• תקציר דו"ח השקת המערכה
• השפעת סכסוכים חמושים על נשים
• לשרוד אונס בסודן – עדות
• השפעת תפוצת נשקים על נשים
• נשים והסכסוך הישראלי-פלסטיני
• יישום האמנה למיגור כל צורות האפליה כלפי נשים בישראל

ב- 5 במרץ 2004 השיק אמנסטי אינטרנשיונל מערכה עולמית להפסקת האלימות כלפי נשים. תופעת האלימות כלפי נשים היא מגיפה גלובאלית. חווית האלימות או האיום באלימות משפיעה על חייהן של נשים בכל העולם, ללא הבחנה בין מצב כלכלי, גזע ותרבות. בבית ובקהילה, בעתות מלחמה ושלום, נשים מוכות, נאנסות, גופן מושחת והן נרצחות מבלי שהתוקפים יתנו על כך את הדין. המערכה של אמנסטי אינטרנשיונל שמה דגש על אחריות המדינה, הקהילה ואנשים יחידים לנקוט בצעדים על מנת להפסיק את האלימות כלפי נשים.

מלידתן ועד ליום מותן, בעתות שלום כמו גם במהלך מלחמות, נשים סובלות מאפליה ואלימות מידי רשויות המדינה, הקהילה והמשפחה. רצח תינוקות ממין נקבה מונע מנשים רבות את הזכות לחיים עצמם. מדי שנה, מיליוני נשים נאנסות על ידי בני זוגן, קרובי משפחה, חברים וזרים, על ידי מעסיקים ועמיתים, אנשי כוחות הביטחון וחיילים. נשים, ילדים וגברים סובלים מאלימות המתרחשת בבית, אולם הרוב המכריע של הקורבנות הן נשים וילדות. במהלך סכסוכים מזוינים, האלימות כלפי נשים משמשת לעיתים קרובות כנשק, על מנת לשלול מהנשים את אנושיותן, או כדי לרדוף את הקהילה אליה הן משתייכות.
האלימות כלפי נשים אינה תופעה השמורה למערכת פוליטית או כלכלית מסוימת. היא קיימת בכל חברה ברחבי העולם. האלימות כלפי נשים חוצה גבולות של סטטוס כלכלי, גזע ותרבות. מבני העוצמה בתוך החברה, אשר מעצימים את תופעת האלימות כלפי נשים, הם עמוקים וקשיחים. ההתנסות באלימות או האיום בקיומה מונע מנשים ברחבי העולם את האפשרות של ניצול מלא והנאה מזכויות האדם הבסיסיות ביותר.

נשים ברחבי העולם התארגנו על מנת לחשוף ולהיאבק בתופעת האלימות כלפי נשים. הן השיגו שינויים דרמטיים בתחום החקיקה, המדיניות והנהלים. הן הוציאו את התופעה אל מחוץ לצללים והציבו אותה באור הזרקורים. הן הוכיחו כי האלימות כלפי נשים מחייבת תגובה מצד ממשלות, קהילות ויחידים. מעל לכל, הן התריסו כנגד הגישה כי נשים הן קורבנות פסיביות לאלימות. למרות המכשולים העומדים בפניהן במדינות רבות, נשים מובילות את המאבק למניעת אלימות כלפי נשים. פעילים רבים למען זכויות נשים במדינות שונות, ספגו ביקורת מצד גורמים הרואים בשוויון בין המינים איום ליציבות החברתית ולאינטרסים הכלכליים המושרשים. בחלקים מסוימים בעולם, הישגיי הנשים מבוטלים או אינם זוכים לתשומת לב כלל.
המערכה של אמנסטי אינטרנשיונל שמה דגש על אחריות המדינה, הקהילה ואנשים יחידים לנקוט בצעדים על מנת להפסיק את האלימות כלפי נשים. מטרת המערכה היא להוכיח כי התארגנות עצמית של נשים, ביחד עם סולידריות ותמיכה מצד ארגוני זכויות אדם, היא הדרך היעילה ביותר להתגבר על תופעת האלימות כלפי נשים. המערכה מכוונת לגייס גברים ונשים כאחד, על מנת לפעול ולהיאבק באלימות ולעשות שימוש בסמכות ובהגיון המשכנע של מסגרת זכויות האדם במאמץ להפסיק את האלימות כלפי נשים.

