מאות נשים ונערות בדארפור (Darfur) העידו בפני חוקרים של אמנסטי אינטרנשיונל אודות מעשי אונס המוניים שבוצעו על ידי חברי מיליציית הג'אנג'אוויד (Janjawid). מיליציה זו נתמכת על ידי הממשלה, ועל ידי חלק מחיילי הממשלה. אחרי שברחו מהפצצות ומשריפת בתיהן והיו עדות להרג קרוביהן, ועקב הטאבו שמהווה אונס בדארפור, נשים ונערות אלו הוכיחו אומץ רב בדברן על מה שעברו. אמנסטי אינטרנשיונל קורא להבטיח את ביטחונן של נשים ונערות אלו ושל אחרות שעברו אונס, וכן את ההגנה עליהן ועל כבודן, ולוודא שהמבצעים ישפטו מיידית.
ב-19 ביולי 2004 פרסם אמנסטי אינטרנשיונל דוח על סודן: "דארפור, אונס כנשק מלחמתי" (Darfur, Rape as a Weapon of War, AI Index: AFR 54/076/2004). הדוח גילה שמעשי אונס היו נפוצים, ובמקרים רבים, שיטתיים. מיליציית הג'אנג'אוויד וחלק מחיילי הממשלה השתמשו באונס על מנת להשפיל את הנשים, להפחיד אותן ולשלוט בהן, וכדי להכריח אותן לעזוב את בתיהן ובכך להרוס את הרקמה החברתית של קהילותיהן.

הזוועה שבתקיפה מינית
במקרים רבים הנשים נאנסו בפומבי, מול בעליהן, קרוביהן, או קהילה רחבה יותר. גם על נשים הרות לא חסו. לפי הדיווחים, נשים שהתנגדו לאונס הוכו, נדקרו או נרצחו. במקרים אחרים נשים עונו על מנת שיגלו היכן בעליהן וקרוביהן הגברים: פניהן נלחצו בין מקלות עץ, או שציפורניהן נעקרו. רגליהן וידיהן נשברו במתכוון, על מנת למנוע מהן לברוח. ילדות צעירות מגיל שמונה נחטפו והוחזקו כשפחות מין, חלקן במשך חודשים רבים.

תוצאות ארוכות-טווח
בנוסף לתוצאות הפיזיות המידיות, שהן חמורות מאד ולהשפעות על הבריאות הנפשית של מעשה האונס, יש גם השפעות ארוכות טווח על קורבנות אונס בדארפור. משום שאונס גורם לבושה ולאות קלון, נשים אינן נוטות לדווח על מקרי אונס לעובדים רפואיים, מה שעלול להוביל לסיבוכים נוספים של הפגיעה בהן. כרגע אין בדארפור די עובדים של צוותים רפואיים על מנת לאתר נפגעות אונס ולטפל בהן. אין גם מספיק מתקנים רפואיים בכדי לטפל במחלות המין שעלולות להיות מופצות על ידי אונס. התוצאות של מחסור זה בטיפול רפואי הן חמורות.
לאלימות מינית עלולות להיות תוצאות חמורות וארוכות טווח. נשים שאבריהן ניזוקו על ידי אונס עלולות להידחות על ידי בעליהן משום שאינן ממלאות את "תפקיד ההתרבות". ברוב המכריע של המקרים ניצולות אונס וילדיהן מנודות על ידי הקהילה שלהן. ילד הנולד כתוצאה מאונס עלול להיחשב כילד של "האויב" או ילד "ג'אנג'אוויד", ונשים עלולות להרגיש שהן חייבות לנטוש את הוולד.
לאות הקלון המוצמד לניצולות אונס יש תוצאות חברתיות וכלכליות נרחבות. נשים נשואות עלולות להיות "מנושלות" על ידי בעליהן. נשים לא נשואות עלולות שלא להיות מסוגלות להינשא לעולם משום שהקהילות שלהן מחשיבות אותן "מקולקלות". בסודן, נשים ניצולות אונס שאינן יכולות להינשא או שננטשו על ידי בעליהן הן פגיעות יותר מבחינה כלכלית: הן אינן נהנות מהתמיכה הכלכלית שבאופן מסורתי מצפים מגברים לספק.

