© Ynet

אמנסטי ישראל לממשלה: יש למנות גורם לבחינה ולהשוואת הסיוע הכלכלי של מדינות בנות-השוואה במשבר קורונה

תנועת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל פנתה במכתב (מצ"ב) לממשלת ישראל בקריאה למנות גורם אחראי בממשלה לעניין בחינה, השוואה ואימוץ מודלים של סיוע עקב משבר הקורונה בהתייחס למדינות בנות-השוואה לישראל. במכתב, שעליו חתומה מנכ"לית הסניף הישראלי של אמנסטי, מולי מלקאר, נכתב: "המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה פגע במדינות רבות והביא אותן להוציא לפועל חבילות סיוע שהיקפן ומידת האפקטיביות שלהן כבר ניתנת לבחינה, ולו חלקית וראשונית. לאור העובדה שלחלק מהמדינות הללו כלכלות בעלות קווי דמיון לכלכלה הישראלית יש מקום ללמוד מנסיונם של אחרים (תוך התאמות להקשר המקומי), שכן המודלים השונים כבר מניבים תוצאות ראשוניות בשטח, חלקן מעודדות וחלקן מהוות תמרור אזהרה".  מטרת הבחינה וההשוואה הזו היא לבדוק האם הרף שהציבה ממשלת ישראל לסיוע לאזרחים במצוקה הוא ראוי, בהשוואה למדינות בעלות פרופיל כלכלי דומה, והאם הממשלה עיצבה את חבילות הסיוע האפקטיביות ביותר. "תוצרי בחינה זו יכולים וצריכים לשמש לשם קביעת יעדים, ובוודאי לשם קביעת מינימום של סיוע בהיבטים השונים, כנגזר ממחוייבותה של ישראל לפי האמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות", כתבה מלקאר לממשלה, והוסיפה כי "יש צורך בהגדרת גורם אחראי לעניין זה מקרב גופי הממשלה השונים"

ככל שאמנסטי ישראל ביררה במקורות פומביים, אין בנמצא גורם כזה. למיטב ידיעתנו עד כה נעשתה רק סקירה של משרד החוץ לגבי היקפי הסיוע שמדינות שונות הגישו לאזרחיהן בעקבות המשבר הכלכלי בזמן מגפת קורונה, והמידע נכון לסוף מרץ 2020. הסקירה הזו לא חילצה מהנתונים מדדי סיוע מקובלים במדינות דומות לישראל; מדדים שיכולים להוות רף תחתון להיקפי הסיוע הרצויים בישראל. לבסוף ניכר כי סקירה זו לא השפיעה משמעותית על חבילות הסיוע בישראל.

בבדיקה ראשונית שתוצאותיה פורסמו לאחרונה בנייר עמדה של אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, נמצא  כי ישראל נופלת בגובה הסיוע אפילו ביחס למדינות שמצבן הכלכלי בעייתי יותר משלה לפי מדדים כלכליים מרכזיים וזאת למרות שהיקף המשבר הכלכלי שהן חוו היה מצומצם יותר, מזה שבישראל. מצב זה עשוי להיחשב כהפרה של ישראל את האמנה שאשררה בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות. במכתב, מבקשת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל לדעת, בין היתר באיזה אופן נלקחו בחשבון מודלים של סיוע ממדינות בנות-השוואה בעת עיצוב מודל הסיוע הכלכלי-חברתי בישראל ועד כמה השפיעו על המדיניות – וכיצד; האם ישנו בממשלה גורם שאחראי על בחינה שכזו; האם נבחנת האפקטיביות של הסיוע – ועוד. 

רקע: ישראל מחוייבת חוקית לדאוג לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות

בשנת 1966 אימצה מליאת האומות המאוחדות את האמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. ישראל אישררה אמנה זו בשנת 1991 והיא נכנסה לתוקף לגביה בשנת 1992. האמנה מחייבת את המדינות החתומות עליה לממש מגוון זכויות, ביניהן הזכות לעבודה, הזכות לבריאות, הזכות לחינוך והזכות לתנאי מחייה הולמים. סעיף 2 בחלק השני של האמנה קובע כי “מדינה שהיא צד באמנה מתחייבת לפעול הן במאמציה היא, הן בסיוע ובשיתוף פעולה בינלאומיים, במיוחד בתחומי הכלכלה והטכניקה, עד כדי מירב המקורות העומדים לרשותה, למען הבטח, בשלבים, את השימוש המלא בזכויות שהוכרו באמנה זו בכל האמצעים המתאימים, ובמיוחד אימוצם של אמצעי תחיקה”. על סמך האמנה, תנועת אמנסטי העולמית ניסחה גם היא קריטריונים המגדירים מה נחשב להפרה של זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות; כך למשל, כאשר מדינה טוענת שאין בידה מספיק תקציב, משאבים טכניים או משאבי אנוש על מנת להתמודד עם בעיה – יש לבחון האם היא העניקה עדיפות מספקת לזכויות חברתיות וכלכליות. לכן, מקרה שבו מדינה מסויימת קידמה זכויות חברתיות-כלכליות במידה פחותה לעומת מדינות שמצבן הכלכלי קשה משלה מהווה בסיס חזק לטענה כי מדינה זו הפרה את מחוייבותה לדאוג לזכויות חברתיות-כלכליות לפי האמנה. הנתונים שאספה אמנסטי ישראל עד כה מלמדים כי זהו המקרה בישראל נכון לעת כתיבת שורות אלו ותמונת המצב מחייבת את הממשלה לשינוי מדיניות מהיר. 

תנועת אמנסטי העולמית הדגישה אף היא, בפרסום מיוחד, את חובתן של מדינות לפעול להבטחת תנאי חיים בסיסיים וביטחון סוציאלי בעת מגפת הקורונה, תוך אבחנה כי בעת הזו הזכויות החברתיות חשובות לא רק כשלעצמן אלא גם משום שהן מעלות את הסיכוי כי אנשים יישמעו להוראות האמורות להבטיח את בריאות הציבור. כשאנשים חיים במחסור ודוחק הם עשויים לא להישמע להוראות שונות, כמו ביחס לסגרים ומגבלות תנועה, ולחפש פרנסה תוך כדי הפרת ההנחיות, מזהירים בתנועה.

אמנסטי ישראל סבורה כי למדינה יש פוטנציאל להביא לשינוי חיובי: כאמור, מצבה הכלכלי של ישראל טוב יחסית לפי מדדים כלכליים מרכזיים; ההייטק הישראלי, המהווה קטר משמעותי של המשק, מראה, לפי דיווחים שונים, ביצועים טובים גם בתוך משבר הקורונה, ולפיכך יכול להוות בסיס להמשך האיתנות הכלכלית. לבסוף אנו מאמינים כי ההון האנושי האיכותי בישראל יכול להניע תהליכים חיוביים גם בתחום החברתי-כלכלי בהינתן סיוע ממשלתי ראוי.