12592412_962348617178962_8371697711531576370_n
פעילות אמנסטי אינטרשיונל ישראל בהפגנת תמיכה בסרבניות המצפון תאיר קמינר וטניה גולן. ינואר 2016

סרבנות בחברה הישראלית:

בישראל פועלים מספר ארגונים הפועלים לעודד סרבני מצפון לעמוד על עמדתם ולמען הכרה
בסירוב המצפוני הספציפי כלגיטימי. דוגמאות בולטות הינן פרופיל חדש ויש גבול במגזר היהודי
ואורפוד במגזר הדרוזי.

פרופיל חדש, עמותה התומכת בסרבנות למיליטריזם ובביטול גיוס החובה, רשומה כעמותה משנת
1999 .עיקר פעילות העמותה בימים אלו מתרכזת סביב רשת הליווי לסרבני מצפון, המסבירה על
ההליכים הכרוכים בנושא, ומעסיקה גם רכזות משפטיות המסייעות במישור זה במקרה הצורך.

יש גבול, עמותה התומכת בסרבנות סלקטיבית משמאל, בעיקר שירות בשטחים שאינם תחומי
מדינת ישראל פרופר )מחוץ לקו הירוק(. הוקמה בשנת 1981( מלחמת לבנון הראשונה(.

אורפוד הינה תנועת סירוב צעירה במגזר הדרוזי )בת כשנתיים( הפועלת לסייע וללוות סרבני
מצפון דרוזים בדומה למודל של פרופיל חדש )ובשיתוף עמה(. בנוסף קיים גם ועד היוזמה הדרוזי,
אשר רשמית מהווה חלק מחד”ש, ושבאופן היסטורי מייצג את תנועת הסירוב הדרוזי, מתמקד
כעת בעיקר באנשים מבוגרים. הואיל ונשים דרוזיות פטורות משירות בצה”ל שתי התנועות
מתמקדות בסרבנים גברים.

בנוסף להתארגנויות הרשמיות הללו, אחת לכמה זמן מתארגנת פעולת אד-הוק של תלמידי תיכון
העומדים בפני גיוס הידועה גם כ”מכתב השמיניסטים”. המכתב העדכני ביותר כרגע הינו מ2014 ,
ושלושת הסרבנים הכלואים בימים אלו עקב סירובם חתומים עליו.

סרבנות מצפון

הגדרות ומדיניות:

סרבנות מצפון מוגדרת כסירוב לשרת בצבא משום שהדבר נוגד את אמונתו ומצפונו של המגויס.
סרבנות מצפון נבדלת מאי-ציות אזרחי בכך שאינה מבקשת לגרום שינוי מדינות אלא מבקשת
התחשבות במצפונו של הפרט הנוגע לעניין. תחת סרבנות מצפון ישנם שני סוגים: מלאה וחלקית.
סרבנות מלאה כוללת הימנעות משירות צבאי כלל, בעוד סרבנות חלקית מסרבת לקחת חלק
בפעיליות ספציפיות )לדוגמה, פינוי התנחלויות ו/או שירות בשטחים הפלסטיניים הכבושים(.

בעוד הזכות לסירוב מצפוני מלא מוגנת כזכות לגיטימית )תחת הגבלות מסוימות( ואף עוגנה בחוק,
הזכות לסירוב מצפוני חלקי נדונה בבג”ץ מספר פעמים ונקבע, פעם אחר פעם, שהיא אינה
לגיטימית.

