הדו”ח קושר באמצעות עדויות ישירות בין המעקבים לבין החברה הישראלית “ורינט מערכות בע”מ”. תגובת החברה לא התקבלה עד למועד פרסום ההודעה, משרד הביטחון של ישראל הגיב רק לאחת מפניות אמנסטי. אחד הפעילים אמר לאמנסטי: “זה מאוד מתיש, פיזית, לדאוג ללא הרף ממה שיקרה לך או למשפחתך, וזה גורם לקושי נפשי של ממש”
שירות הביטחון הלאומי של דרום סודן (NSS) משתמש במעקבים בלתי-חוקיים כדי להטיל אימה על עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרים, מה שמשרה אווירת טרור שמתבטאת בפחד עז ובצנזורה עצמית, כך קובעת אמנסטי אינטרנשיונל בדו”ח חדש.
הדו”ח, שכותרתו “אוזניים לכותל: ההשפעה הכובלת של מעקבים בלתי-חוקיים בדרום סודן“, מציג ראיות חדשות ליכולות המעקב של הרשויות בדרום סודן, ומדגיש גם את התפקיד שממלאות חברות תקשורת ומעקב המאפשרות יירוט שיחות טלפון ללא אמצעי הגנה משפטיים מתאימים.
לדוגמה, אמנסטי אינטרנשיונל גילתה מסמכים המראים כי חברה ישראלית בשם “ורינט מערכות בע”מ” סיפקה לממשלת דרום סודן טכנולוגיית יירוט תקשורת בין השנים 2015-2017 לכל הפחות, למרות הסיכון הגבוה לכך שהציוד יתרום להפרות זכויות אדם. הדיווחים על מעורבות ישראלית במעקבים בדרום סודן מופיעים בהרחבה בפרק 4.6, שבעמודים 19-21. תגובת משרד הביטחון של ישראל מופיעה במלואה בנספח II שבעמוד 51.
“למעקבים הבלתי-מבוקרים והבלתי-חוקיים של ה-NSS יש השפעה כובלת על החברה האזרחית ועל האקטיביזם הבלתי אלים. האיום במעקב הוא נשק בפני עצמו – מבקרי ממשלה ופעילי זכויות אדם סיפרו לנו על חיים בפחד מתמיד מפני ריגול,” אמר דפרוז מוצ’נה (Deprose Muchena), ראש אזור מזרח ודרום אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל.
“למרות זאת, פעילים דרום סודנים אמיצים רבים ממשיכים להילחם על זכויותיהם ועל זכויותיהם של אחרים, תוך עמידה איתנה מול מעקבים, הפחדה והטרדה. הגיע הזמן שהרשויות בדרום סודן ישימו קץ לשימוש של ה-NSS בשיטות בלתי-חוקיות ויאפשרו לאנשים לממש את חופש הביטוי שלהם ללא חשש מהתנכלות שלטונית”.
מאז הכרזתה של דרום סודן על עצמאות ביולי 2011, חופש הביטוי הוגבל באופן חמור, וכיום מחשיבה ועדת האו”ם לזכויות אדם את דרום סודן כאחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם עבור עיתונאים. ממשלת דרום סודן נוקטת שיטות של הפחדה, הטרדה, מעצרים שרירותיים וממושכים, עינויים ופגיעות אחרות בזכויות אדם, העלמות והוצאות להורג ללא משפט כדי להשתיק מבקרי ממשלה, פעילי זכויות אדם ועיתונאים, וזאת בעיקר באמצעות ה-NSS.
במהלך חקירה שנמשכה שנתיים, 63 אנשים, כולל פעילים עיתונאים ועורכי דין מדרום סודן, חלקו עם אמנסטי אינטרנשיונל את חוויותיהם ואת הידע שלהם אודות המעקב הפיזי והטכנולוגי בדרום סודן. האיום הממשי והנתפש של מעקב ע”י ה-NSS, בשילוב עם הטרדה שיטתית, משמשים להצרת צעדיהם של ארגוני החברה האזרחית והאזרחים, המתארים חיים בפחד מתמיד. פעיל אחד אמר לאמנסטי אינטרנשיונל: “אני חושב שזה מאוד מתיש, פיזית, לדאוג ללא הרף ממה שיקרה לך או למשפחתך, וזה גורם לקושי נפשי של ממש”.