אמנסטי אינטרנשיונל – אג'נדה לשינוי: 'הפסיקו את האלימות כלפי נשים'

בעשור האחרון נוצרו מנגנונים וסטנדרטים בינלאומיים חדשים הקובעים כי אלימות כלפי נשים היא סוגיה של הפרת זכויות אדם. אולם, ההתקדמות שנעשתה בחקיקה הבינלאומית איננה תואמת לחקיקה ולאכיפה במדינות רבות. מספר מדינות, כוחות מסורתיים כמו גם האג'נדה הביטחונית הגלובלית החדשה והכלכלה הגלובלית מציגים גם הם איומים על הישגי המאבק באלימות כלפי נשים. בנוסף, ישנו ההיבט הפנים ארגוני. מערכה בינלאומית זו היא ייחודית עבור אמנסטי אינטרנשיונל וזאת בשל מספר טעמים: ראשית, זוהי מעין "מערכת מעבר" מסגנון עבודה "מסורתי", לקראת דרכי עבודה חדשות בעבודת המערכות של אמנסטי אינטרנשיונל. במסגרת מערכה זו אמנסטי אינטרנשיונל יעסוק בתחומים חדשים אשר לא נכללו בעבר במנדט העבודה שלו. חזור למעלה

פעילי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מתכוננים להשקת המערכה העולמית של הארגון 'הפסיקו את האלימות כלפי נשים' על ידי הצגת הנושא במפגש הדו שנתי הבינלאומי במקסיקו, באוגוסט 2003. כרזה ענקית מוצגת עם טביעות הידיים של הנציגים, ,יחד עם פוסטר הדורש צדק למאות נשים שנרצחו בערי מקסיקו – סיודאד חוארז וצ'יוואווה.

מטרת המערכה לחשוף ולבקר את תופעת האלימות כלפי נשים וילדות, בניסיון לצמצם את התופעה. לבחון נורמות תרבותיות, ערכים ויחסי עוצמה המבוססים על הגדרה מגדרית, וזאת בכדי ליצור שינוי חברתי. המערכה מכוונת לגייס גברים ונשים כאחד, על מנת לפעול להפסקת האלימות כלפי נשים תוך שימוש בסמכות ובאמות המידה של מסגרת זכויות האדם. אנו מאמינים שפעולה משולבת של ארגוני נשים יחד עם ארגוני זכויות אדם היא הדרך היעילה ביותר להתגבר על תופעת האלימות כלפי נשים.
חמשת המטרות העיקריות של מערכה בינלאומית זו:
1. ביטול חוקים אשר מעודדים פטור מעונש לנוקטים באלימות כלפי נשים, וכן, ביטולם של חוקים המפלים נשים.
2. חקיקה ויישום יעיל של חוקים ופרקטיקות המגנים על נשים מפני אלימות במצבים של קונפליקט או פוסט-קונפליקט, וכן, להבטיח שלא יהיה פטור מעונש לא ללוחמים ולא לאחראים עליהם, במקרים בהם הם נקטו באלימות כלפי נשים.
3. מתן דין וחשבון והכרה של המדינות במחויבותן תחת החוק הבינלאומי למנוע, לחקור, להעניש ולפצות, כל אותם מקרים של אלימות כלפי נשים, אם שהתרחשו בעתות של שגרה ואם בזמנים של משבר.
4. הבטחת פעולה יעילה למיגור האלימות כלפי נשים ברמת הקהילה, וזאת בעזרת הרשויות המקומיות, החברה האזרחית, מוסדות דתיים ומסורתיים, וגופים בלתי רשמיים אחרים.
5. ביסוסו של שוויון מגדרי, הנמצא בעקרונות הליבה של משימתו של אמנסטי אינטרנשיונל, ובתרבותו הארגונית.


חזור למעלה

למה היד כסמל המערכה?
היד היא סמל אוניברסלי. זוהי היד שמכה וחובטת אך זוהי גם היד שמרפאה ודואגת. את היד ניתן לראות כסמל להזדהות עם המאבק, היד יכולה לומר "עצור". והחשוב ביותר: כל טביעת יד הינה ייחודית ועם זאת היא מוכרת לכל פרט.


