אמנסטי אינטרנשיונל מביע דאגה עמוקה בנוגע ל”חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב – 2013″ ומפציר בממשלה שלא לאשר את החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב (חוק פראוור), ותחת זאת להעניק מעמד משפטי ואת הביטחון המתלווה לחזקה לקהילות הבדואים בכפרים הלא-מוכרים בנגב.

החוק המוצע, המקנה באופן מפורש הגנה מופחתת על זכויות הבדואים בהשוואה ליתר אזרחי ישראל, לרבות תושבים אחרים בנגב, הוא מפלה מטבעו ואינו מקיים את ההגנות המשפטיות מפני פינוי בכפייה כנדרש באמות מידה בינלאומיות לזכויות האדם.

כפי שמפרט נייר העמדה (נמצא למטה), אנו קוראים לממשלת ישראל:

לבטל את הצעת החוק;

להבטיח הענקת מעמד משפטי לקהילות הבדואים המנושלים בנגב, המכונים “כפרים לא-מוכרים”;

להקנות חזקה מוגנת לתושבי כפרים אלו;

לספק שירותים נאותים לתושביהם, לרבות מים ראויים לשתייה, חשמל, ביוב, פינוי פסולת ושירותי חירום;

להשעות לאלתר את כל המאמצים לפינויים בכפייה ויישובם מחדש של התושבים;

לעצור את כל ההריסות עד לתיקון המדיניות והחוקים הנוגעים לבדואים בנגב, כך שיעלו בקנה אחד עם מחויבויותיה של ישראל להימנע מאפליה בכפוף לחוק הבינלאומי;

להבטיח רמת חיים נאותה, לרבות דיור, לכל תושבי הכפרים הללו;

להבטיח סעד נאות כנגד פינויים בכפייה, לרבות גישה לצדק ולפיצוי נאות לאלו שבתיהם נהרסו ופונו בכפייה.