אמנסטי אינטרנשיונל בחנה יותר מ-57 דו”חות ומחקרים שנערכו על ידי גופי האו”ם, ארגונים בין-ממשלתיים ובלתי-ממשלתיים, כמו גם החלטות, חוקים ואמנות. המסגרת המשפטית של דרום סודן מעניקה ל-NSS סמכויות גורפות אך בלתי-מבוקרות לביצוע מעקב, ללא הגנה מספקת על הזכות לפרטיות.
רוב הפעילים אמרו כי המעקב, ההטרדה והסיכון הממשי למעצר שרירותי, לכליאה ללא משפט ולהרג אינם מונעים מהם לדבר, אולם הם מודדים ומווסתים בקפידה את מה שהם אומרים, היכן הם מדברים ובפני מי. פעיל אחד אמר, “אתה לא יכול לדבר בלי לחשוב פעמיים”.
סוכנים מסתננים
ה-NSS מפעילה סוכנים ברחבי דרום סודן ובמדינות השכנות, תוך חדירה לכל הרמות של החברה וחיי היומיום. נדרש אישור של ה-NSS כדי לקיים אירועים ציבוריים, דבר המביא להשתקת כל דיאלוג אמיתי. תיאורים אמינים ועקביים ממקורות מרובים מראים שסוכני מודיעין חדרו לארגונים לא ממשלתיים, לתקשורת, למגזר הפרטי, לחברות אבטחה ולמלונות. העומק והפריסה הנרחבת של רשת הריגול של ה-NSS יוצרים סביבה הפוגעת במידה חמורה בחופש הדעה, הביטוי והפרטיות.
ציתות לשיחות טלפון
כמעט כל הפעילים שרואיינו ע”י אמנסטי אינטרנשיונל חוששים ממעקב, נמנעים מלשוחח על נושאים רגישים בטלפון, ומעדיפים לשוחח פנים מול פנים או דרך אפליקציות מוצפנות. שיחות טלפון מוקלטות הוצגו כראיה בבתי משפט, ולפחות מקרה אחד בעל פרופיל גבוה נדחה על ידי השופטים בטענה שההקלטות הושגו באופן בלתי-חוקי והפרו את הזכות לפרטיות. כמו כן סיפרו סוכני NSS לעצירים בחקירה על שיחות טלפון שקיימו, ונראה שההקלטות הובילו למעצרים שרירותיים.
עבדאללה (שם בדוי), מגן זכויות אדם דרום סודני, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל שבאוגוסט 2018, לפני שנעצר באופן שרירותי, התקשר אליו קצין NSS וסיפר לו על שיחת טלפון שקיים עבדאללה עם בעל תפקיד בארגון בינלאומי לגבי האיומים שנשקפו לו. עבדאללה מאמין שה-NSS לא הייתה יכולה לדעת את התוכן של שיחת הטלפון בלי לצותת לקו הטלפון שלו.
ניתן לשער שה-NSS מסוגל לנהל מעקב אחר אמצעי תקשורת רק בשיתוף פעולה של ספקי שירותי התקשורת. עובד לשעבר של Vivacell, חברת תקשורת שפעלה בדרום סודן עד מרץ 2018, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי ל-NSS יש גישה ישירה לכל ספקי שירותי התקשורת במדינה, באמצעות טכנולוגיית מעקב שנרכשה בישראל אשר ניתנת לדעתם לסיווג כשימוש כפול.
טכנולוגיה בעלת שימוש כפול יכולה לשמש עבור מטרה לגיטימית כגון הבטחת נגישות של רשתות תקשורת, הבטחת איכות השירותים המסופקים ללקוחות ומעקב לצורכי חיוב, אך יכולה גם לשמש לצורך מעקב ממשלתי בלתי-חוקי.
עובד לשעבר של חברת התקשורת MTN South Sudan אמר לאמנסטי אינטרנשיונל שבשנת 2013, ה-NSS התקין “קופסה” בחברה שלו, באמצעות חברה ישראלית. התקנות של ‘קופסאות’ מסוג זה עשויות להיות האופן שבו הממשלה, כולל ה-NSS, מקבלת גישה ישירה לנתונים מספקי שירותים.
