© Amnesty International

אין מקלט: דו"ח אמנסטי קובע שקנדה כשלה בהעמדה לדין של אנשים המואשמים בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות

הרצח של אזרח ליברי שעבר להתגורר באונטריו באחרונה הבהיר דבר אחד: קנדה אינה מצליחה להעמיד לדין את החשודים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. בסוף יוני, ביל הוראס נורה למוות בעיר לונדון שבאונטריו, קנדה. הוראס הואשם על ידי רבים ברצח המוני, באונס ובעינויים בליבריה במהלך שנות ה-90. למרות הר העדויות נגדו, מערכת המשפט הקנדית לא הגישה כל כתב אישום נגד הוראס עד יום מותו, ואיפשרה לו לחיות במדינה בחופשיות מאז שהגיע אליה בשנת 2002.

בעקבות הירצחו של הוראס, אמנסטי אינטרנשיונל מוציאה לאור דו"ח חדש בסדרת הדו"חות "באין מקלט", המתעדת את האופן שבו מערכות משפט ברחבי העולם (ובינהן מערכות המשפט בבולגריה, בגרמניה ובספרד)  אינן מצליחות להעמיד לדין את החשודים בפשעים על פי החוק הבינלאומי, כולל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הדו"ח העדכני מספק פירוט על המימון הזעום והמימוש המועט של תוכנית הפשעים נגד האנושות ופשעי המלחמה הקנדית. 

"ברוב המקרים, קנדה מסירה את ידיה מהאחריות להעמיד לדין פושעי מלחמה לכאורה, ואינה נוקטת כל פעולה, או בוחרת לגרשם ללא כל ערבויות לכך שהם ייחקרו בגין פשעיהם או שיהיו מוגנים מפני הפרות חמורות של זכויות האדם שלהם עצמם", אמר אלכס ניב, מזכ"ל הסניף דובר האנגלית של אמנסטי אינטרנשיונל בקנדה. "שנים ארוכות של מחדלים בהקצאת משאבים מספקים בקנדה למען העמדה לדין של אנשים שנחשדו באחריות לפשעים על פי החוק הבינלאומי ושל אחראים להפרות זכויות אדם על בסיס סמכות השיפוט האוניברסלית, הביאו לכך שקנדה מסתכנת במצב של חסינות מעונש כלפי אנשים המואשמים בפשעים הגרועים ביותר תחת החוק הבינלאומי. קנדה נדרשת לעשות הכול כדי להבטיח שאנשים אלה יובאו לדין בקנדה ולא לאפשר להם לחמוק מן הצדק בשטחה".

בשנת 2000 חוקקה קנדה את חוק הפשעים נגד האנושות ופשעי המלחמה (CAHWCA), שבו עוגנה בדין הקנדי סמכות שיפוט אוניברסלית בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. משמעות הדבר היא הפללה בגין פשעים אלה בקנדה גם כאשר הם בוצעו מחוץ לשטחה. עם זאת, במשך שני העשורים שחלפו מאז, רק שני אנשים – דזירה מוניאנזה וז'אק מונגוואררה הועמדו לדין תחת חוק CAHWCA, שניהם בקשר לרצח העם שהתרחש ברואנדה בשנת 1994. מוניאנזה נידון למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם במשך 25 שנה. מונגוואררה זוכה בשנת 2013 והממשלה לא ערערה על ההחלטה. יותר מעשור חלף מאז כתב האישום האחרון שהוגש.

"לא זו הייתה התוצאה שקיווינו לה כאשר קנדה קידמה את הקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ה-ICC) ותיקנה את החקיקה המקומית שלה כדי להבטיח שהיא עצמה תמלא תפקיד מרכזי במערכת הצדק הבינלאומית", אמר לויד אקסוורת'י, שהיה שר החוץ הקנדי בעת חקיקת CAHWCA והוביל את המאמצים הבינלאומיים להקמת ה-ICC. "הכוונה הייתה שקנדה תקדיש את המשאבים והרצון הפוליטי הדרושים כדי להבטיח כי לאנשים המואשמים בתכנון, בניצוח ובביצוע מעשי זוועה איומים – רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות – לא יהיה היכן להסתתר, ולהעמידם סוף סוף לדין בגין מעשיהם הנוראיים".

"במשך 20 שנה, קנדה לא הצליחה לטפל כראוי בתיקים של סמכות שיפוט אוניברסלית", אמרה פאני לפונטיין, עמיתת Canada Research Chair בנושא צדק פלילי בינלאומי וזכויות אדם באוניברסיטת לבאל הקנדית. "תקצוב דל של פעילויות ההעמדה לדין פלילי הביא לכך שתוכנית פשעי המלחמה, שיעדה הוא 'שלילת המקלט הפלילי' הניתן לאנשים החשודים בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, בחרה בדרך כלל לסנן אנשים ולמנוע את כניסתם לקנדה במקום לנסות להעמידם לדין. המשמעות היא שאלה ששרדו והיו עדים לפשעים מחרידים ברחבי העולם אינם זוכים לראות כי הצדק נעשה".

בין השנים 1997-2007 נבדקו מעל 17,000 מקרים של חשודים בפשעי מלחמה במשרדי הסוכנות הקנדית לשירותי הגבולות ובסוכנות ההגירה והאזרחות הקנדית. כניסתם של יותר מ-3,700 בני אדם לקנדה סורבה כתוצאה מכך. בין השנים 2009-2015, 138 אנשים גורשו מקנדה מכיוון שהיה חשד סביר למעורבותם בפשעים נגד האנושות, בפשעי מלחמה או ברצח עם, מ-285 אנשים נשללה הגנת הפליטים, 47 בקשות הכרה נמצאו בלתי-קבילות ואזרחותו של אדם אחד בוטלה. התקציב המלא של תוכנית פשעי המלחמה הוא 15.6 מיליון דולר בשנה. תקציב זה נותר על כנו מאז הקמת התוכנית בשנת 1998, בעוד שעלויות ביצוע החקירות עלו משמעותית. 

בדו"ח זה בסדרת "באין מקלט", אמנסטי אינטרנשיונל סוקרת באופן שיטתי את מאמציה של קנדה למלא את חובותיה במאבק בתופעת הפטור מעונש בגין העבירות החמורות ביותר הקבועות בחוק הפלילי הבינלאומי. הדו"ח, שהוביל סבסטיאן ז'ודווא, עמית Canada Research Chair לזכויות אדם ואיכות הסביבה באוניברסיטת מקגיל ופותח בעזרתם של עורכי דין, חוקרים משפטיים וסטודנטים למשפטים ברחבי קנדה, כולל המלצות רבות עבור ממשלת קנדה, כולל הגדלת המשאבים למען תוכנית הפשעים נגד האנושות ופשעי המלחמה, שיפור התמיכה וההגנה על הקורבנות והעדים והסרת מכשולים משפטיים ופוליטיים.