פלסטינים אזרחי ישראל שנבחרו לפרלמנט הישראלי, הכנסת, נפגעים משורה של תקנות מפלות ושל חקיקה מפלה, שחותרת תחת יכולתם לייצג ולהגן על זכויות אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני בישראל. כך קובעת אמנסטי אינטרנשיונל בדו”ח חדש שפורסם היום (רביעי) ומהווה התרעה לקראת הבחירות הקרובות, ב-17 בספטמבר.
הדו”ח “נבחרים אך מודרים: צמצום מרחב הפעולה של חברי הכנסת הפלסטינים בכנסת ישראל” מפרט את האופן שבו חופש הביטוי של חברי הכנסת הפלסטינים מאוים על ידי שינויי חקיקה, הצעות חוק ותקנות שונות של הכנסת עצמה – שנועדו כולם להפלות אותם. בנוסף, הדו”ח מדגיש את הרטוריקה המסיתה שמשתמשים בה שרים בממשלה במטרה להכתים את חברי הכנסת הפלסטינים וחושף כיצד נפסלו הצעות חוק שהגישו חברי הכנסת הפלסטינים באופן בלתי הוגן מטעמים מפלים.
“מדינת ישראל מקפידה להתרברב בסממני הדמוקרטיה שלה, בין היתר, בייצוגם של נציגי קבוצות אוכלוסיה מגוונות בכנסת, בהן הפלסטינים אזרחי ישראל. אלא שזו מסיכה”, אמרה מולי מלקאר, מנכ”לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל. “כשבוחנים את הנושא סעיף אחר סעיף, בעקביות, למשל כמו בדו”ח זה, מגלים לא רק שהמסיכה מתפוררת, אלא שהתמונה שמתגלה תחתיה היא עגומה ומדאיגה, גזענית, מפלה, מדירה ומסיתה. אפילו המעט שקיים – פגום מיסודו וקו השבר עובר, באופן לא מפתיע, בין היהודים ללא-יהודים. הדו”ח הזה צריך להדאיג כל אדם שהיסודות הדמוקרטיים בישראל חשובים לו”.
“חברי כנסת הפלסטינים בישראל מתמודדים עם מתקפות אפלייה שהולכות ומחמירות. על אף שנבחרו באופן דמוקרטי בדומה לעמיתיהם היהודים, חברי הכנסת הפלסטינים מהווים יעד לאפליה ששורשיה עמוקים ולמגבלות בלתי ראויות, שנועדו למנוע מהם להתבטא באופן שיגן על זכויות העם הפלסטיני”, אמר סאלח חיג’אזי, סגן מנהל אזור המזרח התיכון וצפון־אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל. “בשעה שישראל מפירה בשיטתיות את זכויות האדם של הפלסטינים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, חיוני שקולותיהם של הפלסטינים בפרלמנט הישראלי יישמעו, יישקלו ברצינות ויכובדו”, הוסיף. המגבלות שהולכות וגוברות אשר ניצבות בפני חברי הכנסת הפלסטינים הן חלק מדפוס של אפליה בוטה מצד הרשויות הישראליות כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל. פלסטינים הם כ-20% מאוכלוסייתה של מדינת ישראל ואף על פי שהמדינה מכירה בזכויותיהם להשתתפות ולייצוג פוליטי והם מוכרים בחוק הבינלאומי, בפרקטיקה הם מופלים לרעה בכל תחומי החיים: בקבלת האזרחות, בדיור, בחינוך ובשירותי הבריאות.
“חוק הלאום” (בשמו הרשמי – חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי) שנכנס לתוקף בשנת 2018, מגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בלבד, ומנציח באופן חוקתי את אי השוויון ואת האפליה נגד האזרחים שאינם יהודים במדינה. החוק מעניק באופן בלעדי את הזכות להגדרה עצמית ליהודים, מבסס את המצב שבו הגירה מובילה אוטומטית לאזרחות באופן בלעדי ליהודים, מקדם בניית התיישבות יהודית (מה שניתן לפרש כקידום ההתנחלויות הבלתי חוקיות) ומנמיך את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית לפני ימי החוק הזה. בשנים האחרונות החריפו הרשויות בישראל את ההתבטאויות המפלגות והמקטבות נגד קבוצות מיעוט וקבוצות מודרות ומוחלשות, וכך, בין היתר, צמצמה את המרחב עבור הפעילים למען זכויות הפלסטינים. הרשויות בישראל איימו על ארגוני ופעילי זכויות אדם פלסטינים וישראלים כאחד, והשמיצו אותם. כמו כן, תקפו גם ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, כולל אמנסטי אינטרנשיונל.