עובד לשעבר של Vivacell אמר כי ממשלת דרום סודן דרשה מכל ספקיות התקשורת בדרום סודן לשלם ל”ורינט מערכות בע”מ”, חברת הבת הישראלית של US Verint Systems Inc, עבור ציוד זה וכן עבור מתן שירות שנתי. הדיווחים על מעורבות ישראלית במעקבים בדרום סודן מופיעים בהרחבה בפרק 4.6, שבעמודים 19-21. תגובת משרד הביטחון של ישראל מופיעה במלואה בנספח II שבעמוד 51.
אמנסטי אינטרנשיונל פנתה בבקשה לתגובה לכל החברות בנוגע לממצאים וקיבלה מענה רק מקבוצת MTN, שבו נאמר כי הרשויות והחוקים בדרום סודן מחייבים את ספקיות התקשורת “לספק אפשרות ליירוט חוקי” תוך הסבר כי MTN אינה מפעילה את המערכת.
“על ספקיות שירותי התקשורת והמעקב מוטלת האחריות לכבד הפרות של זכויות אדם בכל הפעילות העסקית שלהן. אספקת מערכות המעקב של NSS כאשר קיים סיכון משמעותי לזכויות אדם ומתן גישה בלתי-מבוקרת לרשתות תקשורת היא התנערות מוחלטת של החברות מאחריותן”, אמר דפרוז מוצ’נה.
“הרשויות בדרום סודן חייבות לרסן את ה-NSS ולשים קץ לנוהג של שירותי הביטחון לפעול מחוץ לחוק. יש לשים קץ להפחדות, להטרדות, למעצרים השרירותיים ולכליאה הבלתי-חוקית של מבקרי הממשלה.”
אמנסטי אינטרנשיונל קוראת לממשלת דרום סודן לחדול מן השימוש באמצעי מעקב פולשניים עד לביסוס מסגרת רגולטורית הולמת לשמירה על זכויות אדם וכן לקיים חקירות עצמאיות בדחיפות במקרים של מעקב בלתי-חוקי והפרות זכויות אדם אחרות, כדי להביא לדין את האחראים.
דו”ח אמנסטי: “אוזניים לכותל: ההשפעה הכובלת של מעקבים בלתי-חוקיים בדרום סודן” – תקציר
לאחר מאבק שארך עשורים רבים ואופיין בדיכוי שיטתי ובהפרות בוטות של זכויות אדם, זכתה דרום סודן לעצמאות מסודן ביולי 2011. עם זאת, עד עתה, הכרזת העצמאות לא הובילה לשיפור בחופש הביטוי וההתאספות או בחופש מעינויים. מאז תחילתו של הסכסוך במדינה בדצמבר 2013, שנבע מסכסוכים בתוך מפלגת תנועת השחרור העממית של סודן (SPLM), ממשלת דרום סודן הפכה יותר ויותר רודנית. שירות הביטחון הלאומי של דרום סודן (ה-NSS) ביקש להשתיק מבקרים על ידי הטרדה, איום, מעצר שרירותי ובמקרים מסוימים, העלמה והוצאה להורג מחוץ לחוק.
דו”ח זה מספק תובנות חדשות לגבי יכולות המעקב של ממשלת דרום סודן וההשפעה של השימוש לרעה ביכולות אלה ללא אמצעי בקרה. באופן מצטבר, המעקבים האלקטרוניים והפיזיים – בין אם במימושו בפועל ובין אם במראית עין – יצרו אווירה חזקה של פחד וצנזורה עצמית. בעוד שמגיני זכויות אדם רבים ממשיכים לעבוד באומץ במסגרת הגבולות של סביבה רוויית דיכוי זו, הביטוי החופשי טומן בחובו סכנה. נשים הלוחמות למען זכויות אדם מתמודדות עם האתגר הכפול של איומים והפחדה במרחבים ציבוריים ופרטיים ונתפסות על ידי רוב הגברים בדרום סודן כמי שהפרו נורמות חברתיות בנושאי מגדר.
