ארגון "אמהות טיאנאנמן" נוסד ע"י דינג זילין, פרופסורית בגמלאות, ומונה כ-130 פעילי זכויות אדם - רובן נשים - שילדיהן או קרוביהן נהרגו או נפצעו במהלך הדיכוי הצבאי של תנועת הדמוקרטיה בכיכר טיאנאנמן ב-1989. למרות שהשלטונות כבר אינם מכנים את האירועים "התקוממות אנטי מהפכנית", ומכנים אותם כיום "תקרית פוליטית", הם מסרבים לקבל קריאות חוזרות ונשנות לעשיית צדק מצד הקורבנות ובני משפחותיהם.

"אמהות טיאנאנמן" הרכיבו רשימה שמית בת מעל ל-180 הרוגים, ו-70 פצועי המאורעות. הארגון מגיש בקביעות ערעורים ובקשות לממשלת סין, כדי שתתיר לבני משפחותיהם של הקורבנות להתאבל בפומבי, לקבל סיוע הומניטארי מארגונים ומיחידים, שתחדל מרדיפת הקורבנות ובני משפחותיהם ותשחרר את כל אלו שעדיין כלואים בשל השתתפותם בהפגנות לא אלימות ותחקור באופן ייסודי ופומבי את האירועים שהתרחשו במהלך ההפגנות למען הדמוקרטיה ב-4 ביוני 1989. בעקבות פעילות זו של חברי הארגון הם חשופים להטרדה, אפליה ומעצר שרירותי.

בכל שנה לקראת יום השנה לדיכוי הקשה של 1989, מושמים פעילי זכויות אדם רבים תחת פיקוח משטרתי הדוק, הכולל סוגים שונים של מעצר בית. אולם, לאור פעילות בינלאומית ישנם ראיות לכך שחלה הקלה מסוימת במדיניות זו. ביוני 2007 הותר לדינג זילין, בעלה ושני בני משפחה אחרים של קורבנות להדליק נרות אל מול תמונות ילדיהם ולקיים טקס זיכרון קצר בשדרה מערבית לכיכר טיאנאנמן, במקום שבו ככל הנראה נורה בנה בן ה-17 למוות בידי חיילים. לחברים נוספים בארגון "אמהות טיאנאנמן" התאפשר להמשיך במסורת ההתאבלות על ילדיהן בבית הקברות בוואנאן שבבייג'ינג. נראה כי במקום היה פיקוח הדוק פחות מבשנים קודמות.

לפני טקס יום השנה ה-18 הצליחו חברים אחרים בארגון "אמהות טיאנאנמן" לקיים סמינר לא פורמאלי בבייג'ינג ובו דנו בנושאים המטרידים אותם. נראה שזו הפעם הראשונה שהותר להם לקיים מפגש כזה.

אמנסטי אינטרנשיונל מקדם בברכה התפתחויות אלה אך קורא לממשלת סין להרחיב את ההיתרים ולאפשר דיון ציבורי מלא בנוגע לאירועים שהתרחשו במהלך ההפגנות. זהו צעד חשוב להבטחת צדק לקורבנות הדיכוי הצבאי ולבני משפחותיהם. בנוסף אמנסטי קורא לממשלת סין לשחרר את עצורי ההפגנה, תוך נכונות להביא לדין את האחראים ולפצות את הקורבנות ובני משפחותיהם.

רקע

אי התייחסותם של שלטונות סין לדיכוי הצבאי האלים של ההפגנות הלא אלימות ב-1989, במהלכו נהרגו ונפצעו מאות בני אדם, ממשיכה להכתים את עברה של ממשלת סין בתחום זכויות האדם, ואת דימויה של סין בזירה הבינלאומית. הניסיון ברחבי העולם מלמד שיציבות לטווח ארוך מושגת באופן המוצלח ביותר באמצעות התייחסות למעשי עוול מן העבר, מעשה המחזק את שלטון החוק ואת העיקרון לפיו אף אדם אינו נמצא מעל לחוק. ממשלת סין ממשיכה למנוע שיח ציבורי בנושא, ואירועי 1989 לא זכו לסיקור ודיון בכתבי העת, בעיתונים, בספרי הלימוד ובאתרי אינטרנט בסין. במהלך השנה האחרונה הורחב היקף הפיקוח והצנזורה על אמצעי התקשורת, ונמנע כל פרשנות או דיון פומבי אל אשר ארע במהלך ההפגנות למען הדמוקרטיה ב-4 ביוני 1989 או על אירועים רגישים פוליטית בהיסטוריה של סין בעשורים הקודמים.