אפליה בוטה בכנסת:
אמנסטי אינטרנשיונל זיהתה סדרה של תיקונים לחוקים, תקנות ופרקטיקות שונות של הכנסת עצמה, שמקדמים את האפליה נגד חברי הכנסת הפלסטינים. לדוגמה, תיקון לחקיקה משנת 2016, שזכה לכינויים “חוק ההדחה” או חמור מכך “חוק חנין זועבי”, מאפשר לחברי הכנסת להדיח חברי כנסת נבחרים אחרים ברוב קולות. פירוש הדבר הוא כי חברי הכנסת המביעים עמדות פוליטיות בלתי אלימות או דעות הנחשבות לבלתי מקובלות מלכתחילה בקרב רוב חברי הכנסת – עלולים לעמוד בפני הדחה מהכנסת, אף שהן אינן אלימות. אחת מחברות הכנסת הפלסטיניות תיארה את תיקון החקיקה המדובר כ”חרב המונפת מעל ראשינו על־ידי חברי כנסת המתנגדים לנו פוליטית”, והצביעה על כך שהתיקון נועד לשמש כאיום, ולהרתיע את חברי הכנסת הפלסטינים עד כדי השתקתם.
בנוסף, הדו”ח שם דגש על גישתם בעלת האפלייה הבוטה של פוליטיקאים ישראלים כלפי מקביליהם הפלסטינים בישראל, ואת הרטוריקה הפלגנית והמסיתה שבה משתמשים אותם פוליטיקאים ישראלים כלפי עמיתיהם הפלסטינים. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר בגלוי כי “ישראל אינה מדינת כל אזרחיה… אלא מדינת הלאום של העם היהודי בלבד”, וטען כי המפלגות הפלסטיניות מנסות לחסל את מדינת ישראל. גורמים בכירים בממשלת ישראל וחברי כנסת ישראלים משתמשים דרך קבע בשפה מסיתה שמעודדת דעות קדומות ושנאה כדי לתאר את עמיתיהם הפלסטינים, בניסיון ברור לגרום להם ולעבודתם לדה־לגיטימציה. חברי הכנסת הפלסטינים שהעזו לבקר את מדיניות ישראל תויגו כ”בוגדים” וניצבו בפני קריאות מסיתות שקראו “להוציאם אל מחוץ לחוק” ו”לשפוט אותם בעוון בגידה”.
תקנות הכנסת, שיעודן המקורי היה לאכוף מנהגים אתיים, נוצלו לרעה במטרה להגביל את חופש הביטוי והפעולה של חברי הכנסת הפלסטינים. בין היתר, נמנע משניים מחברי הכנסת הפלסטינים לצאת מגבולות המדינה באמצעות מימון מארגונים שמופיעים ב”רשימה השחורה” של ממשלת ישראל, בעקבות תיקון משנת 2018 בכללי האתיקה של הכנסת שאוסר על נסיעות לחו”ל כאשר המימון מגיע מגופים הקוראים לחרם על מדינת ישראל. נדגיש כי אף על פי שאמנסטי אינטרנשיונל אינה תומכת או קוראת לחרמות ספציפיים, היא רואה בזכות לקרוא לחרם, או להשתתף בו, כאחת מהצורות הרבות של חופש הביטוי הלגיטימי שעל הרשויות מוטלת החובה לכבד ולהגן עליו.
הדו”ח מציין עוד כי מאז שנת 2011 נפסלו לפחות ארבע הצעות חוק העוסקות בזכויותיהם של הפלסטינים, לרבות זכותם להשתתפות בחיים הציבוריים בישראל, עוד לפני הגעתן לדיון בכנסת. “על כנסת ישראל לבטל בדחיפות או לתקן את כל צורות החקיקה השונות המאפשרות את האפליה נגד חברי הכנסת ואזרחי המדינה הפלסטינים, החל ב’חוק הלאום'”, אמר סאלח חיג’אזי. “על הרשויות בישראל להסיר את המגבלות המפלות על פעילותם של חברי הכנסת הפלסטינים ולהבטיח כי חופש הביטוי שלהם יזכה להגנה. כמו כן, על כל הגורמים בישראל לחדול מיידית מהשימוש ברטוריקה של הסתה שמנדה ומדירה נבחרי ציבור ומונעת מהם לפעול למען זכויות אדם ושיוויון, ומעוררת עוינות כלפי הפלסטינים באופן כללי”.