הדו”ח מבוסס על 63 ראיונות שנערכו בדרום סודן, באוגנדה, בקניה ובאופן מרוחק בין ינואר 2019 לנובמבר 2020. בין המרואיינים נכללו חברי האגודה האזרחית של דרום סודן, כולל לוחמים למען זכויות אדם, עיתונאים ואנשי דת, עורכי דין ושופטים, אקדמאים ועצירים לשעבר. אמנסטי אינטרנשיונל ראיינה גם עובדים לשעבר של חברות אבטחה פרטיות וספקיות תקשורת הפועלות בדרום סודן, בעלי ידע מקצועי וניסיון ממקור ראשון בתשתיות מעקב, כמו גם ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים (NGO) ואנשי או”ם, עיתונאים ודיפלומטים. הארגון סקר ראיות ותיעוד של ציוד מעקב.
ממשלת דרום סודן מבצעת מעקב אחר אמצעי התקשורת עם לפחות סוג אחד של ציוד שנרכש בישראל. מן הסקירה עולה כי לפחות ממרץ 2015 עד פברואר 2017, ורינט מערכות בע”מ, חברת הבת הישראלית של Verint Systems Inc. הרשומה בארה”ב, סיפקה לרשויות בדרום סודן, לרבות ה-NSS, ציוד יירוט תקשורת ושירותי תמיכה שנתיים, באמצעות חברת Vivacell Network of the World (להלן: Vivacell). הדבר מדאיג, מכיוון שהמסגרת החוקית של דרום סודן המסדירה את המעקב ובקרי רישוי היצוא בישראל אינם עולים בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים לזכויות אדם. סביר להניח שה-NSS מסוגל ליירט תקשורת רק בשיתוף פעולה של ספקיות התקשורת. שיחות טלפון מוקלטות הוצגו כראיה בבית המשפט, הוקראו לעצירים בחקירותיהם, ונראה ששימשו כעילה למעצרים שרירותיים. כמו כן מנטר ה-NSS גם את אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, ומשתמש במידע זה לצורך מעצרים שרירותיים וכליאה ללא משפט ובניגוד לחוק של עיתונאים ולוחמים למען זכויות אדם.
במילוי תפקיד איסוף המודיעין שהוטל על הארגון, ה-NSS מפעיל סוכנים ברחבי דרום סודן ובמדינות השכנות, תוך חדירה לכל רמות החברה וחיי היומיום. נדרש אישור של ה-NSS כדי לקיים אירועים ציבוריים, דבר המביא להשתקת כל דיאלוג אמיתי. תיאורים אמינים ועקביים ממקורות מרובים מראים שסוכני מודיעין חדרו לארגונים לא ממשלתיים, לתקשורת, למגזר הפרטי, לחברות אבטחה ולמלונות. העומק והפריסה הנרחבת של רשת הריגול של ה-NSS יוצרים סביבה הפוגעת במידה חמורה בחופש הדעה, הביטוי והפרטיות.
ההשפעה הפסיכולוגית של חיים בפחד מתמיד מפני מעקב, בין אם אמיתי או למראית עין, והפרות הזכויות שיכולות להתרחש כפועל יוצא של מעקב זה הן בעלות השפעה שלילית על בריאות הנפש, והנפגעים אינם זוכים לתמיכה מספקת. להעלמתם והוצאתם להורג הבלתי-חוקית בניירובי של דונג סמואל (Dong Samuel), עורך דין לזכויות אדם מדרום סודן, ואגריי אידרי (Aggrey Idri), יו”ר הוועדה ההומינטרית של צבא/תנועת האופוזיציה העממית לשחרור סודן (SPLM/A-IO), בינואר 2017, הייתה השפעה פסיכולוגית משמעותית על הלוחמים למען זכויות האדם ומבקרי השלטון בדרום סודן. הם חוששים מכך שאם ייאלצו לברוח, לא ימצאו חוף מבטחים באזור. פעילים שנעצרו באופן בלתי-חוקי אף פוטרו מעבודתם וספגו פגיעה בפרנסתם.
