החלטת הרשויות בישראל למנוע מאיש צוות של אמנסטי אינטרנשיונל לצאת מגבולות המדינה “מסיבות ביטחוניות”, ככל הנראה כאמצעי ענישה נגד עבודתו בתחום זכויות האדם בתנועה, היא עוד אינדיקציה מצמררת לאופן שבו ישראל משתיקה יותר ויותר קולות ביקורתיים. כך הודיעה הערב אמנסטי אינטרנשיונל. ליית’ אבו זייאד, קמפיינר באמנסטי אינטרנשיונל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, עוכב במעבר אלנבי / המלך חוסיין, שבין ירדן לגדה המערבית ב-26 באוקטובר, כשהיה בדרכו להשתתף בהלווייתו של קרוב משפחה. הוא נאלץ להמתין ארבע שעות לפני שנודע לו כי נאסר עליו לנסוע על ידי המודיעין הישראלי “מסיבות ביטחוניות” שהוסתרו ממנו.
מזכ”ל אמנסטי אינטרנשיונל, קומי נאידו, אמר: “הטענה של הרשויות בישראל כי יש סיבות ביטחוניות לאסור על ליית’ אבו זיאד לנסוע היא אבסורדית לחלוטין. העובדה שלא הצליחו למסור פרטים כלשהם שמצדיקים את האיסור הזה חושפת את מטרתו האמיתית. זהו צעד אכזרי שהוטל כעונש על עבודתו בהגנה על זכויות האדם של פלסטינים”. קומי הוסיף: “בנוסף לפגיעה בזכויותיו של ליית’ לחופש התנועה וההתאגדות, צו איסור זה ממחיש עוד יותר את הנחישות המצמררת של הרשויות בישראל להשתיק ארגוני זכויות אדם ופעילים שמבטאים ביקורת כלפי הממשלה הישראלית. זה גם מדגיש את האופי האכזרי והבלתי אנושי של המדיניות הזו”.
בנוסף, בספטמבר האחרון ישראל סירבה להעניק לליית’ אבו זיאד היתר הומניטארי להיכנס לישראל מהשטחים הכבושים, על מנת ללוות את אמו מהגדה לטיפול כימותרפי בירושלים. משטר ההיתרים קובע כי על כל הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים להשיג אשרת כניסה כדי להיכנס לישראל, כולל ירושלים המזרחית, מכל סיבה שהיא, כולל עבודה, טיפול רפואי, ביקורי משפחות ועוד. בנוסף לאופן האכזרי שבו מגבלות התנועה השרירותיות הללו פוגעת בחיי משפחתו, מגבלות הנסיעות השרירותיות הללו פוגעות בעבודת זכויות האדם שלו, שכן הן ימנעו ממנו להיכנס לירושלים המזרחית ולישראל או לנסוע לחו”ל לצורך פעילויות חיוניות, כולל עבודה עם האו”ם ועם ארגונים בינלאומיים אחרים, והשתתפות בכנסים ובאירועים אחרים.
“על הרשויות בישראל להסיר מיידית את צווי האיסורים השרירותיים שהוטלו על ליית’ אבו זיאד, ועל כל שאר מגיני זכויות האדם הפלסטינים שנענשים על כך שהעזו לדבר על האפליה השיטתית של ישראל והפרת זכויות האדם נגד הפלסטינים,” אמר קומי נאידו.
לישראל יש עבר ארוך של שימוש בצווי איסור על תנועה באופן שרירותי כדי להטריד ולאיים על מגיני זכויות אדם ופעילים בלתי אלימים ולמעשה להענישם על עבודתם ופעילותם, בהם עומר ברגותי, שאוואן ג’בארין ועוד.
על פי אמות המידה הבינלאומיות בנוגע לזכויות אדם, מגבלות על הזכות לחופש התנועה מותרות באופן חריג בלבד, והן חייבות להיות הכרחיות למטרות לגיטימיות, באופן מידתי ומבוססות על יסודות משפטיים ברורים. יש להבהיר את הסיבות למגבלות וחייבת להיות אפשרות לערער עליהן באמצעים משפטיים. סירוב הרשויות בישראל לפרסם כל ראיה לביסוס הסיבות לצווי איסור הנסיעה ומגבלות התנועה – משמעו שנשללה גם מליית’ אבו זיאד האפשרות המשמעותית לערער עליהם בבית המשפט.
רקע
מאז שהחל לעבוד באמנסטי אינטרנשיונל בנובמבר 2017, קיבל ליית’ אבו זיאד שלוש פעמים אישורי כניסה לישראל, לשישה חודשים כל אחד מהם. האישור האחרון היה תקף מ-20 בנובמבר 2018 עד 12 במאי 2019. ב-8 בספטמבר 2019, ליית’ אבו זיאד הגיש בקשה למתן אישור הומניטרי במחסום הצבאי זיתים כדי ללוות את אמו לטיפול רפואי בירושלים. בקשתו נדחתה באותו יום בהתבסס על “סיבות ביטחוניות” ללא כל הסבר נוסף. ב-13 ביוני 2018 היה ליית’ אבו זיאד אחד מכמה בני אדם שנעצרו באופן שרירותי ועונו על ידי כוחות הביטחון הפלסטיניים, במהלך פשיטה על הפגנה ברמאללה שקראה לרשות הפלסטינית להסיר את הסנקציות מעל רצועת עזה, שמנוהלת על ידי ממשלת חמאס. הוא נתפס והותקף על ידי שני אנשי ביטחון בבגדים אזרחיים כשהיה בדרכו במסגרת עבודתו כדי לצפות ולעקוב אחר התנהלות ההפגנה. בשנים האחרונות הרשויות בישראל הגבירו באופן דרמטי את פעילותן על מנת לאיים ולהשתיק את ארגוני החברה האזרחית ועובדיהם בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים. החברה האזרחית מתמודדת עם מתקפות חוזרות ונשנות, באמצעות חקיקה מגבילה ומדיניות ממשלתית שמלוות בקמפייני השמצה שנועדו ליצור דה-לגיטימציה לעבודת זכויות האדם. בחודש שעבר פשטו כוחות ישראליים על משרדי הארגון הפלסטיני לזכויות אדם אדאמיר ובית המשפט העליון בישראל דן בערעור על החלטת הממשלה לבטל את היתר העבודה של מנהל ארגון Human Rights Watch, באזור ישראל, עומר שקיר, על מנת להשתיקו ולגרשו מהארץ.