חזור למעלה

איזה שינוי אנחנו שואפים ליצור באמצעות המערכה?
מערכה זו מכוונת לקראת שינוי חברתי. בטווח הקצר חותרת המערכה לקידום רפורמה בחקיקה, הכרה של המדינה באחריותה וזאת בהתאם לסטנדרטים והחוק הבינלאומי. בטווח הארוך חותרת המערכה להתעסקות בנורמות תרבותיות, ערכים ועוצמה המבוססים על הגדרה מגדרית.
על השינוי להתבצע ברמות בינלאומיות, לאומיות ומקומיות. את השינוי צריכות ליזום ממשלות, כמו גם מוסדות ויחידים. יש לכבד אמנות בינלאומיות, יש לאמץ או לבטל חוקים, יש להקים מנגנוני תמיכה ומעל לכל, יש להביא לשינוי של הגישות, הדעות הקדומות והאמונות החברתיות המטפחות ומעודדות אלימות כלפי נשים.
אמנסטי אינטרנשיונל ישתף פעולה עם פעילים וקבוצות התומכים בזכויות נשים והפועלים היום לחשיפת התופעה ולהגדרת פיצוי לצורות שונות של אלימות. אמנסטי אינטרנשיונל יחקור ויחשוף מעשי אלימות כלפי נשים ויתבע כי הפרות אלה יוכרו, יגונו באופן פומבי וכי הקורבנות יפוצו.
פעילות וארגוני נשים ברחבי העולם, נאבקים מזה שנים רבות נגד אלימות כלפי נשים. מאבק זה השיג הישגים מרשימים ומשמעותיים, המגולמים בשינויי חקיקה, מדיניות ופרקטיקות. אמנסטי אינטרנשיונל מברך על פעילות זו ומבקש לתמוך בה, על ידי שיתוף פעולה עם ארגוני זכויות נשים ופעילות, יחד עם כל השואפים למיגור תופעה זו.


חזור למעלה

אמנסטי אינטרנשיונל – סניף ישראל והמערכה הבינלאומית להפסקת האלימות כלפי נשים
ביום שלישי, 9.3.2004, השיק הסניף הישראלי את המערכה הבינלאומית להפסקת אלימות כלפי נשים. לצערנו, סוף השבוע אשר קדם לפתיחת המערכה היה רווי במקרים קשים ביותר של אלימות בתוך המשפחה. מציאות חברתית זו, מוכיחה יותר מכל, את חשיבות העיסוק בסוגיות של אלימות כלפי נשים.
השקת המערכה של הסניף הישראלי התרחשה במספר מוקדים:

• האירוע המרכזי והמתוקשר להשקת המערכה היה בכנסת ישראל. את האירוח אירחה חברת הכנסת זהבה גלאון, יו"ר ועדת הכנסת נגד סחר בנשים. פעילי הסניף, לבושים בחולצות המערכה, הגיעו לכנסת, והזמינו את חברי הכנסת להטביע את כף ידם להזדהות ותמיכה במערכה של אמנסטי. חברי הכנסת, מכל סיעות הבית, הביעו את תמיכתם. את האירוע פתח מנהל הסניף, אמנון וידן, בנאום קצר על מטרת המערכה. מספר חברי כנסת (אילן שלגי, שינוי; רוחמה אברהם, ליכוד; אלי אפללו, ליכוד; אחמד טיבי, חד"ש) הביעו הערכתם לפעילותינו בתחום זה, והצהירו על תמיכה מלאה במטרות הקמפיין.
• באירועי השקת המערכה לקחו חלק בתי ספר הפעילים במסגרת תוכניות החינוך של הסניף. בהפסקת פעילות במהלך השבוע, הוסיפו התלמידים את הטבעת כפות ידיהם להזדהות עם המערכה.
• קבוצת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים הקימה דוכן מידע עם חומרי המערכה ברחבת האוניברסיטה. הקבוצה אספה חתימות הזדהות של סטודנטים.

אירועי ההשקה של הסניף זכו לסיקור תקשורתי באמצעי התקשורת השונים.

חברי הכנסת מטביעים את כפות ידם על כרזת המערכה, כאות להזדהות עם המאבק בתופעת האלימות כלפי נשים. צילום: ישראל סאן

חברי הכנסת מטביעים את כפות ידם על כרזת המערכה, כאות להזדהות עם המאבק בתופעת האלימות כלפי נשים.
צילום: ישראל סאן

אלימות כלפי נשים בסטטיסטיקה

• לפחות אישה אחת מתוך שלוש הוכתה, נאנסה, או נפלה קורבן להתעללות אחרת במהלך חייה. בדרך כלל, המתעלל הוא בן משפחה או מישהו אותו היא מכירה.
• אלימות במשפחה מהווה גורם עיקרי למוות ונכות בקרב נשים בין הגילאים 44-16 והיא גורמת ליותר מקרי מוות ופגיעות בריאותיות מאשר מחלת הסרטן או תאונות דרכים.
• כ- 70% מהנשים שהיו קורבנות רצח, נרצחו על ידי בני זוגן הגברים.

נתונים סטטיסטיים אלה מייצגים רק את קצה הקרחון. בדרך כלל, אלימות כלפי נשים אינה מדווחת משום שהנשים מתביישות או חוששות מפני חוסר אמון, עוינות או אלימות נוספת.