אמנסטי ישראל: תגובת הצבא מבישה, ככל שזה נוגע לגירוש פלסטינים משטחים ציבוריים ישנה התחמקות שיטתית מענישה של פושעי השנאה ומי שמסייעים להם מטעם כוחות הצבא והמשטרה. תקיפה ואיומים שמובילים לגירוש המותקפים איננה “הפסקת אירוע חיכוך”
אתמול, 25.05.21, השיב הצבא לפניית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל ביחס לטיפול בחיילים שהשתתפו בגירוש משפחת עבד אל האדי ועדכן כי לא יינקטו נגדם הליכים משפטיים, וכי התקרית תסתכם בחידוד נהלים ברמה הפיקודית. בפברואר השנה ניסו מתנחלים חמושים לגרש את משפחת עבד אל האדי בשעה שערכה פיקניק ביער, בשטח ציבורי לחלוטין, סמוך לכפר ג’יביא שבגדה המערבית הכבושה. לאחר שהאיומים לא הועילו, הזמינו המתנחלים חיילים והללו השלימו את המשימה וגירשו את המשפחה. התקרית כולה תועדה על ידי אחד מבני המשפחה ודווחה בתקשורת ברחבי העולם. גירוש משפחת עבד אל האדי זכה לתהודה תקשורתית רבה יחסית הן בשל התיעוד, הן בשל ההשפלה והאלימות נגד המשפחה שניסתה לבלות בילוי שלו בטבע, הן בשל הנוכחות של פעוט בסיטואציה, והן משום שחלק מבני המשפחה הם אזרחי ישראל.
אף על פי שזו תקרית בעלת סממנים ברורים של פשע שנאה, בשטח כבוש שבו הצבא אמון על הביטחון האזרחי והשיטור (שטח C), מתחמק הצבא מלהכיר בחומרת האירוע. התגובה שהגיעה מלשכת הרמטכ”ל, ראש מדור כנסת ממשל וציבור, לאחר מספר פניות מטעם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מגדירה את התקרית שבה הותקפה המשפחה ללא כל סיבה כ”אירוע חיכוך”, אף על פי שלא היו שני צדדים תוקפניים באירוע. בתגובה מוצגת הדרישה המאיימת של החיילים מהמשפחה כי עליה לעזוב את המקום כניסיון “למנוע את המשך האירוע” (התגובה המלאה מצורפת למייל זה).
לסיום נמסר מלשכת הרמטכ”ל כי “על רקע תחקור האירוע, הופקו לקחים וחודדו ההנחיות והנהלים הרלוונטיים על-ידי הדרגים הפיקודיים בגזרה למעורבים באירוע ולכלל הכוחות הפועלים בגזרה, במטרה למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. בין השאר, חודדה חשיבות זכות התנועה, בכפוף לשיקולי ביטחון הכרחיים”.
זו איננה תקרית יוצאת דופן, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל עוקבת אחרי סדרה של תקריות בהן גורשו פלסטינים משטחים ציבוריים רק בשל מוצאם ללא ענישה של התוקפים או של מי מאנשי הצבא או השיטור שסייע לתוקפים או לא מנע את הפשע.
מאמנסטי אינטרנשיונל ישראל נמסר בתגובה:
התגובה של לשכת הרמטכ”ל לטיפול בחיילים המגרשים מבישה, אבסורדית, בלתי מקובלת, ומזמנת את המשך מקרי הגירוש של פלסטינים משטחים ציבוריים, רק בשל היותם פלסטינים, בין אם הם אזרחי ישראל ובין אם לאו. זה לא “חיכוך”, כפי שהגדיר זאת הצבא, אלא פשע שנאה לכל דבר. על פי החוק הבינלאומי ופקודות הצבא חיילים מחוייבים להגן על פלסטיני שמותקף על רקע לאומני במסגרת שטח כבוש ותחת משטר צבאי. כפי שבמישור האזרחי אי-ידיעת החוק והנהלים איננה פוטרת מעונש כך גם במקרה זה לא ייתכן להסתפק ב”חידוד נהלים ברמה הפיקודית”. המונח “חידוד נהלים” הפך שם קוד להתנערות מאחריות וענישה: ב-2015 מסרה הפרקליטות הצבאית לארגון “יש דין” כי “לא הוגשו כתבי אישום נגד חיילים שנחשדו ב’עמידה מנגד’, אולם במספר מקרים ננקטו צעדים פיקודיים נגד המעורבים באירוע, וניתנו חידודים והנחיות לכוחות”. תשובות דומות ניתנו פעמים רבות לארגונים העוסקים באפליה השיטתית של הפלסטינים בשטחים הכבושים ובשימוש ב’אמצעים ביטחוניים’ לשם הדיכוי הפוליטי, האישי והאזרחי שלהם. מכאן ברור כי ללא ענישה והרתעה תימשך תופעת הגירוש – שמהווה כבר שנים דפוס חוזר בסיוע כוחות הצבא והשיטור. זהו למעשה גיבוי מהדרג הפיקודי הגבוה ביותר לפשעים בשטח. לאור האמור, אנו דורשים משלטונות הצבא להעניש את החיילים המעורבים בפשע שנאה זה וכל חייל, מפקד או קצין שמעורבים בפשע שנאה, בין אם באופן פעיל ובין אם בשליחותם של אזרחים התופשים את החיילים כעושי דברם.