על פי חוק שירות ביטחון 1968 סעיף 16 בסמכות שר הביטחון לפטור יוצא צבא משירות
סדיר/מילואים מכמה טעמים, בהם “טעמים אחרים”. מקובל לראות זאת כעיגון של הזכות
לסירוב מצפוני בחוק, והדבר עוגן בפסיקות בג”ץ.
על מנת לקבוע מי עונה על כך הוקמה ועדה
מיוחדת לענייני מצפון שתפקידה לייעץ לשר הביטחון אודות מועמדים לשירות ביטחון שמבקשים
שלא להתגייס מטעמי מצפון, הוועדה מורכבת מקצינים ואזרח אחד )החל מ2002(
ובסמכותה לפטור מועמדים לשירות ביטחון מטעמי פציפיזם בלבד. על מנת לקבל הכרה כפטור מטעמי מצפון
על המועמד לשירות ביטחון לשלוח מכתב בו הוא מצהיר על אמונותיו ומסביר מדוע לא יוכל לקחת
חלק בצבא, לאחר מכן יוזמן הסרבן, במידה ולא יידחה מראש )זכות השמורה לוועדת המצפון(,
להעיד לפני הוועדה ולנסות לשכנע אותם להכיר במצפונו. בפועל, רוב הפטורים שמפיקה הוועדה
מטעמי מצפון הינם עבור מועמדות ונדיר מאוד שמועמד יקבל הכרה.

1.4
בנוסף, עבור נשים בלבד עומדות שתי אופציות סרבנות נוספות, הכרת סירוב מטעמי דת )יהודיות(
והכרת סירוב מטעמים משפחתיים-דתיים. בשביל לקבל הכרה בסירוב דתי לשרת בצבא יש על
המועמדת להתייצב בפני שופט או דיין בבית דין רבני ולהצהיר כי: טעמים שבהכרה דתית
מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון, שומרת היא על כשרות בבית ומחוצה לו ואינה נוסעת
בשבת. ההליך ההכרה בסרבנות מטעמים משפחתיים-דתיים דומה להליך הסירוב הפציפיסטי,
אולם פשוט יותר לקבל הכרה תחתיו. פטור זה נועד להגן על מעמדן של נשים בעדות מסורתיות,
אשר על-פי תפיסת בני עדתן, שירותן בצבא אינו מתיישב עם שמירה על כבודן וצניעותן ,ועשוי אף
לסתור הוראות מפורשות בציוויי הדת החלים עליהן.

עבור גברים חרדים קיים מסלול, שעוגן בחוק טל עד ביטולו בבג”צ, במסגרתו מצהיר המועמד כי
הינו לומד בישיבה וזהו עיסוקו העיקרי ומביא את אישורו של רב הישיבה. לאחר שאלו התבצעו,
ידחה צה”ל את גיוסו בשנה אחת בלבד, ולאחר מכן יצטרך לשוב ולהצהיר שכל התנאים הנ”ל
עדיין מתקיימים. לאחר שש דחיות שירות של שנה, מקבל המועמד פטור משירות בטחון מטעמי
גיל ) ,)או משרת זמן קצר עד הגיעו לגיל זה.

קיים גם מסלול דומה לצעירים דרוזים אדוקים. במסגרת זו על המועמד לפנות לסאיס שלו ולבקש
ממנו להנפיק מסמך המאשר כי הינו דתי אדוק. עם המסמך הזה עליו לפנות אל הרשות הרוחנית
הדרוזית, אשר תנפיק עבורו אישור ראשון, אותו עליו להגיש ללשכת הגיוס המטפלת בו. לאחר
מכן, יזומן המועמד לראיון. במידה ועמד בקריטריונים יקבל, באופן דומה למסלול היהודי, דחייה
של שנה לחובת הגיוס. לאחר שש דחיות הוא, כמו מקבילו היהודי, יקבל פטור כולל משירות
ביטחון.

אמנסטי ישראל גורס כי לכל אדם, בין אם הוא עומד לפני הגיוס או אחריו, עומדת הזכות לסרב
מטעמי מצפון לשירות צבאי, ללא השתת ענישה פיזית, חוקית או מנהלית. בנוסף על פי מדיניות
הארגון, על סרבני מצפון לא לסרב להצעת שירות חלופי ולא-צבאי, כל עוד הדבר אינו משמש כצעד
עונשין או מפלה באורכו. שירות חלופי איננו שירות צבאי מעוקר מנשק או מפעילות קרבית, אלא
שירות עצמאי שאיננו קשור כלל למערכת הצבאית.