המסגרת החוקית של דרום סודן המסדירה את המעקב אינה עומדת בעקרונות של אי-שרירותיות, חוקיות, הכרח, לגיטימיות ומידתיות של אמצעי מעקב ככלי אכיפת חוק לגיטימי שאינו פוגע בזכויות הפרטיות. חוק שירות הביטחון הלאומי משנת 2014 (להלן: חוק ה-NSS מ-2014) מעניק ל-NSS סמכויות גורפות ובלתי-מבוקרות לביצוע מעקבים, ללא הגנה מספקת על הזכות לפרטיות המובטחת על פי סעיף 2011 בחוקה הזמנית של המדינה, כמו גם על פי חוקי זכויות האדם האזוריים והבינלאומיים. חרף קריאות חוזרות ונשנות של ארגונים ובכללם אמנסטי אינטרנשיונל, והתחייבויות הרשויות על פי הסכם השלום, הממשלה לא תיקנה עד כה את החוק.
על ממשלת דרום סודן לשים קץ לפעולות ה-NSS מחוץ למסגרתו החוקית, כולל מעקבים בלתי-חוקיים אחר עיתונאים ולוחמים למען זכויות אדם, וכן לדרוש ממארגני אירועים לבקש רשות לקיומם. על הממשלה להקפיא את השימוש במעקב עד לביסוס מסגרת רגולטורית הולמת לשמירה על זכויות אדם. מסגרת זכויות אדם זו צריכה לכלול אמצעי הגנה מפני מעקבים בלתי-חוקיים, כולל קביעת דרישות בחוק המקומי לשקיפות, לפיקוח שיפוטי ולסעדים נאותים. יש לקיים חקירות עצמאיות במקרים של מעקבים בלתי-חוקיים והפרות זכויות אדם אחרות וכן לחקור ולהביא לדין אנשים החשודים בהפרות זכויות אדם. יש לספק לקורבנות סעדים אפקטיביים, כולל פיצויים, כנגד פגיעות גופניות ונפשיות ואובדן פרנסה. על ממשלת דרום סודן לחדול מלדרוש מחברות תקשורת ועסקים אחרים לנקוט צעדים המפרים את זכויות הפרטיות באופן שרירותי או בלתי-חוקי.
על ממשלת ישראל ליצור מנגנון יעיל ושקוף להסדרת היצוא, המונע יצוא של ציוד מעקב דו-שימושי למדינות שבהן סביר להניח כי ציוד המעקב המיוצא ישמש להפרת זכויות אדם. חברות תקשורת וחברות מעקב צריכות להטמיע באופן פעיל את העקרונות המנחים של האו”ם לעיסוק תוך שמירה על זכויות אדם ולנקוט בצעדים יזומים להבטחת השמירה על זכויות אדם. עליהן לחקור את הטענות המועלות בדו”ח זה ביחס ליירוט בלתי-חוקי של שיחות טלפון.
בהתחשב בתלות ההדדית בין הזכויות לפרטיות, לחופש הביטוי והדעה, לחירויות אמצעי התקשורת ולזכויות ההתאספות בדרום סודן לבין ההזדמנויות להביא לנשיאה באחריות וליישום אפקטיבי של ההסכם המחודש ליישום הסכסוך ברפובליקה של דרום סודן (R-ARCSS), על רשות הפיתוח הבין-ממשלתית (IGAD) וועדת הפיקוח והסקירה המשותפת המחודשת (RJMEC) לפרסם הודעה הקוראת לכל הארגונים החתומים על ה-R-ARCSS להביע בפומבי את מחויבותם לזכויות הפרטיות, לחופש הביטוי והדעה, לחירויות אמצעי התקשורת ולזכויות ההתאספות ולהימנע מהפרת זכויות אלה.
הלחץ מצד האיחוד האפריקאי (AU), האו”ם ושותפי הפיתוח של דרום סודן אף הוא בעל חשיבות מכרעת בעידוד הממשלה לשנות את חוק ה-NSS משנת 2014, בהתאם לחוקה הזמנית משנת 2011 ולחוקי זכויות האדם הבינלאומיים, ולחדול מן השימוש בפרקטיקות מעקב בלתי-חוקיות.