מחנה לנשים פליטות, סודן. צילום: AI

כמה פליטים בצ'אד אמרו לאמנסטי אינטרנשיונל שמחיר כלה במחנות ירד מאוד. חלק מההורים חוששים שיהיה זה בלתי אפשרי להגן על בנותיהן הלא נשואות מתקיפה מינית ולכן, על מנת להציל את כבוד המשפחה, הם מנסים לחתן אותן בגיל מוקדם אפילו מהנהוג לפי המסורת. יותר ויותר, נערות מחותנות לכל אחד היכול לשלם "מחיר כלה", דבר העלול לגרום לילדות הכלות להיות בסיכון מצד בעלים תוקפניים.

תגובת השלטונות הסודניים
ב-17 ביולי 2004, שר המשפטים הסודני עלי מוחמד אוסמן יאסין הכריז ששלוש ועדות, אחת לכל אחת מהמדינות של דרפור, יחקרו האשמות באונס ויעזרו לקורבנות לאורך ההליכים הפליליים. הועדות יורכבו משופטות, קצינות משטרה ויועצות משפטיות. אמנסטי אינטרנשיונל מודאג מכך שבעבר סודנים שהתלוננו על תקיפות נענשו, ואילו כנגד האחראים לתקיפות לא ננקטה שום פעולה.
עם פרסום הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל בביירות ב-19 ביולי 2004 הכחיש השגריר הסודני בלבנון, מוחמד באחיט, את מעשי האונס בדארפור: "אם היו מקרי אונס בדארפור, הם לא היו יותר משני מקרים", הוא הצהיר.
עם זאת, אמנסטי אינטרנשיונל ממשיך לקבל דיווחים חדשים על חטיפות ותקיפות מיניות בדארפור: ב-27 ביולי האו"ם דיווח על נשים ונערות מתחת לגיל 15 שנאנסו על ידי מיליציית הג'אנג'אוויד במחנה סיסי (Sisi) ומסביבו. המחנה, הנמצא במערב דארפור, מיועד לעקורים בתוך מדינתם. ב-1 באוגוסט התקבלו דיווחים על תקיפת שבע נערות מחוץ למחנה סוואני (Swani), גם הוא במערב דארפור, בזמן שחיפשו עץ להסקה. כולן, מלבד אחת, נמלטו מאוחר יותר: מקום הימצאה של השביעית, אישה בת 20 שנישאה זה מקרוב, אינו ידוע.

תגובת הקהילה הבין לאומית
מדינות וארגונים אזוריים כגון האיחוד האפריקאי, ליגת המדינות האפריקאיות והאיחוד האירופי גינו את הפרות זכויות האדם המתרחשות בדארפור. עזרה הומאניטרית מגיעה כעת ליותר אנשים בדארפור ובמחנות הפליטים בצ'אד. העזרה הפוליטית, הכלכלית והטכנית הנחוצה למשלחת המשקיפים להפסקת האש של האיחוד האפריקאי בדארפור הוגדלה, ושמונה משקיפי זכויות אדם של האו"ם נשלחו לאזור. למרות זאת, תקיפות של אזרחים בדארפור ממשיכות, וכן הפחדתם ומעצרם.
החלטת האו"ם מספר 1556 מיום ה-30 ביולי 2004 המחישה את תשומת הלב העולמית המוגברת לשוועתם של האזרחים בדארפור. למרות זאת, אמצעים להתמודד עם מצב זכויות האדם המחריד לא יצאו אל הפועל. ההחלטה נכשלה, בין השאר, ביצירת ועדה חוקרת בין לאומית לבחינת העדויות אודות פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות, כולל אונס וצורות אחרות של תקיפה מינית, וכן בחקירת האשמות ברצח עם. כדי לחזק את מצב זכויות האדם של כל ההפרות הבוטות של זכויות אדם המתרחשות בתחומה. בדארפור, דרושה גישה מקיפה למצב בכללותו בו שרויה סודן. הממשלה הסודנית חייבת לפעול כעת, בעצמה ודרך סיוע ושיתוף פעולה בין לאומיים, על מנת להגן על הנשים והנערות בדארפור מאונס וצורות אחרות של תקיפה מינית, כמו גם מיגור הפרות בוטות של זכויות אדם המתרחשות בתחומה.