על פי הארגון הליך הפטור המצפוני צריך לכלול הודעה לרשויות והצהרה על סירוב מטעמי מצפון,
אך אל לו להיות מפרך באופן שירתיע וימנע מאנשים מסויימים את מימוש זכויותיהם.

מדיניות הצבא:

הצבא, כאמור, מקבל הגדרה צרה ביותר של סירוב מצפוני והינה סירוב מטעמי פציפיזם בלבד
)ולא, למשל, סירוב לקחת חלק במנגון הכיבוש בשטחי הרשות הפלסטינית או פגיעה בריבונות
היהודית באיו”ש(.

על מנת לקבל הכרה כסרבנות מצפון בתנאים האמורים על המועמד להגיש מכתב כתוב המפרט את
סיבות הסירוב ונותן רקע על מצפונו של הכותב ללשכת הגיוס המטפלת בו. לאחר מכן הוא יזמון
לפני ועדת המצפון שתקבע אם תינתן הכרה בסירובו.

במידה ולא זכה בהכרה המפורטת לעיל והמשיך בסירובו לשרת, יואשם בסירוב פקודה ויכלא
לתקופה קצרה )11-1 יום בד”כ(, לאחר שיסתיים המאסר הראשון תינתן לסרבן אפשרות לחזור בו
מסירובו ולהשתלב במערכת הצבאית, במידה והמשיך בסירובו ייכלא פעם נוספות. לאחר כמה
וכמה מחזורים כאלו משוחררים הסרבנים בד”כ תחת סעיף “חוסר התאמה”.

סרבנות בחברה הישראלית:

בישראל פועלים מספר ארגונים הפועלים לעודד סרבני מצפון לעמוד על עמדתם ולמען הכרה
בסירוב המצפוני הספציפי כלגיטימי. דוגמאות בולטות הינן פרופיל חדש ויש גבול במגזר היהודי
ואורפוד במגזר הדרוזי.

פרופיל חדש, עמותה התומכת בסרבנות למיליטריזם ובביטול גיוס החובה, רשומה כעמותה משנת
1999 .עיקר פעילות העמותה בימים אלו מתרכזת סביב רשת הליווי לסרבני מצפון, המסבירה על
ההליכים הכרוכים בנושא, ומעסיקה גם רכזות משפטיות המסייעות במישור זה במקרה הצורך.

יש גבול, עמותה התומכת בסרבנות סלקטיבית משמאל, בעיקר שירות בשטחים שאינם תחומי
מדינת ישראל פרופר )מחוץ לקו הירוק(. הוקמה בשנת 1981( מלחמת לבנון הראשונה(.

אורפוד הינה תנועת סירוב צעירה במגזר הדרוזי )בת כשנתיים( הפועלת לסייע וללוות סרבני
מצפון דרוזים בדומה למודל של פרופיל חדש )ובשיתוף עמה(. בנוסף קיים גם ועד היוזמה הדרוזי,
אשר רשמית מהווה חלק מחד”ש, ושבאופן היסטורי מייצג את תנועת הסירוב הדרוזי, מתמקד
כעת בעיקר באנשים מבוגרים. הואיל ונשים דרוזיות פטורות משירות בצה”ל שתי התנועות
מתמקדות בסרבנים גברים.

בנוסף להתארגנויות הרשמיות הללו, אחת לכמה זמן מתארגנת פעולת אד-הוק של תלמידי תיכון
העומדים בפני גיוס הידועה גם כ”מכתב השמיניסטים”. המכתב העדכני ביותר כרגע הינו מ2014 ,
ושלושת הסרבנים הכלואים בימים אלו עקב סירובם חתומים עליו.