מאז חזרתו של ולדימיר פוטין לכהן כנשיא בשנת 2012, שורה של חוקים ומדיניות דכאניים, וכן פעולות נקם נגד מגיני זכויות אדם ואקטיביסטים, יצרו אפקט משתק שפגע קשות בעבודת זכויות האדם החיונית במדינה. כך קובעת אמנסטי אינטרנשיונל בדו”ח החדש “משחק בלתי הוגן: רדיפת מגיני זכויות האדם ברוסיה גוברת”, שהותר לפרסם הלילה (ג’).
“העבודה על זכויות האדם ברוסיה של ימינו דומה לניווט בתוך שדה מוקשים”, אמרה נטליה פרילוטסקאיה, חוקרת באמנסטי אינטרנשיונל רוסיה. היא הוסיפה כי “כל יום שחולף מוביל לאיום חדש על עוד מגן זכויות אדם: בין אם זו תקיפה ומכות על ידי תוקפים ‘בלתי ידועים’ שלעולם לא נמצאים, תביעות פליליות וכליאה בגין פשעים שמעולם לא בוצעו , חנק כלכלי באמצעות הקפאת חשבונות בנק או קנסות סחטניים, או התערבות פולשנית על ידי התקשורת הממלכתית שמסמנת קרובי משפחה של הפעילים כמטרות”.
הדו”ח חושף את הטווח הרחב של כלים שבאמצעותם בשבע השנים האחרונות הרשויות ברוסיה הגבילו, שיבשו או הקפיאו את עבודת זכויות האדם במדינה. בין הכלים הללו: חקיקת חוקים מגבילים חדשים, רדיפה של מגיני זכויות אדם ותמיכה מפורשת או בלתי מפורשת במתקפות ובאיומים על פעילים.
הדו”ח מדגיש את הפגיעה המכוונת באלו שפעלו למען זכויות האדם בצ’צ’ניה והפעילים והפעילות בקהילה הלהט”בית ברוסיה, שסומנו כמטרות באופן בולט יותר מאחרים, וסבלו מאינספור מתקפות אכזריות. אחת הדוגמאות שבדו”ח היא של איגור קוצ’קטוב מסנט פטרסבורג, שארגונו – הרשת הלהט”בית הרוסית, חשפה את הפשעים שהחרידו את העולם כלפי הומואים בצ’צ’ניה. קוצ’קטוב קיבל איומי על חייו בינואר 2019 בסרטון שהפך ויראלי ברשתות החברתיות ברוסיה. עד היום אין כל אינדקציה לכך שהמשטרה חקרה את המקרה באופן יעיל.
דוגמה נוספת היא המקרה של אויוב טיטייב, ראש המרכז הצ’צ’ני לזכויות אדם, שנעצר ונכלא בגין החזקת סמים בסעיפי אישום שמניעם היה פוליטי, העבודה על זכויות האדם בצ’צ’ניה הפכה לכמעט בלתי אפשרית. פעילים ופעילות רבים חדלו לפעול בצ’צ’ניה והמעטים שמנסים לפעול עושים זאת ממקומות מרוחקים ביותר. למגבלות הללו על עבודת זכויות האדם יש השפעה חמורה ביותר על כל יתר אזור צפון הקווקז.
“אנחנו קוראים לרשויות ברוסיה לחדול מפעולות הנקם וממסעות ההשמצה שהפכו לשיטת הפעולה המקובלת שלהן, ולחקור באופן יעיל ובלתי תלוי את כל הפשעים שבוצעו כלפי מגיני זכויות האדם והפעילים והפעילות”, אמרה פרילוטסקאיה והוסיפה: “עליהם לבטל את החקיקה שמטילה מגבלות יתר וחותרת תחת עבודת הארגונים הבלתי ממשלתיים, ולציית למחוייבויות הבינלאומיות של רוסיה לזכויות האדם, להגן עליהן ועל אלו הפועלים להגן על זכויותיהם של אחרים”.