כליאת מבקשי מקלט בישראל

מתקן "חולות"

מתקן “חולות” או מרכז שהייה “חולות” הוא מתקן שהקימה ממשלת ישראל לשהייתם של מבקשי מקלט אפריקאים מאריתריאה ומסודן. ממוקם מעבר לכביש לכלא סהרונים הסגור, באזור המוגדר כשטח אש, סמוך לגבול עם מצרים.

חקיקתו המהירה של התיקון הרביעי לחוק למניעת הסתננות בדצמבר 2013 הובילה לפתיחתו של מתקן “חולות”, המתקן מוקף גדר גבוהה ומנוהל על ידי שב”ס, אך אינו מוגדר ככלא משום שהמוחזקים בו חופשיים לצאת את שעריו, בין שלוש התייצבויות יומיות לחתימה (כיום רק אחת). הקמת חולות היוותה נקודת מפנה בחייהם של מבקשי המקלט בישראל.
עלות הקמת המתקן למשלם המסים הישראלי עומדת על כחצי מיליארד שקלים לא כולל עלויות תפעול שוטף.
לפי הנתונים שהועברו ממשרד הביטחון ומשירות בתי הסוהר, עלויות הקמת מתקן חולות הסתכמו ב–323 מיליון שקלים בקירוב. בין ההוצאות הבולטות של משרד הביטחון: 109 מיליון שקל לבינוי, 76.6 מיליון שקל לתשתיות עפר ובינוי ו–55.3 מיליון שקל להקמת עיר האוהלים הזמנית “נחל רביב”, אשר מעולם לא אוכלסה ולבסוף פורקה בשנה שעברה, ועלות הקמת תשתיות הביוב והמים הן 32.5 מיליון שקלים. בנוסף, פורסמו נתוני הוצאות המדינה על החזקת מבקשי המקלט במתקן- 25 אלף שקל עלות אחזקת פליט, 200 אלף- לסוהר.
מנתוני משרד הביטחון עולה עוד כי אבטחת המתקן עולה 3.1 מיליון שקלים, ואחזקתו רק 100 אלף שקלים. עלות הניהול והפיקוח היא 4.3 מיליון שקלים, ותקציב הריהוט במתקן הוא 300 אלף שקלים. באמדן גס, ניתן לומר כי עלות הפעלת המתקן מגיעה ליותר מ-100 מיליון שקלים בשנה.

על העצורים בחולות נאסר לעבוד מחוץ למתקן ועומדים לרשותם דמי כיס בסך 481 שקלים בחודש. מכיוון שהמקום אינו מוגדר ככלא אין בו ביקורת שיפוטית וגם אין אפשרות שחרור.

המתקן כולל שלושה אגפים, שבכל אחד מהם מקום ל-1,120 שוהים, ואגף מנהלה. בשעות הלילה, משעה 22 ועד 6 למחרת, אין יציאה מהמתקן. בשאר שעות היממה השוהים רשאים לצאת ממנו. בעבר הם חויבו להתייצב שלוש פעמים ביום לצורך רישום, כיום הם מחויבים להתייצב פעם אחת.
שירותי בריאות בחולות- מגן דוד אדום מפעיל מרפאה המספקת שירותי בריאות בסיסיים במתחם חולות. אחת לשבוע זוכים האסירים לביקור של רופא שיניים מטעם קופת חולים כללית. על אף שהחוק למניעת הסתננות מציין כי אין לכלוא אנשים עם בעיות רפואיות העלולות להחמיר כתוצאה מכליאה, יש בחולות מבקשי מקלט רבים בעלי בעיות רפואיות כרוניות וחדשות שלא קיבלו מענה רפואי מתאים. במקרה הטוב, מופנים החולים לבית החולים סורוקה במימון משרד הבריאות, מימון שהיקפו טרם התברר. על העצורים לממן את הנסיעה לבית החולים בעצמם.
הכנסת מזון מבחוץ היא איסור שנאכף בחומרה, בנוסף לא קיימים בכלא אמצעים להכנת אוכל מבושל, כגון כיריים או תנורים. סוגיית המזון היא רק דוגמא אחת מני רבות להעדר חופש הבחירה ולשלילת החירות של העצורים.

IMG_7374

כלא "סהרונים"

בית הסוהר סהרונים נפתח לראשונה ביולי 2007 בכדי לתת מענה לכניסת מסתננים לשטחי מדינת ישראל דרך גבול מצרים, פועל באופן עצמאי ובשיתוף פעולה בסמוך לכפר הנוער ניצנה.
בית הסוהר סהרונים בנוי משני מתחמים: מתחם א’ (מתחם האוהלים)- 5 אגפי כליאה המכילים 200 מקומות כליאה.
מתחם ב’ (מבנים יבילים)- בנוי משני אגפי כליאה אשר בכל אחד 500 מקומות כליאה.
הקבוצות העיקריות הינן של: אריתריאה, סודן, אתיופיה, חוף השנהב ועוד בודדים ממדינות שונות, בעיקר מאפריקה.
בבית הסוהר פועל בין דין לביקורת משמורת, וכליאת מסתננים היא בהתאם לחוק למניעת הסתננות.
סיבות לכליאה בסהרונים:

  • בעקבות תיקוני החוק השונים של החוק למניעת הסתננות ניתן להזמין כל “מסתנן” לפי ראות עיני פקידי משרד הפנים לחולות ואם לא מגיע במועד ובזמן המתאים מפר את תנאי שחרורו וכן נשלח לכליאה בסהרונים.
  • מבקשי מקלט החשודים במעורבות פלילית ייכלאו ללא הגבלת זמן, ללא צורך להגיש כתב אישום או משפט בבית הסוהר סהרונים.
  • כל מהגר שיסתנן מאפריקה לישראל ייעצר לתקופה של עד שלושה חודשים, מתוקף חוק הכניסה לישראל.
  • מבקשי מקלט הנשלחים ממתקן חולות- הפרה של כללי המשמעת במתקן הכליאה, אי התייצבות לספירה, או שהייה בישראל ללא אשרה בתוקף גוררת ענישה בדמות מעצר בכלא סהרונים. (תחת חוק זה תקופת הכליאה המקסימלית היא 120 ימים).
  • אפשרות עתידית העומדת על הפרק ונמצאת כרגע בהקפאה תחת צו ביניים של בית המשפט – מי שיסרב לגירוש בכפייה למדינה שלישית, ייעצר בסהרונים לתקופת זמן בלתי מוגבלת.