אמנסטי ישראל: הגבלת ההפגנות היא מכה אנושה לזכויות האדם בישראל, שנובעת משיח ציבורי רעיל ופלגני ומחוסר ענייניות חמור

תנועת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל גינתה בחריפות את ההחלטה הבלתי מוצדקת בעליל להגביל את ההפגנות בתירוצים של מאבק בהתפשטות מגיפת קורונה, והביעה תמיהה על תהליך קבלת ההחלטות שהוביל להפרות חמורות ומיותרות, ללא הצדקה אמיתית, של זכויות האדם בתקופת המשבר.  

מנכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מולי מלקאר, אמרה: “ההחלטה שהתקבלה הלילה מהווה הפרה חמורה של זכויות האדם היסודיות ביותר לחופש הביטוי ולחופש ההתאספות, ללא ההצדקה  שהיא מתיימרת לה – שמירה על הזכות לחיים והזכות לבריאות. אף על פי שהדבר מאתגר את ההיגיון הרפואי, המדענים והרופאים בעולם כולו תמימי דעים שהפגנות אינן גורמות להתפשטות של המגיפה. מכאן שהבעיה האמיתית איננה ההפגנות, אלא העיסוק האינסופי בהן במקום התמודדות עם משבר קורונה. חוסר ההיגיון שעולה מהעיסוק בתקנות להגבלת ההפגנות – כגון התקנה להגבלת הפגנה של שיירת רכבים – לא רק זועק  לשמיים, אלא גם מבהיר שמהות הגבלה זו איננה שמירה על בריאות הציבור אלא השתקת הביקורת על הממשלה. ההתפלפלויות המשפטיות והניסוחים הפתלתלים לא יכסו על כך שהמגבלות על ההפגנות מרוקנות מתוכן את הזכות לחופש הביטוי ולחופש ההתאספות באופן בלתי מוצדק, וזוהי מכה אנושה לזכויות האדם בישראל”. 

מאז תחילת התפשטות המגיפה בעולם הבהירה אמנסטי כי היא מכירה בזכותן של ממשלות לפגוע באופן מידתי, זמני ומוגבל בזכויות האדם על מנת להבטיח את הזכויות הבסיסיות ביותר –  הזכות לבריאות והזכות לחיים. כך גם הכרנו בכך בישראל בתחילת המשבר, חרף השימוש הבלתי מידתי בטכנולוגיית מעקבים ביטחונית למטרה אזרחית. אך ההתמודדות הלקויה של ישראל עם משבר קורונה – מבחינה רפואית, כלכלית, חברתית ופוליטית, והגעתה לנקודת השפל במהלך “הגל השני”, מעלה שורה ארוכה של שאלות מקוממות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות. המצב העגום אליו הגיעה ישראל בטיפול במגיפה מחזק את המסקנה שהשיקולים של מקבלי ההחלטות נגועים במניעים זרים, מושפעים מאינטרסים פוליטיים, ומונעים ואף מעודדים שיח ציבורי רעיל ופלגני. התוצר הוא משבר זכויות אדם של ממש, תחילה ברמה הכלכלית חברתית ובטיפול רפואי לקוי באוכלוסיות מודרות, וכעת מגיע המשבר לליבה הבסיסית ביותר של זכויות האדם: חופש הביטוי והמחאה, שבלעדיהם אין ערובה לשמירה על  זכויות האדם האחרות.

 “נחזור ונבהיר: משבר קורונה מחייב את הממשלות בעולם – ובהן את ממשלת ישראל – להבין שהגורמים המבקרים את הממשלות, שכוללים, בין היתר, את ארגוני החברה האזרחית וקבוצות המחאה, הם הפרטנרים לפתרון מקיף ובר קיימא. השתקת קולות הביקורת, לא רק שמהווה פגיעה בחופש הביטוי, אלא גם פוגעת במאמץ לפתור את משבר קורונה באופן מקיף שיטיב עם אזרחיה ותושביה של ישראל”, אמרה מולי מלקאר והוסיפה: ” נבהיר שוב: הפגיעה במחאה בלתי אלימה ובמשתתפיה הינה פגיעה במגיני זכויות אדם”.