימין, אחוז דומה בימין-מרכז, יותר מ-60% במרכז-שמאל וכמעט 90% בשמאל, מאמינים שמדינות ששומרות על זכויות אדם הן מדינות משגשגות, בטוחות וחזקות. כמו כן, יותר מ-60% ממי שהגדירו עצמם אנשי ימין, ויותר מ-70% בימין-מרכז, סבורים שהשמירה על זכויות האדם די משפרת או מאוד משפרת את חייהם (ראו גרפים).
בנוסף, באופן מפתיע יחסית, יותר מ-55% מאנשי הימין תומכים בקיום מוסדות המשפט הבינלאומי, ויותר מ-70% מאנשי הימין-מרכז תומכים בקיומם. עם זאת, בסקר ניתן לראות כי התמיכה במנגנון של מוסדות בינלאומיים שיכולים להתערב בנעשה בתוך מדינות על מנת לשמור על זכויות האדם, מתרסקת כשזה עשוי לאיים על ישראל. אמנם רק חלק קטן מהמשיבים תמך בהיגד ש”המוסדות הבינלאומיים חשובים אך ישראל היא מקרה מיוחד”, אבל רבים, כולל בשמאל מרכז (34.2%) ובשמאל (23.4%), תמכו בהיגד הפופוליסטי לפיו “התערבות בינלאומית היא חיונית כשמדובר בדיקטטורות, בדמוקרטיות רק העם מחליט”. ההיגד נוסח בהתאם לטענות החוזרות ונשנות שמשמשות גורמים המבקשים לתקוף את ארגוני זכויות האדם, ואף לעשות להם דה לגיטימציה. התמיכה בהיגד הזה מעידה על כך שהמסרים הללו נטמעים ומופנמים, ומחלחלים גם בקרב מי שמבינים היטב שזכויות אדם הן הכרחיות לשמירה על הדמוקרטיה. ראוי לציין כי בשמאל-מרכז התמיכה בהיגד פופוליסטי זה הייתה גבוהה יותר מהתמיכה בהיגד לפיו “תמיד ראוי לפנות לגורמים בינלאומיים, כי זכויות האדם הן לא עניין פנימי של מדינות” (25.2% לעומת 34.2% בהתאמה). תמיכה זו עשויה להעיד על התחזקות התפישה הפופוליסטית והמצומצמת של דמוקרטיה לפיה “הרוב קובע” הוא העיקרון הרלוונטי היחיד (ראו גרפים).
בהמשך נשאלו המשיבים עד כמה לדעתם הגופים שאוכפים את המשפט הבינלאומי פועלים באופן הוגן כלפי ישראל. קו השבר ניכר בין אנשי השמאל לאנשי המרכז-שמאל וימינה משם, כאשר רק רק השמאל מייחס הוגנות לגופי המשפט הבינלאומי, בעוד שבשאר המחנות קיים רוב מכריע שמאמין בחוסר-ההוגנות של גופים אלה. יש לציין שגם בקרב השמאל, רוב התומכים – 32.8% – בחרו באפשרות הנייטרלית ביותר שהייתה זמינה להם, וכנראה אינם תומכים נלהבים של הגורמים הבינלאומיים האוכפים את המשפט הבינלאומי. לאור הממצאים האחרים נדמה כי מרבית הציבור היהודי תומך באופן עקרוני בקיומם של גופים בינלאומיים שעוסקים בהפרת זכויות אדם אך מסתייג בחריפות מהגופים הקיימים כיום.
