© Noa Katz

אנחנו לא שווים פחות! דורשים סיוע כמו במדינות דומות

אזרחי ותושבי ישראל מקבלים פחות סיוע מעמיתיהם במדינות מקבילות, ובשל כך נמצאים בסכנה מוגברת להיקלע למצוקה כלכלית חריפה. בפרט, העוסקים בענפים שנפגעו קשה ולא זוכים לסיוע נוסף.

להלן סדרה של הדגמות והמחשות שערכנו, המציגות את מצבנו העגום בתחום הסיוע הכלכלי-חברתי לנוכח משבר הקורונה לעומת העולם המפותח. נציג בפניכם את גובה הסיוע שמקבלים בעלי מקצועות שונים בישראל לעומת מקביליהם במדינות דומות לישראל (ואף במדינות שמצבן הכלכלי בעייתי יותר). נציג גם נתונים רלוונטיים נוספים ואת סיפורים אישיים של אנשים שהסיוע לא מספיק על מנת להחזיק אותם "מעל למים".

ההמחשה הראשונה בסדרה: מאפרת אירועים מישראל מול עמיתיה בשתי מדינות מפותחות אחרות – מי ייקלע למצוקה ומי ייזכה לסיוע ראוי?

אנחנו לא שווים פחות!הסיוע הכלכלי בישראל נמוך בהשוואה לעולם המפותח וזה עלול להוביל למצוקה.הדגמה ראשונה בסדרה: יסמין…

Posted by Amnesty International Israel on Sunday, August 2, 2020

לעוד המחשות ולכלל המידע הרלוונטי לפרויקט:

אנחנו לא שווים פחות! דורשים סיוע כמו במדינות דומות>>סדרה מיוחדת של הדגמות והמחשות למצבנו העגום בתחום הסיוע…

Posted by Amnesty International Israel on Wednesday, August 5, 2020

עוד על הסדרה

גם בזמן משבר הקורונה, ישראליות וישראלים לא אמורים להיות שווים פחות מעמיתיהם בעולם המפותח, אך הממשלה נוהגת בהם ככאלו. לחלק מאזרחי ותושבי ישראל המענקים הנוכחיים לא מספיקים לקיום בכבוד, בפרט בענפים שנפגעו ועדיין נפגעים קשות מהמשבר (כמו תיירות, אירועים, כנסים וכו') ולכן הם נסמכים לחלוטין על הסיוע הממשלתי וזקוקים לסיוע מיוחד ומוגבר שכרגע איננו בנמצא.

ראשית, עלינו להבין אם הממשלה עושה מאמצים מספקים בכדי לסייע לאזרחים ותושבים במצוקה ככל יכולתה, כלומר – אם היא מקיימת את החובה לשמור על הזכויות החברתיות והכלכליות שלנו בצל המשבר הכלכלי החריף הנלווה למגפת הקורונה. על מנת לנתח את הבעיה, יש להשוות את היקף ויעילות הסיוע הכלכלי-חברתי בישראל למה שמתקיים במדינות עם פרופיל כלכלי דומה: מצבה הכלכלי של ישראל טוב במרבית המדדים הכלכליים המרכזיים ולפיכך יש לה יכולת להציע סיוע נדיב. עד כה, נייר עמדה שפרמסה אמנסטי אינטרנשיונל ישראל מצא כי ישראל נופלת בגובה הסיוע גם ביחס למדינות שמצבן הכלכלי בעייתי יותר ושהמשבר הכלכלי שחוו מצומצם יותר. מצב זה עשוי להיחשב כהפרה מצד ישראל את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות עליה היא חתומה.

לאור השינויים התכופים במדיניות הסיוע, ברור שרק באמצעות השוואה שוטפת ניתן יהיה לבחון אם ישראל עמדה ברף המינימום של הסיוע כמקובל במדינות בנות השוואה. בנוסף, יש לבחון את יעילות הסיוע: עד כמה המודלים שבחרה הממשלה מקדמים את היעדים של סיוע לאזרחי ותושבי ישראל שנקלעו למצוקה, לעומת המודלים המיושמים במדינות מפותחות אחרות; עד כמה הסיוע הזה גם תורם לכלכלה, ובכך שומר ככל הניתן על מקומות התעסוקה ומאפשר לממשלה להפנות יותר משאבים למי שהכי זקוק להם; או בקצרה – עד כמה אנו לומדים ממה שמצליח או נכשל בעולם.

התשובות האפשריות הן רבות; ותפקידנו, ארגונים ואזרחיות.ים, הוא לדרוש מהממשלה שתמצא את התשובות האפקטיביות ביותר. אנו כארגון זכויות מבקשים לצאת למאבק: אנו דורשים מהממשלה רף מינימום לסיוע כלכלי-חברתי כמקובל במדינות מפותחות. אנחנו קוראים לממשלה להגדיר גורם שתפקידו לבחון את הסיוע בישראל ביחס לעולם המפותח וללמוד מהטובים ביותר. הרעיון הוא להגדיר גורם אחראי, במסגרת אחד מגופי המחקר והניהול שעומדים לרשותה, שתפקידו לבחון באופן שוטף ושיטתי את המודלים השונים בעולם המפותח ביחס לסיוע כלכלי-חברתי – כמה מוענק? באיזה אופן? איך ניתן למקסם את יעילות הסיוע? – ואז לעבד את המידע בזמן אמת על מנת לבצע אופטימיזציה של מדינות הסיוע בישראל. זו המשמעות של התייחסות רצינית זכויות החברתיות והכלכליות שלנו שתבטא בפועל את הרעיון שאנחנו לא שווים פחות. לבסוף, אנו דורשים סיוע מיוחד ומוגבר לענפים שנפגעו ועדיין נפגעים באופן קיצוני מהמשבר – סיוע לא רק לגורמים הממוסדים והגדולים באותם ענפים אלא גם לעצמאים הקטנים.

איורים: נעה כ"ץ